תיקון 6 לחוק האזנת סתר: כיצד צו האזנה יכול להגן על הבטחון של כולנו?

הצעת חוק האזנת סתר (תיקון מספר 6 – האזנה לאיתור או מניעה של דליפת מידע בטחוני) שאושרה אמש בכנסת היא הצעה טובה וחשובה שמקדמת את ישראל לתחום של הגנה על מידע אישי. ההצעה קובעת, בבסיסה, כי שר הבטחון רשאי לתת צו לתקופה מוגבלת, להאזנה לשיחות טלפון, תקשורת מחשבים או תקשורת אלקטרונית אחרת, של עובד של מערכת הבטחון, כל עוד הציוד ממנו יוצאת התקשורת הוא של מערכת הבטחון. הביקורת הרחבה שנשמעה על הצעת החוק, כאילו היא מרחיבה מדי, נובעת ככל הנראה מחוסר הבנה של הצעת החוק.

הסעיף המשולב, לאחר קבלת הצעת החוק הוא כזה:

  (א)  לצורך איתור או מניעה של דליפת מידע ביטחוני העלולה לגרום נזק חמור לביטחון המדינה, רשאי שר, אם נתבקש לכך בכתב מאת ראש רשות ביטחון, להתיר האזנה לשיחות של עובד מערכת הביטחון, המתנהלות באמצעות מיתקן המשמש או המיועד לשמש לקליטה, להעברה או לשידור של בזק, כגון ציוד קצה או מחשב, שניתן לו על ידי מעסיקו.

כלומר, אם ראש רשות בטחון ביקש זאת, שר הבטחון רשאי לתת היתר להאזין לשיחות המתנהלות באמצעות מחשב או טלפון שניתן על ידי המעסיק.

25 may 2011, OECD FORUM 2011 ARRIVAL OECD  left/Ri ght : Avigdor Liberman Deputy Prime Minister and Minister of Foreign Affairs, Israel Paris/France Victor Tonelli/OECD

הצעת החוק הזו נועדה, בראש ובראשונה כדי למנוע דליפה של מידע בטחוני האמור לגרום לנזק חמור, כלומר: מידע שטוב שלא היה מוחזק על מכשיר פרטי כלל וכלל. לכן, מתן האפשרות להאזין למכשיר שניתן על ידי המעסיק היא סבירה. שהרי, לא היינו מצפים שעל אותו מכשיר שמחזיק עובד של מערכת הבטחון את המידע הרגיש הוא ישלח הודעות בWhatsApp לאמא שלו.

דווקא בגלל ההגנה הלקויה על מידע בישראל, עקב כך שעובדים רבים מודים בשליפה של מידע שלא כדין, ושהרשויות לא מצליחות לאבטח מידע, ראוי לתת להן כלים לשמור על המידע סודי. עובד של מערכת הבטחון יצטרך להסיק את מסקנותיו בעקבות החוק החדש, ובפועל, ליישם את הלכת איסקוב (ע"ב 90/08 טלי איסקוב נ' הממונה על עבודת נשים). הלכת איסקוב קבעה כי על המעביד לייצר בבירור מדיניות של שימוש במכשירי קצה, ולחייב את העובד להפריד בין השימושים האישיים שלו לשימושים הפרטיים. ההלכה הזו קבעה גם שלמעביד אין אפשרות לחדור למחשב האישי של העובד (במגבלות) אלא באמצעות צו שיפוטי. בעקבות ההלכה, שונו לא מעט הסכמי עבודה ובפועל ניסו לבטל את ההלכה על ידי ביטול הצפיה הסבירה לפרטיות של העובדים, אלא שספק אם הדבר יעבוד בהמשך כשיגיע לבתי הדין (רעא 3661/16 רמט הנדסה אזרחית נ' רמי שמיר).

לכן, לעובד מערכת הבטחון יש הנחיות ברורות ומפורשות היום בעקבות החוק: (1) אל תשתמש בטלפון שקיבלת מהמעביד לשימושים אישיים; (2) אל תעביר חומר מסווג ממחשב של העבודה למחשב הפרטי שלך; (3) אל תקח חומר מסווג הביתה; (4) דע לך, שאם אתה לא עומד בכללים האלה, הפרטיות שלך תפגע.

הסיבה לכך, כמובן, היא הכמות המוגזמת של ציוד אלקטרוני שנגנב מביתם של אנשים עם סיווג בטחוני ושמכיל מידע רגיש. האנשים האלו, לעיתים, לא מפרידים בין המרחב הפרטי שלהם לבין מרחב העבודה, וזאת גם בעקבות פלישת העבודה לזמן הבילוי הפרטי. לכן, הצעת חוק שתאפשר לרשות בטחון להאזין לתקשורת של עובדיה היא טובה: ההצעה תמנע מעובדים שימוש שלא לפי הנהלים במידע הבטחוני שנועד להגן עלינו, ההצעה תמנע מהעובדים לסכן את המידע ולערבב אותו עם מידע פרטי שלהם, היא תמנע מהעובדים להתנהל בטלפון המקצועי שלהם כאילו הוא רכוש פרטי שלהם, והיא בסופו של דבר תמנע את דליפת המידע הבאה.

 

תגובה אחת ל-“תיקון 6 לחוק האזנת סתר: כיצד צו האזנה יכול להגן על הבטחון של כולנו?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *