שוק חופשי צריך להיות יותר במובן של שוק חופשי כמו שוק הכרמל. שוק בו יש עשרות ספקים המספקים סחורה זהה, או דומה, וניתן לתמחר אותם אחד כנגד השני – כשלאף ספק אין יתרון לגודל שיכול לגרום לקניבליזציה של המתחרים. כלומר – אם כיום יש רשתות שיווק מזון שמספקות מזון במחירים זולים יותר, הדבר נובע ככל הנראה מכך שיש להם מספר מוגבל של ספקים שמוכנים לתת להם מחירים טובים יותר מהמרכול השכונתי. דווקא אם מגדלי הפירות והירקות היו צריכים לנהל משא ומתן עם כל אחד מהמרכולים, ולכל מרכול היה כח מיקוח זהה, היתה תחרות חופשית.
אלא מה? בניהול המשא ומתן ובניהול השיווק עצמו יש גורם שנקרא עלויות עסקה, עלות עסקה היא סכום מסוים שמתווסף למחיר בסופו של דבר כיוון שהצדדים היו צריכים להחליף מידע אחד עם השני, היו צריכים לשכור עורכי דין ולחתום חוזים, היו צריכים לנהל שיחות בטלפון, וכך נוצר מחיר לא יעיל. משום עלויות העסקה האלו התאגדו, לדוגמא, יצרני החלב לתאגיד משותף שמנהל את המשא ומתן עבורם.
לכן, נוצר גוף גדול, שיודע שהוא שולט במחירי החלב, והוא קובע את ההיצע והביקוש.
כמו בחלב, קיימים ארגונים יציגים לאמנים בישראל. אותם ארגונים גובים את התמלוגים בעבור השמעות והפצות של מוזיקה (לדוגמא). גם גופים אלו באו לכפר על עלויות העסקה שכן לא ניתן לצפות מאמן שיבדוק מתי שירו הושמע ברדיו, לפנות בדרישה לתשלום ואף לתמחר את ההשמעה, נכון?
לא.
כיום, בעידן של מידע דיגיטלי ושל רשימות השמעה אלקטרוניות ניתן לצור מערכת מאקרו שתאפשר לתחנות הרדיו להעביר את הכסף ישירות לאמן (נניח, באמצעות PayPal) ולאמן לקבוע ישירות מה המחיר שהוא רוצה בעבור השמעה של שירו. כך יכול להווצר מצב מוזר, בו אמן מפורסם דורש (נניח) שקל בעבור השמעה של יצירתו בעוד שאמן פחות מפורסם יכול לדרוש אגורה; כמו כן, אמן יכול להחליט, אם הוא מעוניין, ששיריו ינתנו בחינם, לפחות בהתחלה בכדי לקצור תהילה.
מצד שני, תחנת הרדיו צריכה להבין שיש הבדל בין שיר לשיר. אמן מפורסם יותר עולה יותר, ומצד שני מוכר יותר פרסומות; אולם, יש אמנים שאינם כה מפורסמים, אבל הם טובים במידה לא פחותה, ואולי כדאי לנסות להשמיעם יותר רק כדי לנסות לתמחר את האמנים המפורסמים כלפי מטה. מצב כזה יכול להביא לעליה בכחם של האמנים העצמאיים וכן לכך שהפלייליסט המקובל כיום ישתנה לגמרי, כיוון שלא יהיה כלכלי להשמיע את אותו שיר עשרים פעמים ביום.
לא רק זאת, אלא שאמנים "שווים" יותר יוכלו לדרוש תשלום הוגן יותר. אני לא חושב שזה מוצדק לקבוע בחוק (או בהסכם קיבוצי, לעניין זה) מהו התשלום המגיע בעבור כל שיר וגם לקבוע כי כל שיר מזכה בתשלום זהה. ההנאה המצרפית מהשמעת שירים מסוימים גדולה מאחרים.
כמו ברדיו, כך גם באינטרנט. מי קבע ש99 סנט הם המחיר הראוי לשיר? יש אמנים שבוודאות רוצים יותר, ויש אמנים שמוכנים למכור בפחות. iTunes כפלטפורמת מכירה לשירים צריכה להוות לא יותר מאשר שוק שמאפשר לכל אמן לפתוח את הבטסה שלו ולמכור שירים. אם העגבניות שלו יותר טריות ויותר טעימות משל המתחרים, כמו שהוא טוען, אז שיגבה יותר, אם לחלופין, הוא מוכן למכור עגבניות רקובות, אזי מדוע הוא זכאי לתשלום זהה?
את המנגנון הזה הפנימה AllofMP3 בצורה חד-צדדית – היא כבר מתמחרת אמנים שונים במחירים שונים, אמנם היא לא מעבירה לאמנים את התשלום המגיע להם עקב דיני זכויות היוצרים הרוסיים.
בכלל, שינוי כללי המחדל בכל הנוגע לזכויות יוצרים יכול להביא למצב בו עסקאות יותר יעילות יכרתו. תחשבו לרגע על עולם בו כלל המחדל הוא CC – כלומר, כל אמן משחרר את יצירתו בCC אלא אם ביקש אחרת (בניגוד למצב כיום בו האמן משחרר את היצירה בC) האם יותר אמנים היו משחררים את היצירות לציבור? האם כל האמנים היו מוכנים לעבור מכלל המחדל לכלל הקופירייט אם היתה עלות של שקל למעבר? אולי זו צריכה להיות הדרך.
כל אמן שחשובה לו יצירתו והתשלום עליה, שירשום אותה וישלם עליה דמי רישום, אחרת – היצירה לנצח תהיה שלו, אך חופשית לשימוש הכלל.
Technorati Tags: Copyright Default Rules
שוק חופשי זה לא מה שאתה חושב. החופש הוא מהתערבות ממשלתית ולא משום דבר אחר.
אבל שוק שחופשי לגמרי מהתערבות ממשלתית הוא לא חופשי באמת. הוא חופשי לניצול של בעלי כח.
זה דיאלקטיקה וזה סמנטיקה. אם אתה מעונין לדון בדיאלקטיקה סוציאליסטית, אז הדיון לא מענין אותי במיוחד.
אני באופן אישי מעדיף לקרוא לורד ורד ולו רק בשביל שאנשים אחרים יבינו על מה אני מדבר.
אם כך, אז אני איתך.
ההגדרה של שוק חופשי, למען הסדר הטוב, היא באמת של קניבליזם.
אני מנסה לשנות את השוק ולכן לשנות את ההגדרה.
http://www.haaretz.co.il/captain/pages/ShArtCaptain.jhtml?contrassID=11&subContrassID=0&itemNo=731901
ראיתי,
תודה אח שלי.
סליחה אבל אני נודד קצת מהנושא.
שוק חופשי הוא שוק ללא פיקוח ממשלתי. בוא לרגע נעמיד פנים שיש דבר כזה שוק חופשי טהור כי במציאות זה לא קיים. בשוק חופשי יש קניבליזם, יש מונופולים יש ניצול יתרונות לא הוגנים. אתה מבקש פה ליצור איזו מסגרת מלמעלה על איך יתנהג השוק בשביל שהיוצר הקטן ישרוד בשוק והמונופולים לא יפרחו. ברגע שהגדרת מסגרת חוקית איבדת את השוק החופשי. בשוק חופשי "היד הנעלמה" תגרום בסופו של דבר לשיווי משקל הוגן בין כל הצדדים ללא התערבות ממשלתית, למשל נפסטר גרם להפסדים לחברות המוסיקה ולכן הם הסכימו לפתוח את ITUNES שנותן ערך טוב יותר לצרכן הסופי.
לא,
בשוק חופשי אמיתי, נאפסטר היתה ממשיכה כי השוק לא מתערב. היוצר הקטן היה מצליח והורג את כל הגדולים אלא אם הם היו לומדים לשחק איתו.
אז הכתבה בהארץ אשמה בזה שיש כל כך הרבה אנשים שמחפשים מירב קנר ומגיעים לאתר שלי. נו מילא, לפחות לא גידפתי בדף ההוא אף אחד.
אני חושב שזו אשמת גוגל, לא?
כן, אבל יש לנו התערבות ממשלתית עם כל מיני החלטות מוזרות על כך שזכויות יוצרים נמשכות 100,000 שנה אחרי מות המחבר בניגוד גמור לרוח המקורית של חוקי זכויות היוצרים. יוחזרו זכויות היוצרים ל14 שנה בלבד ורצוי מיד!!1!!!
אתה מבין,
אז לפעמים צריך התערבול (לכאורה) כדי לשמור על השוק. אם לא היתה התערבות אז זכויות יוצרים לא היו קיימות כלל בעידן דיגיטלי.
לדעתי מדי פעם צריך לשאול האם באמת החוקים הקיימים הם ברי הצדקה בכלל לפני שהולכים ומנסים לתקן אותם. האם בכלל יש צידוק לחוקי זכויות היוצרים במוזיקה כאשר הפקת שיר והפצתו היא זולה כל כך ולמעשה רוב הכסף שחברות המוזיקה מוציאות הוא על פירסום בצורה כזו או אחרת.
כמובן שסרטים ספרים ותוכנה צריכים את מערכת האיזונים שלהם אבל הכיוון לדעתי צריך להיות המעטת התערבות הממשלה.
גם אני חושב כך.
הבעיה שאלו שקוראים להמעטת ההתערבות, כיום, הם אלו שרוצים שהיא תתערב כנגד "מפרי" זכויות יוצרים.
בכלל, המונופול שניתן לארגוני זכויות יוצרים, והחובה לשלם ליוצרים, הם גם יציר חקיקה, אז בעצם, בלי חקיקה – איך היו הצדדים מסתדרים בנוגע לשימוש בשירים? האם אמנים לא היו משמיעים את שיריהם כלל אלא מנסים לתמחר את השיר עוד לפני שהרדיו שומע אותו? ומה קורה אחרי שהרדיו משמיע בפעם הראשונה את השיר, כל רדיו אחר יכול להקליט, אלא אם לרדיו יש איזושהיא מסגרת חוקית לפעולה.
המונופול של אמ"י למשל הוא לא יציר חקיקה ונדמה לי שלפני שנה הממונה על ההגבלים העסקיים רצה להכריז עליו כמונופול. כמובן שאז כמה זעקה גדולה ואחר כך היו בחירות והתחלף הממונה.
בתחום התוכנה הרעיון הוא פשוט, אם אתה רוצה להרויח כסף מהתוכנה שלך עליך לישם הגנות מסוג הDRM, וזה בלי קשר בכלל לזכויות יוצרים מאחר שקוד המקור לא ממש נגיש. לזכויות היוצרים בתוכנה יש הרבה יותר השפעה לדעתי על הGPL מעל התוכנות הקניניות. משחקי מחשב נמכרים הרבה פעמים למכונות שבהן לא ניתן בכלל לראות את הקוד של המשחק בצורה כלשהיא.
היה נסיון למכור מכונות קריאת ספרים דיגיטליות שקוראות ספרים בפורמט קניני. אפל מפיצה מוזיקה בפורמט קניני שמעט קשה להעתקה.
לדעתי הטכנולוגיה קימת ומספיק זולה בשביל למכור מוזיקה וספרים בצורה שבלתי ניתנת להעתקה באותה איכות, השאלה היא האם הציבור יסכים לכך שהוא יקבל מוצר נעול ואם לא כמה הוא מוכן לשלם עבור זה בשמירה על זכויות יוצרים לתקופה מסוימת..