מדינת ישראל נגד ניר גונטז', חוק אח שלי גדול מכה שנית.

לעיתים, לוקח עשור כדי שנבואה תתגשם, ולעיתים, הנבואה הזו היא כל כך עצמתית שאין אפשרות אלא להביט מהצד ולא להאמין שהיא התגשמה. בשבוע שעבר הגיע העיתונאי ניר גונטז' לחקירה במשטרה. סיבת החקירה? גונטז' התקשר לחברת הכנסת יעל גרמן כ-13 פעמים ביממה, ממספר חסוי. גונטז' ידוע בסגנון הגונזו שלו, בו הוא מתקשר למרואיינים ומדבר איתם, און רקורד וללא מסננת של דוברים, אנשי יחסי ציבור ויועצי תקשורת. גונטז' יתקשר לכולם, בין אם מדובר במעריץ נלהב של יאיר לפיד ובין אם מדובר ביו"ר תנועת הצופים.
cc-by-sa Juan J. Martínez

אבל גונטז' התקשר לגרמן ממספר חסוי. הכיצד יכלה המשטרה לזהות את השיחות? ובכן, כאן נכנסה לפעולה היכולת של המשטרה באמצעות חוק נתוני תקשורת, חוק "אח שלי גדול" שמאפשר למשטרה לקבל נתוני שיחות ממפעילות הסלולר, ולזהות מי עומד מאחורי שיחה חסויה. היכולת מאפשרת למשטרה לקבל את הזהות של המתקשר וגם עוד נתונים כמו המיקום שלו באותו הרגע (כדאי לקרוא את התגובה של גונטז').

המשטרה מפעילה לאחרונה את הכלי הזה, שמאפשר לה לאתר את העבריינים בצורה חריגה. היא משתמשת בכלי במקרים מאוד פופוליסטיים, כמו גניבת המכשיר הסלולרי של שרון פרי, וכעת גם ההטרדה של יעל גרמן, כאשר לא בטוח שכלל זה המקרה להפעיל את החוק.

הסמכות של המשטרה להפעלת נתוני תקשורת אמורה להיות רק במקרים חריגים בהם לא ניתן להשיג את הנתונים בדרך אחרת, ורק כאשר המקרים המאוד קיצוניים בחוק מתקיימים. החוק מאפשר העברת מידע. הוראות החוק מדברות על מקרים שבהם אין במתן הצו לפגוע בפרטיותו של אדם במידה העולה על הנדרש:

בית המשפט רשאי, על פי בקשה של קצין משטרה שהסמיך לעניין זה המפקח הכללי או של נציג רשות חוקרת אחרת (בסעיף זה – הבקשה), להתיר, בצו, למשטרה או לרשות החוקרת האחרת, קבלת נתוני תקשורת ממאגר מידע של בעל רישיון בזק, בדרך שיקבע בצו, אם שוכנע שהדבר נדרש למטרה מהמטרות המפורטות להלן, ובלבד שאין בקבלת נתוני התקשורת כאמור כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בפרטיותו של אדם:  (1)   הצלת חיי אדם או הגנה עליהם;  (2)   גילוי עבירות, חקירתן או מניעתן;  (3)   גילוי עבריינים והעמדתם לדין;  (4)   חילוט רכוש על פי דין.

כשבית המשפט העליון נדרש לפרש את החוק לצורך בחינה האם הוא חוקתי (בג"ץ 3809/08 האגודה לזכויות האזרח נ' משטרת ישראל) פסק כי הסמכות בחוק תשמש את המשטרה רק במקרי קיצון וכי יש לפרש את הסמכות המוקנית למשטרה בצורה מצמצמת כאשר מדובר בעבירות מסוג עוון, עבירות שהעונש עליהן הוא עד שלוש שנות מאסר (ואלה בדיוק העבירות הרלוונטיות בעניין זה).

"חלק ניכר מן העבירות הינן מסוג העבירות אשר נראה כי גם העותרות יראו כ"עבירות חמורות", בכלל זה עבירות איומים, גניבה, גרימת מוות ברשלנות, הטרדה, הצתה, הריגה, השחתת רכוש, גרימת נזק ועוד. נתונים אלה מצביעים על-פניהם כי אכן השימוש בהסדר שבסעיף 3 בכל הנוגע לעבירות עוון אינו נעשה כלאחר יד, ובוודאי שאין בנתונים אלה כדי ללמד על העדר המידתיות הנטען, הנובע מעצם הכללת עבירות העוון בגדרי הסעיף. בנסיבות אלה, ועל רקע הריסון שאנו נוקטים בכל הנוגע להתערבות בדבר חקיקה, לא מצאנו כי קמה הצדקה להתערבותנו בקביעתו זו של המחוקק. עם זאת, אין כל ספק כי על בתי המשפט אשר מאשרים את הבקשות השונות מוטלת מלאכה נכבדה – לשמור על כך שהשימוש בחוק נתוני תקשורת יעשה אך במקרים המחייבים זאת, ובהתאם לפרשנות אותה אימצנו לעיל. בהיבט זה ברי כי יהיה עליהם לבחון האם העבירות שבגינן התבקשו הצווים מחייבות על-פי טיבן ומהותן שימוש בסמכויות שמקנה החוק, נוכח הפגיעה בפרטיות הנגרמת ממנו. כן יהיה עליהם לתת את הדעת לכך שיכול והיקף הפגיעה מסוג מסוים של נתונים יכול להיות גבוה מסוג אחר. "

העבירה בה נחשד גונטז', הטרדה באמצעי תקשורת (סעיף 30 לחוק התקשורת) היא עבירה מסוג עוון הנמצאת במדרג הנמוך של העבירות. היא לא חמורה כמו הצתה, השחתת רכוש, גרימת מוות ברשלנות וחבריהן. ככזו, אני בספק אם לעבירה מסוג זה התכוון המחוקק והפרשן כאשר נתנו אותותיהם בחוק. מעבר לכך, עצם ההחלטה לא לרסן, ולהוציא נתוני תקשורת של "בעל מקצוע", מי שחל עליו חסיון על פי הלכה פסוקה, היא החלטה תמוהה.

כאשר אנו מדברים על זחילת שימושים, על הרחבת הגישה של משטרה למאגרי מידע, אנו מדברים בדיוק על המקרה הזה, המקרה בו המשטרה תוציא פלט שיחות של אדם מסוים בחשד להטרדה. גונטז' בסך הכל התקשר לגרמן כדי לראיין אותה כעיתונאי. המשטרה פרשה התנהגות זו כהטרדה, ופגעה בפרטיותו שלא כדין. האם זה המקרה הראוי לעשות שימוש בנתונים אלו? ברור שלא. מה צריכה להיות ההשלכה? ההשלכה הנכונה צריכה להיות עצירת השימוש בסמכות.

4 תגובות ל-“מדינת ישראל נגד ניר גונטז', חוק אח שלי גדול מכה שנית.

  1. תנסה להתקשר ולהתלונן במשטרה על משהו, מטרד רעש למשל, בצורה אלמונית, ותתעקש לא לתת פרטים, תתקשר בצורה חסויה בעזרת טובות האפליקציות וההגדרות במכשיר. במידה והמוקדן רוצה הוא אומר לך באותו הרגע מי אתה. קרה לי מספר פעמים.

  2. הי יונתן

    אם כבר ״אח גדול״. אני רוצה להרחיב ולשאול באותו הקשר.
    די ברור שקיימות כאן יכולות NSA ,בסגנון מה שסנודן חשף.
    כרגע בעיקר נגד ערביי ישראל ופלסטינים בשטחים.
    איך זה שאף אחד לא דורש לדעת האם מופעלות יכולות כאלו
    לגבי כלל האוכלוסיה.
    האם כמו שסנודן חשף, אוספים ושומרים הכל ?
    אם כן, מתוקף איזו סמכות ?
    בתל אביב למשל,
    צמתים מרכזיים אובזרו לאחרונה ב״מצלמות אבטחה״ אימתניות (דיזינגוף-נורדאו, בן גוריון-בן יהודה ולאורך אבן גבירול). לא ברור לאיזו מטרה ומי מאשר את הפעולות האלו. מה שבטוח זה שמכשירים בגודל הזה יכולים להכיל הרבה יותר מסתם ציוד ״צילום״.

    מה דעתך ?

  3. Al Money , זה כי אתה לא משתמש בכלים נכונים. מידע שהמשטרה יודעת – הוא מוגבל.

  4. טל קורז׳ק, באיזורים יתכן כי יש מתקן רגיש שמעדיפים לציד עם מצלמות. היום יש טכניקות יותר מעניינות. לדוג' אתה עובר במדרחוב וזוג לידך מצלם סלפי ומעלה לאינסטגרם/פייסבוק עצם ה UPLOAD ברשת התמונה מנותחת ומזהה פנים, ואפשר לזהות איכן היית באותו נקודת זמן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *