בחודשים האחרונים שוק הקריפטו-מטבעות מדבר על שיטת השקעה מיוחדת וחדשה: ICO. הICO הוא שיטה חדשה ומעניינת לבצע השקעה. אם עד היום יכלת להשקיע בהון (רכישה של מניות), חוב (אגרות חוב, הלוואה) או חוזה השקעה (שותפות של X אחוזים בתכנית לאיתור נפט), שיטת הICO מבוססת על אסימונים. האסימונים (Tokens) הם (בהפשטה יתרה) קבצים דיגיטליים שמאפשרים לך לבצע פעולות על מערכת טכנולוגית. לצורך העניין, אם אני מפעיל שירות להשכרת אופניים לפי שעה, אז האסימון הוא התקן חכם שמסוגל לפתוח את מכשיר השכרת האופניים, והתשלום על השכרת האופניים הוא באמצעות האסימון. אסימון יכול לייצג שעת שימוש בשירות ההשכרה, בעלות על חלקת נדל"ן, שטח אחסון על מחשב של אדם זר, או אפילו שעת חישוב של מחשב.
שיטת הנפקת האסימונים עובדת כך: במקום לגייס הון ממשקיעי הון-סיכון סטנדרטיים עבור מכירת מניות בחברה, פונים לציבור ומציעים להם לרכוש אסימוני-קסם; כאשר, הציבור רוכש אסימונים מתוך ציפיה שהערך של האסימונים יעלה בעתיד והוא יוכל לנצל אותם בשווי הגבוה יותר או למכור אותם לצדדים שלישיים. השקעה עיוורת בכל ICO היתה יוצרת רווח מדהים של 1320%, אבל זה בטווח הקצר במיוחד של מספר חודשים. מעניין לראות מה יהיה הרווח בעוד שנה.
על פי שיטה זו פעלו לא מעט גורמים בשנה האחרונה; פרויקט Bancor הישראלי גייס מהציבור כ-150,000,000 דולר בשלוש שעות בלבד עבור חוזה חסם שמאפשר נזילות מוגברת למטבעות וירטואליים. הפרויקט מכר אסימונים שיאפשרו בעתיד להיות חלק ממערכת החלפנות המבוזרת שתאפשר מסחר באסימונים (שהוא מראש ספקולטיבי).
המודל שBancor בחרו הוא מודל דומה לזה שנבחר על ידי פרויקט Ethereum לפני כמה שנים; כדי להמנע מההגדרה המשפטית של "הצעה לציבור" בחוק ניירות ערך הוקמה קרן ללא מטרות רווח בשוויץ. לפי ההסכם של Ethereum (הסכם 2), הקרן היא עצמאית לגמרי ולא תלויה בפרויקט המסחרי, אך מתחייבת לספק אסימונים למי שרוכש אותם במכירה המוקדמת. בפרויקט אחר, בשם Tezos, הנוסח המשפטי היה קצת שונה:
הרעיון הוא כזה: כדי להפתר מהבעיה שבה יכול להיות השלכת מס על רכישה של אסימון (הוא מוצר, ולכן יש לשלם עליו מס הכנסה), אין "רכישה" אלא תורמים לעמותה שוויצרית. אותה עמותה יכולה לבחור, אם היא רוצה, לתת אסימונים לאנשים מסוימים שתרמו. אותה עסקה הדדית אינה מחויבת להתרחש אלא תלויה ברצון הטוב של חבר הנאמנים.
הרעיון של להקים עמותה (או קרן שלא למטרות רווח) לצד פרויקט מסחרי הוא רעיון נחמד, אבל כאשר מאלצים מבנה משפטי כזה, חושפים את המשתתפים לסיכונים. אחד מהם, מה לעשות, הוא שמנהלי הקרן יחליטו שהם עצמאיים. סכסוך בין מייסדי הקרן פרץ בשבוע שעבר, והעתיד של אותם 230 מיליון דולר שהושקעו באסימוני טזוס לוט בערפל. כל אחד מהצדדים מטיל אשמה בצד השני, כמובן, אבל זה לא משנה את המסקנה שיצירה של פיקציה משפטית שנועדה להתחמק מרגולטורים שונים מייצרת בעיות.
מודלי הICO שנוצרו מורכבים ממספר מצומצם של משפחות, וככל הנראה שהמכה הקלה הזו תייצר בעיה למי שממשיך ללכת במודל השוויצרי של הקמת קרן שלא למטרות רווח, מה שיעביר עוד ICOים לידים אחרות.
כשם שהבעיה הגדולה ביותר עם עורכי דין שמחזיקים בנאמנות כספים היא שעורכי הדין פשוט יעלמו, כך גם הבעיה עם חלוקת אסימונים. כאשר מי ששולט באסימון אינו הקהילה אלא קבוצה ריכוזית, אז כל סכסוך בקבוצה הריכוזית יכול לפגוע בקהילה.
חלוקות הICO יצרו הכנסה רבה ורווחית ללא מעט משקיעים. אנשים שעד לא מזמן היו חנונים שלא הבינו הרבה הפכו למולטי-מיליונרים ואין להם איך אלא להשקיע את הכסף שלהם בפרויקטים כאלה. מדוע? הם רגילים להשקעה בביטקוין, שמכניס עשרות אחוזים ביום (ונופל בעשרות אחוזים ביום), ופתאום השקעה לא ספקולטיבית שמניסה 2-3% בשנה היא סולידית מדי. הם מחפשים את הריגוש.
ההשקעה בICO נכון להיום מפוקחת על ידי רגולטורים שונים בצורות שונות של חלוקת אסימונים. כל מחלק מנסה להתחמק מהרגולטור הרלוונטי ומנסה להתאגד במדינות שונות, לייצר מודלים אחרים, ולהתרחק. אבל, הפרויקטים הנכונים לשליטה של ICO הם פרויקטים מבוזרים שדורשים אמון בין הצדדים כאשר הם לא מכירים אחד את השני. כל מודל אחר הוא קצת מאולץ.