1. כששאלת את שני הגברים אם הם הולכים להנות עשית עריכה ועברת לגבר אחר שאמר "אני לא רואה את זה כצ'ופר, זה חלק מהעבודה". מה הפסדנו בעריכה?
2. אם לדעתך זו פגיעה בפרטיות לפרסם את האימייל, למה טרחת לפרסם אותו גם כאן? והאם לציבור אין זכות לדעת מה חושב מי שעוזר\מסייע (במובן השלילי), לפי ההשקפה, לעצב את חייו?
כל תגובה בפוסט הרלוונטי בבקשה.
1. לא אני ערכתי אלא גדי. (הם אמרו משהו על זה שהכנס מקצועי)
2. אני לא פרסמתי את המייל האישי אלא רק תהיתי לגבי איך העיתון השיג אותו
3. כמו שלא מעניין אותי אם נניח, ורק נניח, אולמרט בועל את אשתו שלא כדרך הטבע תוך שמיעת ואגנר בקרבת עדר עיזים חולות, כי זו זכותו לפרטיות, כך התכתבות של נשיא בית המשפט העליון צריכה להיות פרטית אם היא נעשית עם קולגה. אני מתכתב עם מאות אנשים ורובם "אוף דה רקורד", אם מישהו מהם היה מדליף (ויכול להיות שדווקא הצד השני הדליף) אז הוא היה מאבד את כל היכולת להשאר בן-שיח.
ואולי כבודו אהרון ברק רצה שדעת המיעוט שלו תקבל יותר חשיפה תקשורתית?
מי שמצטט את בני ציפר, סופו לקרוא ישראבלוג.קו.איל\פקצה
אגב, אולמרט היה רק לדוגמא.
(נ.ב. קרעת אותי מצחוק על וואגנר, אולמט, עליזה והעיזה)
(נ.נ.ב. קשה לי איתך, התפיסות שלך בנושאים מסוימים עמעמו לי את הראדר של הציניות)
אני פשוט גורר את הציניות למרחבים אחרים
אני תהיתי איך אף אחד לא שאל את עצמו למה הארץ לקחו מייל פרטי של ברק. היה ברור לי שהחבר'ה מייל ככל הנראה לא הדליפו.
לדעתי יש לך את היכולת לקלל כמו בערבית. אני אשלח לך בדוא"ל שתבין למה אני מתכוון.
כמדומני שאף אחד לא תהה, כי זה די שקוף.
השערה: הצהוב של הארץ, ככה בשביל הנאת של הקוראים, זה בית המשפט העליון ושופטיו.
השאלה שלי לא אמורה לעורר תגובה צינית, ואם זה מה שהיא עשתה אז הבן אדם שענה לה כנראה לא הבין אותה ואת המשמעות שלה עד הסוף. זה טבעי, לגיטימי, הכרחי וחיוני לא לקבל מרות כמובן מאליו. עד כה אני מקווה שאין בעיה. ומכיון שאתה בא מכיון המשפט, טבעי שיהיה לך יותר כבוד לשופטים, דיעותיהם, פרטיותם וכו'.
אבל יש שופט ויש שופט. שופט אקטיביסט כמו ברק, שנטל ונוטל לידיו זכות לעצב מדיניות תוך פלישה חטטנית וגסה לתחום הרשות המחוקקת ("הכל שפיט" הטיפשי ומפחיד) צריך לצפות שהיחס אליו יהיה כמו שמתייחסים לכל פוליטיקאי. מי שמשחק באש שידע שיכול להכוות. דבר שני, "תודה" על האימג' של אולמרט. אני פוחדת ללכת לישון עכשיו.
איתי, זה לא כל כך שקוף, ואם זה היה כל כך שקוף אז אולי מבקר המדינה היה חוקר.
ופלי, שופט, בניגוד לפוליטיקאי, הוא לא נבחר ציבור אלא עובד מדינה (ואני לא מסכים אם מה שאמרת על ברק, אגב), ולכן הוא מוגבל הרבה יותר בתגובותיו.
שופט הוא לא עובד מדינה אלא בעל מינוי ממשלתי ואינו כפוף לתקשיר.
הוא מוגבל בתגובותיו, זה נכון, וזה בדיוק מה שברק לא מבין, ר' האימייל.
בהתחשב בעובדה שיובל בועז מ"הארץ" חצה את גבול הכתבלבות ועבר להיות כלבלב מן השורה, ויש לציין כי הדברים נאמרים מתוך אהדה לעמדתו של הנשיא ברק, ושאין זו הפעם הראשונה שדברים "פרטיים" של ברק נחשפו בפומבי תחת בימת "הארץ" כי. בועז חתום עליהם, אני מניח כמעט בוודאות שברק הדליף את הדוא"ל.
ד"א, אודה לך באם לא רק אתה תהנה מן הפריבלגיה של תמונה קבוע בטוקבקים אלא גם אני.
התמונה המעודפת עלי הינה תמונתו של סמואל ל. ג'קסון מ'ספרות זולה' בעודו משחק את ג'ולס כשהוא מכוון את האקדח.
1. כששאלת את שני הגברים אם הם הולכים להנות עשית עריכה ועברת לגבר אחר שאמר "אני לא רואה את זה כצ'ופר, זה חלק מהעבודה". מה הפסדנו בעריכה?
2. אם לדעתך זו פגיעה בפרטיות לפרסם את האימייל, למה טרחת לפרסם אותו גם כאן? והאם לציבור אין זכות לדעת מה חושב מי שעוזר\מסייע (במובן השלילי), לפי ההשקפה, לעצב את חייו?
כל תגובה בפוסט הרלוונטי בבקשה.
1. לא אני ערכתי אלא גדי. (הם אמרו משהו על זה שהכנס מקצועי)
2. אני לא פרסמתי את המייל האישי אלא רק תהיתי לגבי איך העיתון השיג אותו
3. כמו שלא מעניין אותי אם נניח, ורק נניח, אולמרט בועל את אשתו שלא כדרך הטבע תוך שמיעת ואגנר בקרבת עדר עיזים חולות, כי זו זכותו לפרטיות, כך התכתבות של נשיא בית המשפט העליון צריכה להיות פרטית אם היא נעשית עם קולגה. אני מתכתב עם מאות אנשים ורובם "אוף דה רקורד", אם מישהו מהם היה מדליף (ויכול להיות שדווקא הצד השני הדליף) אז הוא היה מאבד את כל היכולת להשאר בן-שיח.
ואולי כבודו אהרון ברק רצה שדעת המיעוט שלו תקבל יותר חשיפה תקשורתית?
לא????? לא יכול להיות (ציני)
ואולמרט בכלל מעדיף את בריטני, כנראה.
מי שמצטט את בני ציפר, סופו לקרוא ישראבלוג.קו.איל\פקצה
אגב, אולמרט היה רק לדוגמא.
(נ.ב. קרעת אותי מצחוק על וואגנר, אולמט, עליזה והעיזה)
(נ.נ.ב. קשה לי איתך, התפיסות שלך בנושאים מסוימים עמעמו לי את הראדר של הציניות)
אני פשוט גורר את הציניות למרחבים אחרים
אני תהיתי איך אף אחד לא שאל את עצמו למה הארץ לקחו מייל פרטי של ברק. היה ברור לי שהחבר'ה מייל ככל הנראה לא הדליפו.
לדעתי יש לך את היכולת לקלל כמו בערבית. אני אשלח לך בדוא"ל שתבין למה אני מתכוון.
כמדומני שאף אחד לא תהה, כי זה די שקוף.
השערה: הצהוב של הארץ, ככה בשביל הנאת של הקוראים, זה בית המשפט העליון ושופטיו.
השאלה שלי לא אמורה לעורר תגובה צינית, ואם זה מה שהיא עשתה אז הבן אדם שענה לה כנראה לא הבין אותה ואת המשמעות שלה עד הסוף. זה טבעי, לגיטימי, הכרחי וחיוני לא לקבל מרות כמובן מאליו. עד כה אני מקווה שאין בעיה. ומכיון שאתה בא מכיון המשפט, טבעי שיהיה לך יותר כבוד לשופטים, דיעותיהם, פרטיותם וכו'.
אבל יש שופט ויש שופט. שופט אקטיביסט כמו ברק, שנטל ונוטל לידיו זכות לעצב מדיניות תוך פלישה חטטנית וגסה לתחום הרשות המחוקקת ("הכל שפיט" הטיפשי ומפחיד) צריך לצפות שהיחס אליו יהיה כמו שמתייחסים לכל פוליטיקאי. מי שמשחק באש שידע שיכול להכוות. דבר שני, "תודה" על האימג' של אולמרט. אני פוחדת ללכת לישון עכשיו.
איתי, זה לא כל כך שקוף, ואם זה היה כל כך שקוף אז אולי מבקר המדינה היה חוקר.
ופלי, שופט, בניגוד לפוליטיקאי, הוא לא נבחר ציבור אלא עובד מדינה (ואני לא מסכים אם מה שאמרת על ברק, אגב), ולכן הוא מוגבל הרבה יותר בתגובותיו.
שופט הוא לא עובד מדינה אלא בעל מינוי ממשלתי ואינו כפוף לתקשיר.
הוא מוגבל בתגובותיו, זה נכון, וזה בדיוק מה שברק לא מבין, ר' האימייל.
בהתחשב בעובדה שיובל בועז מ"הארץ" חצה את גבול הכתבלבות ועבר להיות כלבלב מן השורה, ויש לציין כי הדברים נאמרים מתוך אהדה לעמדתו של הנשיא ברק, ושאין זו הפעם הראשונה שדברים "פרטיים" של ברק נחשפו בפומבי תחת בימת "הארץ" כי. בועז חתום עליהם, אני מניח כמעט בוודאות שברק הדליף את הדוא"ל.
ד"א, אודה לך באם לא רק אתה תהנה מן הפריבלגיה של תמונה קבוע בטוקבקים אלא גם אני.
התמונה המעודפת עלי הינה תמונתו של סמואל ל. ג'קסון מ'ספרות זולה' בעודו משחק את ג'ולס כשהוא מכוון את האקדח.
הגירסא האנגלית המקורית של האי-מייל –
http://www.haokets.org/mail-message.asp?ArticleID=1780
תרשם לשירות גרבאטר