ארבע שלושים ושלוש לפנות בוקר

והלילות מתארכים.
זה לא שיצאתי, זה לא שקראתי.
הגעתי הביתה מותש ונרדמתי.
דווקא רציתי לצאת, לא מעט.

לפגוש איזו בחורה על בר,
לשתות עוד משקה.
לנסות להעביר את הזמן כדי לשכוח.

עוד מעט כבר ארבע ארבעים וארבע,
ואני לא בטוח שזה נכון
שאני אשאר ער
בשעות כל כך קטנות.

הנה עוד איש עולה אונליין,
ברשימת החברים באתר עלום.
הנה מישהי שמעולם לא פגשתי מתחברת,
וגם היא חולקת בדידות.

One thought on “ארבע שלושים ושלוש לפנות בוקר

Comments are closed.