הערה מתודולוגית: לצורך הפוסט הנוכחי אני יוצא מנקודת הנחה כי הכתבה הזו ב'הארץ' מקורה במקור משטרתי או הודעה לעיתונות משטרתית, ולא פרי תחקיר עיתונאי בודד (ואשמח להתבדות). הסיבות לכך הן השימוש במילים "מדגישים במשטרה", "לדברי בכיר באגף המודיעין והחקירות", "אמר הבכיר" ו"במשטרה סבורים". אולם, למרות כל הדברים שהובאו בכתבה בשם המשטרה, הופיעה תגובה לקונית בשם המשטרה. על השימוש הלקוי במתודולוגיה של ציטוט גורמים עלומים אפשר לקרוא עוד בטור של אלעד מן ב'עין השביעית'. ומכאן לניתוח עצמו.

באותו היום בו נערך בועדה לביקורת המדינה דיון על הדלפות המשטרה מחדרי חקירות, מדליפה המשטרה מידע מודיעיני לעיתון 'הארץ' שנועד, בסופו של דבר לנפח למשטרה את האגו, בפועל ההדלפה מראה בדיוק את השיטתיות הבעייתית של המשטרה, לפיה מערך החקירות שלה כשל והיא אינה מסוגלת להרשיע פושעים.

בכתבה, מדווח יניב קובוביץ' כי משטרת ישראל גיבשה רשימה של 400 פושעים שכנגדם "למשטרה יש היכולת והאמצעים לעקוב אחר 400 העבריינים לאורך 24 שעות ביממה" ולדברי בכיר במשטרה (שלא מוזכר בשמו), "הכוונה היא לעשות חיים קשים למספר גדול של עבריינים אלימים המוכרים לנו, שגורמים לנזק רב". מכאן עולה השאלה: אם למשטרה ישנה רשימה של ארבע מאות עבריינים אלימים המוכרים לה, מדוע אותם עבריינים אלימים אינם מאחורי סורג ובריח?

וובכן, כאשר קוראים יותר לעומק מבינים שמעבר לכך שהמשטרה משקיעה 24 שעות ביממה לעקוב אחרי העבריינים, אותם עבריינים "יזכו לביקורים תכופים של השוטרים". משום מה, לא מובהר מדוע השוטרים צריכים לבקרים. האם מדובר בביקורי נימוסין, או שמא במעצרים ללא עילה?

בכל מקרה, הפסקה הבאה באמת הצליחה להדגים את השיטתיות הבעייתית של המשטרה:

כחלק מהפעולות שיינקטו נגד 400 העבריינים, המשטרה תיעזר בגורמי אכיפה נוספים שיסייעו במעקב אחריהם בתחומים שונים. בין היתר, המשטרה תפעל להקשות באופן משמעותי על שגרת היום של העבריינים. כך לדוגמה, השוטרים יוכלו לדרוש מכל אחד מרשימת ה–400 לפרוק סחורה שהוא מספק ללקוחותיו ממשאית הובלה בכל רגע נתון. במשטרה סבורים כי אם יתמידו בנושא פריקת הסחורות ויגרמו לעיכוב באספקת המוצרים שנמכרים על ידי העבריינים, הסוחרים יימנעו מלעבוד אתם. בנוסף לזה, כוחות המשטרה יוכלו לערוך חיפושים בחנויות, בכלי רכב וגם על גופם של העבריינים במרכזי אוכלוסייה, לצד פעולות גלויות וסמויות נוספות.

כלומר, קודם כל המשטרה תעזר בגורמי אכיפה נוספים (מי אותם גורמים? האם מדובר בשב"כ וכדומה). ומדוע המשטרה צריכה להעזר בהם? לכל גורם אכיפה יש סט של עבירות שהוא אוכף, ואם העבירה אינה בסט הזה, הוא לא יכול לאכוף.

אבל מעבר לכל, המשטרה מודה, בפה מלא, שהיא רוצה לאמלל את החיים ולפגוע בעסקים הלגיטימיים של מי שהיא מגדירה כעבריינים. איך היא מאמללת? באמצעות "בדיקות שגרתיות": שימוש לרעה בסמכות שלה וחיפוש ללא עילה.

עכשיו, צריך לזכור: תפקידה של המשטרה אינו להעניש. תפקיד המשטרה הוא לחקור עבירות ולמנוע אותן. אכן, פעמים רבות המשטרה מענישה; ואז בית המשפט מסביר ש "מעצר אינו מקדמה ע"ח עונש" (מי (קריות) 15336-01-10 מדינת ישראל נ' יצחק עמיעז) "המעצר אינו מיועד להעניש את הנאשם ואף אין הוא בגדר מקדמה לעונש" (דנפ 2316/95 גנימאת נ' מדינת ישראל, פ"ד מט(4) 589).

כלומר, אם למשטרה יש ראיות לגבי אותם עבריינים, היא צריכה להביא אותם לדין. אם אין לה ראיות, אז היא מאמללת את החיים של אנשים חפים מפשע.

זו לא הפעם הראשונה שהמשטרה מחליטה לטול לעצמה את החוק לידים. בדרך הכלל, אבל, מדובר על שוטרים סוררים שסרחו או בעבירות שבוצעו בניצול מרות. שוטרים שתוקפים אזרחים, בדרך כלל, נתפשים כשומרי חוק, ורק לעיתים חריגות מורשעים. בדרך הכלל, האלימות המשטרתית משמשת כעילה למחוק כתבי אישום, אבל השוטרים עצמם אינם מובאים לדין.

לכן, יש משהו חריג כל כך ברשימת ה-400: אם למשטרה יש רשימה של ארבע מאות עבריינים שהיא לא מצליחה לעצור למרות שהם בכירים וידוע שהם מעורבים בפשיעה חמורה, אז מפכ"ל המשטרה צריך להתפטר מחר. אם למשטרה יש רשימה של ארבע מאות פושעים בכירים והיא מאמללת להם את החיים כמו אחרון ארגוני הפשע, אז מפכ"ל המשטרה צריך להתפטר מחר. אם למשטרה יש רשימה של ארבע מאות פושעים והיא לא טורחת להעמיד אותם לדין, אז מפכ"ל המשטרה צריך להתפטר כבר היום.