Dura Lex, Sed Lex.

[[כשפתחתי את הבלוג, רציתי שזו תהיה הכותרת שלו: "החוק קשוח, אבל זהו החוק" (וצריך לשנות אותו). ומסתבר שכך העולם עובד. [[

חוקים קשוחים מהווים תירוץ ואולי סיבה למה חברות בינלאומיות ופוליטיקאים ממשיכים לעשות דברים שלדעתם הם פסולים והם נלחמים עליהם. סין היא הזירה החמה לסמנטיקה של רבתרבותיות, אנו מכירים בתרבות הסינית מצד אחד, ומצד שני הסינים מאפשרים לנו לסחור עם השוק הגדול שלהם. עיתונאים ללא גבולות, הארגון שהכתיר את עצמו לשמירה על חופש העיתונות והעיתונאים, מדבר היום על סיני נוסף שהורשע עקב מתן מידע עליו מיאהו!. את פסק הדין (20 עמודים, באנגלית קלוקלת וסינית) ניתן למצוא בגרסא מתורגמת באתר.

העניין בפסק הדין הוא לאו דווקא העובדה שז'יאנג לידז'ון הורשע בחתרנות. ההרשעה התבססה לכאורה על ראיות מוצקות – עדויות של שותפיו לפשע, פלטי מחשב שמכילים ראיות לפיהן לידז'ון תכנן הקמת מפלגה דמוקרטית (ואולי אף תכנן להתקשר לדווח על פצצה ביום הכנס ה-16 של המפלגה הקומוניסטית), ועל סמך העובדה שיאהו! העבירו לשלטונות סין את השם תחתיו נרשמה כתובת המייל הקלילה לזכרון: [email protected] לא מדובר על העברת כתובת IP, לא על ודאות שזהו המשתמש, אלא רק שהכתובת נרשמה תחת השם – ספק סביר.

כמו כן, ומבלי לפגוע ביציבות המשטר הסיני וביחסי החוץ עם ישראל, אני בספק כי מדובר בהודאות מרצון שנתנו על ידי סין, אותה מדינה שלא ביטלה את עונש המוות (יחד עם ארצות הברית). הראיות קלושות, ונסמכות על כך שהנאשם החזיק ספרים מסוימים הכוללים פוליטיקה השוואתית, ספרים שניתן למצוא בכל ספריה. שוב, הנאשם לא ביצע כל דבר – אלא רק החזיק ספרים. אלו, ככל הנראה משולים לסמים, שדי להחזיקם על מנת להרדף על ידי רשויות השלטון (והגר, זה שאני מלנקק לא אומר שאני מסכים, אלא רק שחלק ממה שכתבת נכון והשאר שטויות).

הבעיה בפסק הדין שתורגם (וניתן לפני זמן רב מאוד) היא אחרת. בית המשפט הסיני הרשיע בצורה צודקת, על סמך עדויות שניתנו בפניו, על עבירה שכלל לא צריכה להיות בספר החוקים: חתרנות, כמו העלבת עובד ציבור, היא עבירה קולוניאליסטית של משטרים שמעוניינים למשטר את מחשבות עובדיהם ומעוניינים למנוע את חופש הביטוי (ותודה לדר' משגב שפתח את עיני בנושא) אבל העניין מקבל צבע אחר כשקוראים את הראיון בפייננשל טיימס עם מייסד סקייפ, שמדבר גם הוא על הצנזורה בסין (ויה אדר ווואלה ניוז)

האם באמת אפשר לעשות הקבלה בין הצנזורה בסין לבין הרגולציה העסקית במערב כמו שטוען זנסטרום? הרגולציה העסקית חלה בתחום משטר החברות, מה ואיך מותר לחברה לעשות מבחינת דיווח, התנהלות מסחרית, הגבלים עסקיים וייצוא ויבוא מוצרים. לא מדובר בשום מקום על "תוכן" התוכנה. כמובן, שכשתוכנות מסוימות פוגעות בחוקי המדינה הן נאלצות לרדת מהמדפים (או מהאינטרנט) אך מי שכתב אותן לא חב בדין במדינות שבהן הן הפרו את הזכויות המדוברות.

כמו DVD Jon, גם לסקייפ היתה ברירה: או להתעלם מהדרישות הסיניות ולאפשר לסינים להוריד רק גרסאות "נקיות" של סקייפ באמצעות טורנטים, אימיול, קאזה ואתרי הורדות, או לשתף פעולה ולבטל את החסימה. הבעיה העיקרית בסקייפ, בניגוד לטכנולוגיות כמו הדוא"ל של יאהו! או החיפוש בגוגל היא ההצפנה. סקייפ משגרת את המסרים בפרוטוקול נקי, בין רֵע לרֵע, מאובטח בהצפנה של 128 ביט – הן השיחות הקוליות והן הצ'ט. ההצפנה מהווה בעצם מכשול בפני הסינים לגבי המהות של השיחה, ולכן נדרש להתקין קליינט שיתחום את התוכן.

אחד המחדלים של סקייפ, ואולי החסרון הבולט שלו, הוא שלמרות שהתוכנה היא "ידידותית" (בחינם, ללא פרסומות וללא זודנות) היא לא כתובה בקוד פתוח; ביקורת זו על סקייפ היא שמונעת, לדוגמא, במקרה כזה מהסינים לקבל את הגרסא "הנקייה" של סקייפ, בלי הזודנה שמונעת את העתקת התוכן. מצד שני, מדובר בבעיה שקל לפתור, שכן המשתמשים יכולים בנקל להוריד גרסאות רשימות ו"נקיות" מאתרים אלטרנטיביים.

הרעיון שהוצג על ידי גיא ווסט ונמרוד קרת היה להצפין את כל המידע, שכן אם הכל יהיה מוצפן אז השלטונות לא יוכלו לחפש את המידע החשוב. אני חושב שעוד מוקדם לעשות כן, אבל שבהחלט יש מקום להתחיל לגרום לשלטונות להמנע מחדירה לפרטיות של אנשים אחרים מבלי סיבה אמיתית; יהו אלו עבירות שזמנן עבר ויהו אלו עבירות שצריכות להמחק מספר החוקים.

נושאים: חוק   תגיות:

30 תגובות ל-“Dura Lex, Sed Lex.

  1. כל כך קל לאמריקאים לתקוף את הסינים. רק לפני עשר שנים הם עשו את המוות לג'ף צימרמן – ממציא PGP כולל אף להכניסו לכלא או לפחות לגרום לו לברוח לאירופה.
    PGPphone שלו היה גירסה פרימיטיבית (היום) להצפנת שיחות ברשת הטלפון באמצעות שימוש במודם דיגיטלי. כך שסלון מזל לא מחדשים במיוחד.
    האמריקאים הכניסו בזמנו את הגבלת המפתחות ל 40 ביט כי יכלו לפצח אותם
    האמריקאים גם השביתו על ידי תביעות את שירותי האנונימייזר של funet בפינלנד על ידי ממבו ג'מבו תחיקתי.
    האמריקאים מפחדים מהסינים ולכן ישתמשו בכל דבר נגדם.
    ד"א – לא הייתי סומך על דוקטור משגב שתמיד מדבר מהפוזיציה שלו. העלבת עובד ציבור זה עברה בישראל, בארה"ב ולדעתי גם באירופה

  2. היי
    אשמח לענות על שאלות בנוגע לראיון בבלוג של יער-אדלבאום. רק אגיד בקיצור, שנשאלתי ועניתי כמי שמסקר את התחום עבור קוראי העיתון. לא נשאלתי ולא עניתי לגבי העדפותיי או אהבותיי האישיות בנוגע לבלוגוספירה. אם תרצה, אשמח לענות על כל שאלה מנקודת-מבט אישית או לחילופין, לשתף אותך בנקודת-המבט של כלי תקשורת גדול מאוד.
    תודה
    דודיגולדמן

  3. עקרונית אתה צודק
    לדתעי האישית חוםש הדיבור הוא פריביליגיה
    אני אישית נגד הפריביליגייה הזאת
    אבל אם כבר נתנו אותה
    אזי צריך להגן עלייה בחרוף נפש

    אההה והגר צימרמן ושאר עלובי הנםש בעלה ירוק הם לא יותר מחבורה של רפי דכל
    כל העניין אם השואה היה יכול להימנע אם רק הגר הייתה מקשיבה בקולי
    אבל במקום היא בחרה לחשוב שכל העולם הוא נאור וליברלי כמוהה
    ושהם יקבלו את כל מה שהיא מקבלת
    מפגרת
    שלא יודעת דבר וחצי דבר על שיווק ותעמולה

    מגיע לה…

    פחחח
    עלה ירוק
    איך לעזאזל בזבזתי עליהם קול

  4. 1. feitsen, אני מסכים איתך שארצות הברית היא לא המודל הראוי. ולגבי דר' משגב, אכן העלבת עובד ציבור היא עדיין עבירה, אבל אם תקרא את פסק הדין בלינק תלמד מה שאני למדתי בשעה שיחה אישית איתו לגבי עבירות מסוימות. האיש מבין בפלילים, וכדאי ללמוד מאנשים עם נסיון כמוהו.

    2. אוברמנש, למה אתה לא תומך בחופש ביטוי כזכות (להבדיל מהחובה להאזין, שהיא חובה?) אולי בעצם המילה הנכונה היא חירות הביטוי, אבל לא משנה. ולגבי עלה ירוק, אני מסכים איתך שהמפלגה לא מספיק רצינית, זו הביקורת שיש לי כלפיה, ואני מנסה אולי להשפיע מבחוץ על אנשים אחרים לפעול למען מטרות טובות של חירויות פרט. הסיפור של הגר עם השואה קצת מוצה, יותר מדי טוקבקים ושער אחורי של עיתון ראשי בחג הפסח, לא צריך לטחון אותו שוב ושוב, הילדה עשתה טעות, התנצלה, תעזבו אותה בשקט.

  5. סיטואצייה (היפוטתית)
    יש שליט אבסולוטי נאור בישראל
    שסיים את הסכסוך הישראלי-ערבי(לא משנה עכשיו איך)
    בזמן שלטונו הכלכלה צומחת
    העוני מוגר
    אין אנשים רעבים ברחובות
    ועכשיו הוא נלחם בפשיעה
    הוא חוקק חוק שמותיר עונש מוות לפשעים שהם קלים יותר מרצח מדרגה 1
    (לא משנה עכשיו בדיוק איזה פשעים)

    כותב אדם מאמר
    על אי האנושיות בעונש מוות
    ועל כך שאדם שמכר הרואין 200 מטר מבית ספר זכאי לחיים

    המאמר גורם לקו-דה-טא קטן
    ומפילים את השליט הנאור

    הכלכלה יורדית
    הסכסוך-הערבי-ישראלי מתלקח מחדש

    יש כאוס ברחובות

    אנשים מתים
    וכו..

    במקרים כאלו
    אני מתנגד לחופש הביטוי

    בכל מקרה אני את שיש לי להגיד על עלה ירוק אמרתי עוד לפני המקרה אם הגר

    http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=163131&blogcode=3670369

  6. אני מעדיף דמוקרטיה ועוני. במיוחד כי חופש הביטוי מונע מצבים שבהם אזרחים יפגעו על ידי השלטון כדי לשמור על "אינטרס לאומי".

    אני יודע שזו בחירה קשה, אבל הרווחה של האנשים חייבת לבוא יחד עם חירות, במיוחד חירות ההבעה. ללא חירות ההבעה האדם אינו חי באמת אלא הוא יצור ריק מתוכן שלא יכול להנות מחייו.

  7. זה ההבדל ביננו
    אתה מאמין שהמידנה קיימת בשביל האזרח
    ואני מאמין שהאזרח קיים בשביל המדינה

    מה שכן
    אם כבר יש את חופש הביטוי
    הוא צריך להיות אבסולוטי
    וצריך להגן עליו בחירוף נפש

  8. האזרח קיים למען המדינה??? אתה בטוח?

    אם כן, אז מדוע האזרחים הקימו מדינה? מדוע בכלל להתאגד בצורה כזו, אם לא בשביל להגן על אזרחים.

    אני משיב אותך לקרוא את רוסו, דווקא, ולא את לוק, ולחשוב שנית.

  9. האזרחים לא הקימו מדינה

    מנהיג כריזמתי הקים מדינה

    לכן המנהיג הוא המדינה

  10. אוקי, נניח.

    ומי נותן למנהיג את הלגיטימציה?
    למה האזרחים לא "מתאגדים" ו"מתמרדים" במנהיג הכריזמטי שדואג לעצמו (ואולי לעם)?

    מי נתן סמכות למנהיג להנהיג? (ג'ון רולס כתב על זה לא מעט, וגם רז בזמנו).

  11. דרך אגב רוסו אמר
    "אם יאמר אפילו אדם אחד על ענייני המדינה "מה איכפת לי?" סימן שהגיעה מדינה זו לקיצה."
    מה זה אומר על ישראל?

  12. ורק לשם הויכוח,

    הפילוסופיה, שהיא אם המדעים, אצל ניטשה נתפסת כיוצאת נגד המדע האמפירי (שקיעת האלילים (להלן): שא, 63, §1). הלוגיקה, שמצמיחה מסקנות דדוקטיביות – אין לבטוח בה (שא, 65, §4), ובכלל, ניטשה יוצא נגד המדעים האמפיריים, אך בעד שימוש בחושים. השפה, שמקבלת משנה חשיבות לאור מאמרו של פופר, מהווה אצל ניטשה דרך להלשין את הטבע, ובאמצעותה ניתן לכונן מדע (המדע העליז (להלן: מע), 178, §1). המדע מתקבל באמצות החושים (מע, 221, §57), שמעוותים את המציאות מראש. הַשִיוּם שמובא אצל ניטשה (מע, 222, §58) נועד לסווג דברים באמצעות קטיגוריות, וכמו ההלשנה, גם הוא יוצר את ה"שולל" (אליו הוא מתייחס בשלב מאוחר יותר).

    אז הוא אמר, ו?
    אז?

    לטענת ניטשה, אין חוקיות כלל בטבע (מע, 262, §109 ואילך), ולכן אין גם חוקים; ואם אכן ישנה חוקיות כלשהי, זו תהיה סבוכה ממה שנראה לבני האדם ואינה ניתנת להפשטה כלשהי. האדם המציא את החוקיות על מנת ליתן הסבר לצרכיו האסתטיים. על ידי הכללת העולם בקטיגוריות, שיום, שיוך ורציונאליזציה, הוציא עצמו האדם מן הטבע (מע, 263, §109): "מתי נהיה רשאים לפתוח בעזרת הטבע הטהור ששב ונתגלה עלינו, שב ונגאל, במעשה, שיהפוך אותנו, את בני האדם, לטבע?".

  13. אנשים לא יכולים להתמרד סתם ככה
    מישהו צריך לארגן ולאגד את ההתמרדות
    ונחש מי זה?
    המנהיג הכריזמתי הבא

    תשמע כל הדיון הזה הביא לי מוזה למשהו
    כנראה שבשועות הקרובים אני אכתוב הסבר מלא
    ללמה האדם צריך לשרת את המדינה ולא להפך

    בינתיים אנחנו רק בוחשים מים

  14. המנהיג הוא פונקציונר, הוא תולדה של ההיסטוריה, כמו כל שאר הפונקציות. הוא רק משמש כדרך שבה המהפכה מתחוללת, היא תתרחש בכל מקרה בגלל ההבדל בין יחסי היצור למבנה העל; אין מה לעשות, אבל בכל טכנולוגיה יש פוליטיקה כלשהי שעומדת מאחוריה, וכל טכנולוגיה מאפשרת קידום של רעיונות כלשהם שמתאימים לה – יהא זה שעבוד עובדים או ניצול, או לחלופין שחרור האדם. אין מה לעשות, ככה הטכנולוגיה עובדת.

    האדם לא צריך לשרת מדינה, האדם צריך להתנגד למדינה ולהחריג אותה. המדינה היא החריג ואסור לה להתערב אלא בכדי להגן על האדם – בלי הגנה על אדם אין טעם למדינה. מצד שני, צריך להגן על המדינה _רק_ מאלו שרוצים לשמד את המדינה כמוסד וולא את המדינה כשלטון ספציפי.

  15. חבל באמת שאתם בוחשים במים במקום להתייחס לעובדה שאלוהים יודע כמה אנשים מוצאים להורג, או מאבדים איברים, שם בסין ללא דין או דיין (אם כבר להשתמש בשפה משפטית מתה למה לא ארמית?).. סתם ככה כי הם שייכים למדינה והמדינה היא הכל.

    ואותך מטרידה השאלה בבלוג המתיימר הזה אם צריך להצפין ועוד כל מיני שטויות. גם לא שכחת להטיף לנו על חופש הביטוי ככה על הצד. באמת כל הכבוד לסוציאליזם.

  16. אני מסכים איתך לגבי ההוצאה להורג בסין. אפילו כתבתי על זה בפוסט עצמו.

    להצפין יפחית, ככל הנראה, את מספר המוצאים להורג.

    אגב, בארצות הברית מוצאים להורג גם אנשים, וזה יותר מפחיד אותי.

  17. הבעיה היא יותר עמוקה ממה שאנשים כותבים או לא כותבים באינטרנט ויאהו הנחשים. אנשים נעלמים פשוט.. ואף אחד לא שומע על זה. זה שתצפין או לא תצפין זה לא ימנע מהם להרוג אנשים על בסיס שמועות ועוד כל מיני "ראיות לכאורה".

    ב_חלק_ מארצות הברית מוצאים להורג אנשים.. אבל לפחות בקשר לזה יש מישהו שכותב על זה.. יש רשימות.. סין מסרבת לפרסם את המספר של האנשים שהם הוציאו להורג כי זה "סוד מדיני". בנוסף, זה משפיע לא רק על הסינים בסין אלא גם על סינים שחיים בארצות אחרות כמו מאלזיה שפוחדים לדבר או לכתוב. זאת חתיכת מאפיה שהעולם בגדול לא מודע אליה ..וממשיך לממן אותה.

  18. לכתוב על זה..על מה שחשוב..
    אם כבר אנחנו בקטע של להטיף מוסר..

לא ניתן להגיב