כל כך קרוב לאלהים, כל כך רחוק מאמונה

lex loci, חוק המקום, הוא מה שקובע בדרך כלל את המנהגים במקומות אליהם אני הולך. ברוסיה אני שותה וודקה, בקוסטה ריקה רום, בגרמניה בירה. בישראל אני הולך כמעט בלי עניבות, אבל בארצות הברית רק עם, באירופה עם צבעים ורודים, צהובים ואדומים, ובישראל שחור או כחול. הכלל הוא מאוד פשוט, להתנהג כמה שיותר כמו מקומי, אבל לא לאכול בשר. לכן, כשהלכתי לכותל היום, שמתי כיפה, לא שהיתה לזה משמעות מיוחדת. לכיפה מבחינתי יש את אותה המשמעות כמו לעניבה בארצות הברית, היא פריט לבוש הכרחי כדי לצור את הקשר האישי עם האדם בצד השני של שיחתך.

לאחר השיחה היום, לקחו אותי לסיור במנהרות הכותל. לא התלהבתי במיוחד, לא הרגשתי את אותה אווירה כל כך מיוחדת. מבחינתי זה היה מקום אריכאולוגי, כמו כל מקום אחר שהייתי בו. מצד שני, אני מבין את האמונה של אנשים באלהים בערך באותה מידה כמו שאני מבין אהדה של קבוצה בכדורגל. אני לא בז לה, אני פשוט לא מתחבר אליה. לכן כשלקחו אותי לפתח ההיכל, היכן שהיתה הכניסה לבית המקדש, לא ממש התמלאתי רגשות, כצפוי.

אני בכותל, נוגע בקודש הקודשים, הכניסה להיכל

יחד עמי בא רב, שהתפלל עבורי, מסתבר שיש תפילה לשמי, או לכל אדם. אבל בזמן שהוא מתפלל, עצבנה אותי מאוד גברת שעמדה ליד אמי. היא התחילה לדבר על כמה חשוב ש"אתחזק" ו"אחזור בתשובה" כי זו הדרך, וכמה אני חייב לעשות כל מיני דברים, כמה אני חייב להגות בספר ועוד. מה שעצבן אותי במיוחד היה האוונגליסטיות שלה; בעוד שהיא לא תסבול soliciting של אדם אחר לדת אחרת, ככל הנראה. הסובלנות שיש לנו, כחילונים, לדתיים שלעיתים מסתכלים עלינו כבזויים ונחותים, מפריעה לי. (לא כל הדתיים מסתכלים עלינו כך, אני מדבר על מיעוט מאוד ספציפי שכן).

אני חסר אמונה, גם כשביקשו ממני להתפלל ולבקש משהו לא יכלתי. אני לא מאמין שאיזה deus ex יבוא ויתן לי משמים את מה שביקשתי, אני בעיקר מאמין שאני צריך לעשות אותו. אולי אני כופר, אולי אני ראוי להמצא בגיהנום, אבל אני לא עושה נזק לאף אחד כשאני לא מתפלל. עדיף שלא אתפלל אם אני לא מתפלל בלב שלם. נראה לי.

על דת, ועל אלהים, גוף שמעולם לא ירד לארץ ונתן הוכחה מוחשית לקיומו, ניגר דם בכמויות מטורפות. תרבויות מתנגשות ויוצאות למלחמות בשמו, ואפילו בלי אזכור אחד. מדי פעם קם אדם עם גילוי אלהי כלשהו, איזה גילוי שהופך אותו למשיחיסט הבא, ומביא יחד עמו קיצוניות או כתיות. למה לא יכולה להיות, נניח, אולי, דת בינונית. דת נורמאלית, שלא דורשת כוליות מהמאמינים החזקים שלה. דת שמקדשת את החופש של הפרט. דת אזרחית?

אולי גם דת אזרחית תהיה קיצונית מדי, אבל אני לא בטוח.

13 thoughts on “כל כך קרוב לאלהים, כל כך רחוק מאמונה

  1. אין לי מילים… באמת , אין לי מה להגיד חוץ מזה שאתה לא יכול לכועס.
    לאדם מותר לחשוב ולהגיד מה שהוא רוצה, כל עוד זה לא פוגע, בצורת המלצה שהאדם התנגד לה בתשובה שהוא לא תומך , זה נקרא זלזול.

    שנה את הפונט של תיבת הטקסט בכתיבת תגובות.

  2. http://www.sgi-uk.org לא הייתי קוראת לזה דת בינונית .. יותר דת מודרנית.. אתה עובד על שיפור בעצמך גם בשביל אחרים.

    בסופו של דבר הכל אותו דבר. כל הדתות אומרות אותו דבר. לדעתי אמונה זה צורך בסיסי כמו רעב או צמא. אם אתה לא מאמין במשיח אז אתה מאמין במשהו אחר.. גם אם זה כסף, מזל או עקרונות בלטינית. מאמין בחלום.

  3. אני כל כך מסכים איתך. גם אנחנו היינו בכותל לפני כשלושה שבועות. גם אני שמתי כיפה, אפילו לילד, כי זה המנהג המקומי. אין לי כל קרבה אמונתית לזה. ניסו לדחוף לחברה שהייתה איתנו קלטת בסגנון אמנון יצחק, שמאוד הכעיס אותי.

    אמא של אישתי דברה איתי על אמונה לפני כשבועיים, לא על דת ספציפית – על הצורך באמונה. בדיוק היה בטלויזיה אחמדי-נג'אד, דוגמא מצויינת לאמונה… הוא ובוש..

    בעצם… אני חייב להתוודות, גם לי לא הייתה אמונה, עד שברך אותי מפלץ הספגטי המעופף,ומאחל לך שבמהרה בימינו אנו, ייגע בך בנודלס המדובללים שלו.

    ואמור 'ראמן', אאאגגררר

  4. IF you wish to free yourself from the sufferings of birth and death you have endured since time without beginning and to attain without fail unsurpassed enlightenment in this lifetime, you must perceive the mystic truth that is originally inherent in all living beings.

  5. הוד איטריותו כבר יסדר לך משהו.
    חוצמזה, אתה מודע לכך שבגן העדן שלנו יש הרי געש שמשפריצים בירה קרה? מנה צמחונית לכל הדעות.

    סיכום קצר כאן

  6. הממממ החלטתי להסתער על הפיד שלך, בגלל זה התגובה המאוחרת.

    אם אתה מחפש דת צמחונית שלא כופה את עצמה על אחרים- יש לך את הארי קרישנה.
    הם בכלל אנשים נחמדים, מארגנים כל שנה טיול להודו ולאפריקה לעזור לרעבים שם (בארץ זה לא מפותח, אבל אחותי הגדולה [לא אפרת, העוד יותר גדולה] שגרה בלונדון תקופה הסתובבה עם מלא חברים בהארי קרישנה).

    P:

  7. 1. יש אלהים.
    2. יש תכנית.
    3. מה לעשות, שלא כל בקשה שמבקשים מאלהים, משתלבת בתכנית. ומה לעשות, אבל הרבה יותר נוח לנו לחשוב שאנחנו יודעים הכל, מאשר להודות בכך שתמיד יהיה לנו עוד ללמוד.
    4. בדת העברית, יש הערכה מאוד גבוהה לאנשים שלוקחים את הגורל שלהם בידיים, ולא ממתינים לנס שיעשה את זה בשבילם. או כדברי חז"ל: "אין סומכים על הניסים" (סליחה אם זה לא הציטוט המדויק), וגם "לא המדרש הוא העיקר – אלא המעשה".

    ויהיה טוב. גם אם לא בימינו :-)

    דותן

  8. דותן,
    לצערי אני מסכים עם חלק ממה שאמרת, וזו הבעיה: אין קורלציה בין דת לבין אלהים.

    ואם אלהים היה עונה לבקשות של כולם אז המצב היה רע מאוד. מאוד.

  9. דת אזרחית ? מי אמר קומוניזם ולא קיבל..
    במחשבה שניה גם דמוקרטיה בארץ יכולה להחשב כדת. לא הרעיון אלא ההתיחסות אליו.החסינות מביקורת, הצעקה "אללי, פגיעה בדמוקרטיה " על כל דעה שלא בזרם המרכזי.

  10. דת אזרחית ? מי אמר קומוניזם ולא קיבל..
    במחשבה שניה גם דמוקרטיה בארץ יכולה להחשב כדת. לא הרעיון אלא ההתיחסות אליו.החסינות מביקורת, הצעקה "אללי, פגיעה בדמוקרטיה " על כל דעה שלא בזרם המרכזי.

  11. דת אזרחית ? מי אמר קומוניזם ולא קיבל..
    במחשבה שניה גם דמוקרטיה בארץ יכולה להחשב כדת. לא הרעיון אלא ההתיחסות אליו.החסינות מביקורת, הצעקה "אללי, פגיעה בדמוקרטיה " על כל דעה שלא בזרם המרכזי.

Comments are closed.