לצערי, אולי, פחות ופחות צעירים מתעניינים במדעים מדויקים ובמדעי הרוח. טענות לוגיות פשוטות לא מובנות על ידם, הם מדקלמים, כמו חולי דוֹגמה, את שקראו בספרי הלימוד, ולבסוף, כשמעמידים אותם מול הגלובוס, הם כושלים מלמצוא את ישראל (תסכולים של יום שבו לימדתי היסטוריה וניסיתי להסביר היכן ישראל נמצאת ביחס לאירופה). היחס המקל בישראל לבגרויות, לפיו ניתן לגשת אינספור פעמים ולהשאר עם הציון הגבוה ביותר, מצד אחד, הורדת רמת הבחינות מצד אחר, ולבסוף גם לגלות ששיעור הזכאים יורד, הכל מראה על כשלון של המערכת.
עכשיו, היה קל להאשים את תרבות האינסטנט שלנו. הכל נמצא בגוגל, הכל שם. אפשר פשוט לחפש; ואז אני נזכר במה שתלמיד אחר שלי עשה לפני שבועיים. הוא היה צריך להגיש עבודה על הרצל, והוא חיפש בגוגל. בסוף, הוא הגיע לדף על 100 שנים לפטירתו של הרצל. הוא עשה קופי פייסט, עם כל הלינקים, ונתן לי לבדוק. לכששאלתיו לגבי התוכן בדף הוא אמר לי: "זה לא משנה, המורה צריכה לראות שהצלחתי למצוא חומר", ואז כשראיתי שאפילו להעתיק את הכותרת הוא כשל (היא היתה "בנימין זהב הרצל") ושהוא לא יודע מה כתוב בדף אפילו (שהכיל פרטים שגויים, וכן שיחה רלוונטית ל100 שנים לפטירתו) החלטתי להשמיד את הדף, לנתק לו את המחשב מהאינטרנט ולהושיב אותו מול ספר.
ומה אתם חושבים שהוא עשה? הוא הלך הביתה.
אני לא יודע למה, אבל אני לפעמים לוקח את זה אישית; אני מנסה ללמד אותם עד הסוף, מנסה ממש להקנות להם ידע, ולא רק לעזור להם לעבור בחינות, כי אני רואה מה דורשים מהם בתיכון. תלמידה אחרת שלי הגישה עבודת בגרות במסדי נתונים. היא הרכיבה מערך בAccess שמנהל ספריית וידיאו. את אותה מטלה אני הגשתי בשנה א' כשיעורי בית בשיעור השני בקורס מערכות מידע. לא משהו שלקח לי יותר משעתיים. היא עבדה על זה כמעט חודש; לבסוף, כשהיא שאלה אותי למה אין לנו Access במועדון, אמרתי לה שאין לנו כסף לרכוש תוכנות של מיקרוסופט, אז יש אופן אופיס. זה לא הספיק לה. היא רצתה את המקורי…
זה לפעמים משגע אותי. מצד שני, אני גם משגע טיפה את התלמידים, אני לא נותן להם להשתמש במחשבון (כי לדעתי, ותקנו אותי אם אני טועה) לא צריך לחשב במחשבון 27 + 15 או 25 * 7, או אפילו 52/13, והם? בשביל 12*4 צריכים את המחשבון. הם מנוונים לעצמם את השכל.
אולי אני יותר מדי אולדסקול, יכול להיות. יכול להיות שאני לפעמים קצת פסיכי, אבל אני מאמין שאם הם לא יתאמנו הם לא יצליחו.
בכל מקרה, צריך להפסיק עם הקיטורים בשלב כלשהו.
בתור ילד *לא* רגיל, שקורא ספרים ולומד כי אני אוהב ידע (שזה דבר שבית הספר פשוט מדכא, אני שמתי לב שברגע שאני לומד נושא בשיעור אני מפסיק לאהוד אותו, גם אם קודם התעניינתי בו בעצמי), אני חייב לחלוק עליך בקטע של המחשבון- חישוב מספרים בראש הוא אולי שימושי במכולת, אבל זה לא כישור שמפתח את המוח או עוזר לך לחשוב טוב יותר, זה בסך הכל תהליך רובוטי שאפשר ללמוד לבצע (והוכחה לכך היא שמכשיר אלקטרוני עושה אותו טוב מאיתנו).
מה שאתה מתאר הוא באמת עגום, אבל מה הקשר לאלוהים?
אני יכולה לתת לך מספיק דוגמאות למדענים דתיים (האסטרופיזיקאי הראשי של רפא"ל זו דוגמא שעולה לי לראש) מה גם שהטענה שמי שמאמין באלוהים לא מסוגל להבין משפט לוגי ("לצערי, אולי, פחות ופחות צעירים מתעניינים במדעים מדויקים ובמדעי הרוח. טענות לוגיות פשוטות לא מובנות על ידם") לא יכול להיות רחוק יותר מהמציאות. אם קראת פעם במשנה\גמרא, תראה שהבעיות הן לוגיות מורכבות ולא רק שאלות של קיום הדת.
הבעיה שאני מוצאת היא דווקא חוסר אמונה באלוהים, או כמו שאיזה סולן ישראלי ניסח זאת: "ההישג הגדול ביותר של החילונים הוא לגיטימציה של הזכות להיות טיפש". שווה לחשוב על זה.
ללמד ילדים זה מתסכל. אתה ניצב מול חומה בצורה של עצלות, וחוסר כל עניין בחומר שצריך ללמוד.
יכול להיות שחלק מהעניין, הוא החינוך ה"אחיד" שאיתו אנחנו עובדים. יש פסוק במשלי: "חֲנֹךְ לַנַּעַר, עַל-פִּי דַרְכּוֹ– גַּם כִּי-יַזְקִין, לֹא-יָסוּר מִמֶּנָּה". המשמעות היא, שלכל אחד ואחת מאיתנו יש מגוון יכולות בסיסיות, שמשתנות מאחד לאחד, ומאפשרות לנו לעשות חלק מהדברים בצורה טובה יותר מדברים אחרים.
כל מי שניסה אי פעם ללמד ילדים שונים, ראה את ההבדל העמוק בין כל ילד וילד. וחלק גדול מהתסכול, הוא כשמגיע ילד עם פוטנציאל מאוד גבוה בתחום מסוים, ופשוט לא רוצה לעשות אפילו מאמץ מינימלי כדי להוכיח, אפילו לעצמו, שהוא יכול להצליח בתחום הזה.
וקצת לגבי אלוהים, יהדות והדת העברית: ה"מיש מש" שעושים בשנים האחרונות מהיהדות, עם נטיות מסוכנות לעבר כל מיני רוחות ושדים, מדורות מסתוריות והעלאות באוב, הן באמת דבר מסוכן. כואב לי לשמוע יהודים אומרים משפט חשוך ומפגר שמתאים יותר לנצרות, או לאיסלאם הקיצוני, כמו "אנחנו לא צריכים לחשוב. כל מה שאנחנו צריכים לדעת – כתבו כבר לפנינו". זו שטות מוחלטת, שמבזה את הדת העברית, דת שמושתתת על דו-שיח בין משכילים, שמסתכלים על המציאות מתוך נקודת מבט שמתחשבת בהמון שיקולים.
לא תמצא הלכה בתלמוד הבבלי, שקובעת כלל על סמך זה ש"סבא שלי הקדוש דיבר אליי בלילה, ואמר לי שככה זה צריך להיות". אין שום בעיה, דבר עם סבא שלך הקדוש כמה שאתה רוצה (ויכול להיות שזה קורה באמת. מי אני שאקבע שזה בלתי אפשרי?), אבל את הכלל שאתה רוצה לקבוע, אתה צריך לנמק בצורה הגיונית.
האם הדת העברית גוררת את עם ישראל אחורה, או מקדמת אותו? הדת העברית נועדה לקדם את עם ישראל, אבל בכיוון הנוכחי, שאחרי כמעט 60 שנות מדינת ישראל עדיין לא הסכימו על נוסח תפילה אחד, יש אינספור סוגי כשרות, וההפרדה המזיקה בין "יהודי ספרד" ל"יהודי אשכנז", אולי הנחמה היחידה יכולה להיות בכך שאנחנו קופאים במקום. אבל כמו שאומר המשפט: "מי שעומד במקום, הולך אחורה".
דותן
לא אמרתי שזה בגלל הדת, אמרתי שהחזרה לדת היא אחד הסממנים של רצון לעצימת עיניים.
אם אנשים מבקשים למצוא נחמה בדת, למה לעצור אותם? צריך למנוע מאנשים להיות פנאטים זה מובן, אבל לא צריך להיות שום קשר בין השכלה לבין אמונה באלוהים וכו'. ובקשר ל"עצימת עיניים"- עצימת עיניים מתקיימת כאשר מתעלמים מעובדות. איזה מדע מציע לך עובדות חד משמעיות בקשר לאיך שנבראנו? העובדה היחידה ההיסטורית היא שאלוהים ואלים קיימים אלפי שנים ומדע זה משהו שסותרים חדשות לבקרים. זה עדיין לא אומר שאלוהים קיים, אבל כל אחד רשאי להאמין במה שהוא רוצה. חזרה לדת היא גם סממן של דיכאון וניכור חברתי, רצון להיאחז במשהו שמסמל טוּב ונצחיות. ומה הבעיה בשאיפה להיות מאושרים? ואני בכלל לא מדברת על המוסריות החברתית שנשמרת לרוב בזכות אמונה באל.
אני מסכימה איתך יהונתן.. אנחנו באמת עומדים במקום ונשארים מאחור. רק תראה מה הולך בסין במאלזיה הילדים אשכרה נלחמים ללמוד לוקחים מתמטיקה בגלל שזה קשה.. השותפה שלי נועלת את עצמה בחדר ימים שלמים בשביל לקרוא ספרים ענקיים על כלכלה. כי אצלהם זו מלחמה השרדותית. אם אתה משיג רק 99 ולא מאה אז אתה לא נכנס לאוניברסיטה ונשאר איכר עד סוף ימיך. וישראל עוד לא קלטה שזו מלחמה עולמית. מהר מאוד אם לא תהיה רפורמה נורמלית בחינוך פשוט יכבשו אותנו.
ולמרות זאת, ממספר בתי הספר שלמדתי בהם.. טורקים אנגלים אלטרנטיבים וגם ישראלים..בעצם גם לימדתי פה (אנגליה) עד לא מזמן..אחד הדברים שמבדילים את עם ישראל מארצות אחרות זה כושר האילתור..הדמיון..תן לילד אנגלי לצייר משהו והוא ישאל אותך באיזה צבע זה צריך להיות..ולפי הפוסט שלך זה עדיין קיים.. סתם מתעלמים מזה..
אולי הדרך היא לא להלחם בתופעה .. אלא ללכת איתה.. לאינטרנט יש פוטינציאל עצום לאינטראקטיביות.. אולי אם היית מפנה את התלמיד שלך לאתר נורמלי (סנונית למשל) במקום לתת לו ספר שידעת מראש שהוא לא יקרא, הוא היה לומד יותר על הרצל.
בסך הכל התלמידים שלך לומדים איתך כי הם כבר אוכזבו ע"י מישהו אחר.. אל תשכח את זה ואל תעשה להם סנקציות. הג'וב שלך כמורה הוא בדיוק זה, ללמד, אותם להשתמש ביכולות שלהם ובמגבלות שלהם.. וכן זה קשה. מסכימה עם דותן, אני בטוחה שהתלמידה שמכירה סלבס יכולה לנתח את הדמות הראשית ב"מיכאלה" לכן אין שום סיבה שהיא לא תוכל לעבור מבחן בספרות נגיד על "בעל זבוב".. אתה צריך לעשות להם את הלינק אבל.
זה לא לוותר להם.. זה עניין של פרזנטציה.. כמו שאתה לא תאכל משהו שנראה כאילו מישהו הקיא את זה.. ילדים לא יקראו ספר עבה בהיסטוריה. והם צריכים גם עידוד וקצת ביטחון. כשאתה מנסה להכריח ילד אתה בעצם נותן לו סטירה אומר לו שהוא טמבל ונותן לו כלי שהוא לא יכול להשתמש בו.. בטח שהוא ילך הביתה.. מה עוד כבר נשאר לו לעשות?
איה,
אני מסכים כמעט עם כל מה שאמרת. רק דבר אחד: אם הייתי מפנה אותו לסנונית, הוא גם לא היה קורא, אלא עושה קופי-פייסט. ואז לא היה עושה את זה.
פלי את תצאי עליי אבל מצטערת.. חוץ מלשטוף את המוח לאנשים לא ראיתי מה טוב כל כך בדת שאת מסנג'רת עליה. "ואני בכלל לא מדברת על המוסריות החברתית שנשמרת לרוב בזכות אמונה באל." מה? את קוראת חדשות? האנשים האלה שאת מדברת עליהם רצחו ראש ממשלה, עינו והרביצו למאות אנשים ועשו טרור בכבישים ובמדינה הזאת בכלל..הכל בשם הדת. פור פאקסייק.. איזה מוסריות כבר יש פה? "צריך למנוע מאנשים להיות פנאטים זה מובן" נכון תודה. לכן את סותרת את עצמך..
והקטע הזה בכלל מצחיק: "עצימת עיניים מתקיימת כאשר מתעלמים מעובדות. איזה מדע מציע לך עובדות חד משמעיות בקשר לאיך שנבראנו?" איזה דת נותנת עובדות בכלל שלא לדבר על משמעויות. את עושה בדיוק את מה שיהונתן כתב עליו.. מדקלמת דברים.
לעומת זאת, מה שכתבת למעלה מאוד נכון, כמו דותן שאמר שהדת נועדה לקדם.. הגמרא היא דוגמא מצויינת לאיך תרגלו את המוח במשך שנים. השאלה אם זה עדיין רלוונטי לחיים שלנו היום. לדעתי לא. אולי כי לא קיבלתי את החינוך המתאים אני לא יודעת. אולי כי עבר זמנו.. אולי כי עכשיו לא מלמדים איך להשתמש בכלים שבדת לטובה אלא ככלי פוליטי גרידא.
בשביל זה אתה המאסטר במחשבים וגם המורה.. כמו שאוסרים להעתיק במבחנים .. אפשר גם לאסור להעתיק מהאינטרנט..
זה לא יעיל,
כי גם אם הוא לא יעתיק בנקודה יחידנית, הוא ימשיך להעתיק בפעמים הבאות. לכן צריך פתרון אחר.
הפתרון כנראה צריך לבוא מהמורה שבסוף שנותנת את העבודה.. יש שאלות שאי אפשר לענות עליהם בהעתקה.. אם היא נותנת שאלה כמו "מי היה הרצל" מגיע לה שיעתיקו.
אני לא חושב,
אני חושב שהמורה נותנת שיעורים כדי שהתלמידים ילמדו על הנושא, ולא כדי שהיא תוכל לבדוק אותם. לכן, מבחינתי אין הבדל בין לכתוב ולקרוא במסגרת שיעורים. הכתיבה נועדה לבחון שהם אכן קראו את הנושא. לכן אני מאמין שהם צריכים ללמוד ולהכין שיעורים בכתב ולא במחשב.
אולי זה כי כשאני הייתי צעיר לא היה מאיפה להעתיק, ובכל מקרה פנינו לספרים, אבל אני חושב שהעובדה שהם יודעים שלא משנה מה, כל המידע נמצא במרחק גיגול אחד קטן, הם לא יתאמצו ללמוד אותו.
שוב.. זאת העבודה שלך להראות להם למה זה חשוב ורלוונטי לחיים שלהם..
ותעשה לי טובה.. אני בטוחה שגם כשהיית צעיר ההבדל בין "לסכם" ו"להעתיק" היה מזערי.
ממש לא,
אני הייתי מצליח לתמצת עמודים לשורה. זו הבעיה שלי גם כשאני כותב סמינריוניות, אני לא מורח, ואני מגיע ל20 הערות שוליים בעמוד, שמראות בערך על 100 – 200 עמודי קריאה פר עמוד כתיבה. העבודות עמוסות בחומר אבל קצרות בטירוף.
אני לא חושב שהעתקתי אי פעם עבודה.
אתה מפליל את עצמך..
בעצם כל עבודה כזאת היא אוסף רעיונות שגנבת מאחרים .. זה מה שגרוע במערכת..
ממש לא.
אם אני לוקח ונותן קרדיט על המקור? ולא מעתיק? זה בדיוק מחקר. במיוחד אם אני לוקח פיסות מידע רבות ומחבר אותן למשהו חדש שלא היה מעולם.
זה בדיוק מה שהתלמיד שלך עשה רק במסגרת אחרת. איכשהו אני נוטה להאמין שלא אמרת שם משהו שמישהו לא אמר קודם.. רק "הסכמת" עם אחרים וקצת נתת קונטקסט אחר..
לא,
התלמיד שלי לקח את הטקסט במלואו והעתיק אותו בלי לתת קרדיט.
אני בדרך כלל אומר דברים שלא נאמרו קודם, בין אם בעבודות אקדמיות שלי ובין אם כשאני כותב סתם, אחרת למה לכתוב?
זה לדעתי כשלון המערכת.. נותנים לך להבין שאתה מזערי מידיי בשביל לחשוב בעצמך.
השיטה צריכה להיות הפוכה..קודם כל מה התיזה שלך מה אתה חושב שזה צריך להיות בלה בלה.. ואז אז מה חשבו אחרים ואיך זה מתקשר..
אבל צריך להציג את הבעיה והרקע העובדתי קודם, וגם הטענות צריכות להיות מבוססות על מחקרים.
כאילו שהקרדיט מזיז משהו למישהו :)
תעשה טובה יהונתן.. אתה סתם מעלה גירה.. כמו כולם.. ואל תיקח את זה אישי.. ככה לימדו אותך..ואת התלמיד שלך אף אחד לא לימד לתת קרדיט או בכלל לחשוב..
למה לכתוב? כי אתה רוצה קרדיט..או לעבור מבחן.. שוב אתה לוקח את זה אישי..
זה בדיוק מה שאני חולקת עליו "הטענות צריכות להיות מבוססות על מחקרים".. זה צריך להיות הפוך.. קודם תציע אח"כ תוכיח ואז תשנה לפי תוצאות המחקר.. אל תכתוב את המחקר מחדש כאילו שזו הצעה שלך..
הקרדיט בא מסיבה אחת בלבד:
להראות שאתה לא ממציא את הנתונים אלא הם מבוססים על מחקרים של אחרים. כי הרג אותי לשמוע שטויות שתלמידים מדקלמים וחושבים שהם נכונים רק בגלל שהמורה אמרה להם שזו האמת.
אני כותב כי אני רוצה להוציא החוצה. הייתי כותב גם אם לא היו קוראים, כמו רוב הבלוגרים.
אני אפנה אותך לפוסטים אחרים שכתבת בעצמך :) "אני משלה את עצמי מי קורא את זה בכלל"
כולם רוצים קרדיט ולהתקדם זה לא משנה מאיזה סיבה..
אין קשר בין א' לב' (או ג')
כולם רוצים קרדיט, אבל זה לא קשור לעובדה שחייבים לייחס קרדיט לכל מי שמזכירים (את יודעת מה, לא חייבים, אבל ראוי, וגם עבודה ללא קרדיט תראה פחות מקצועית)
אתה יודע מה, האתגר הוא שלך.. תלמד את התלמידים שלך שראוי.. אבל לא רק מה שראוי ..זה עניין סובייקטיבי..אישית, אני לא חושבת שמשנה אם נתת קרדיט על פיסקה זו או אחרת בכיתה ג' או ז'.. כמו הקטע עם המחשבון למשל.. תלמד אותם לחשוב ושלדעה שלהם יש משקל ויכולת לדחוף אותם קדימה, שיש דברים שהם חזקים בהם ואיך להשתמש בזה.. זה הרבה יותר חשוב מכמה זה 7 כפול 12
אני לא בטוח שהתלמידים לא חושבים שלדעה שלהם יש משקל ויכולת לדחוף אותם קדימה, כמו שהם יודעים שיש משהו אחר שעשה את זה כבר יותר טוב מהם ויותר מהיר והם לא מאמינים שהם יכולים להתחרות בו.
לכן, כשאני מדגים להם שאני יכול לחשב בראש יותר מהר מהמירות שהם מקלידים את הנתונים למחשבון, אני מנסה להסביר להם שלעבוד עם מחשבון, בחלק מהפעמים, חוסך זמן. כמו שלקרוא יוצר בסיס ידע מעמיק שיכול אחר כך לעזור במחקר וחשיבה כלשהי.
אז אתה בעצם עושה עליהם אוונטות במקום ללמד. אם היית מראה להם דרכים לעשות את זה גם קיצורי דרך.. בסדר.. אבל זה שאתה מראה להם שאתה יכול ושהם טיפשים זה לא יעבוד.
הם לא צריכים להתחרות באף אחד זה העניין.. בשביל לעשות עבודה אתה צריך לכתוב קצת בולשיט מהראש להוסיף עוד קצת בולשיט של אחרים וזהו..הרעיון הוא שאתה כמורה תעזור להם למצוא את כל הבולשיט הזה וגם איך לבטא את זה..אולי הילד שכתב על זהב הרצל יודע הרבה על הרצל אבל הוא לא ידע איך לבטא את זה במילים אז העדיף להעתיק. אף אחד כבר לא מלמד ילדים איך ללמוד.. אומרים להם תעשו את זה וזהו.
ממש לא.
אני מלמד אותם לעשות את קיצורי הדרך האלו. ממש מלמד אותם.
אם נקח את הדוגמא של הילד שכתב על הרצל, הוא לא ידע אפילו מי זה, מה הוא עשה או למה יש יום הרצל. ממש לא… ילדים אחרים כן.
קלינגר, מלים כדורבנות.
תן דוגמה למדינה מערבית שלא סובלת מהבעייה שהצגת.
יואב.