/ פְרַקטָל הוא צורה גאומטרית שמורכבת מעותקים מוקטנים של עצמה. (שם, שם) /

בעוד 98 ימים, אם תרצה מפלצת הספגטי המעופפת, יתרחשו בישראל הבחירות לכנסת ה-21. ברגע זה כמעט דבר לא ברור לגבי מה יהיו תוצאות הבחירות, וכל סקר שמתפרסם יכול לחזות את העתיד בערך כמו קריאה בקלפים בהתחשב בכך שעד הבחירות יתרחשו לא מעט אירועים. אבל, לצורך העניין, אני רוצה לדבר על תרחיש תיאורטי.

תכירו, קודם כל, את חוק הבחירות לכנסת. החוק הזה קובע לא רק את סדרי הבחירות, אלא גם את הדרך בה נספרים הקולות בבחירות; ובמקרה שלנו, מה שנקרא חוק בדר-עופר (לא להתבלבל עם באדר-מיינהוף, בבקשה) (הסבר של דובי על החוק). החוק קובע, בקצרה, כי "בחלוקת המנדטים ישתתפו רק רשימות מועמדים שקיבלו, כל אחת, קולות כשרים במספר שאינו פחות מ-3.25% (שלושה אחוזים ורבע) מסך כל הקולות הכשרים"; כלומר, אחוז החסימה הוא מדד שקובע כלל ברור: מי שלא עבר את מספר הקולות הדרוש, לא יכלל בספירת המנדטים.

לצורך העניין, אם יצביעו בבחירות הקרובות 5,000,000 מצביעים, הרי שאחוז החסימה הוא 162,500 קולות. כלומר, רשימה שתקבל 162,499 קולות לא תספר במניין המנדטים. ובעברית? כל מפלגה שמדשדשת היום באיזור הארבעה מנדטים עשויה לא להכלל במניין.

לפי סקר של וואלה! מלפני יומיים, יש ארבע מפלגות כאלה. עכשיו, זה לא מדויק, כי אחת מהמפלגות שמעל, כולנו, של משה כחלון, עומדת על חמישה מנדטים, כלומר גם מגרדת את אחוז החסימה. וגם? המחנה הציוני, השותפות שפורקה בין מפלגת העבודה למפלגת התנועה, מורכבת כרגע משתי רשימות שלפחות אחת מהן מגרדת את אחוז החסימה (נחכה לסקרים של מחר ונראה אם צדקתי). אני רוצה, לצורך הדיון התיאורטי בלבד, להניח שגם מפלגת מרצ, עם שישה מנדטים, מגרדת את אחוז החסימה, ולדבר על התרחיש הבא:

אני רוצה להתעלם לרגע ממרצ, ולהניח לצורך העניין שגם מפלגת העבודה ומפלגת התנועה יגרדו את אחוז החסימה בגלל כלל הפיצולים, כדי לדון בתרחיש המאוד תיאורטי שיכול להווצר עם כל הפיצולים, ולאחר הcut-off של 3.25%. התרחיש הזה מעלים, לרגע, 36 מנדטים מהכנסת: מספר קולות שהיה יכול להספיק לכמעט שליש כנסת פשוט לא עובר את אחוז החסימה. קולותיהם של שליש מהעם לא נספרים, וההליך הדמוקרטי לא מייצג אותם יותר.

אבל מה קורה הלאה? בוא נדבר על מה קורה באותם 84 קולות נוספים. לפי החוק, "סך כל הקולות הכשרים של כל הרשימות המשתתפות בחלוקת המנדטים יחולק למספר חברי הכנסת, והמספר השלם היוצא מן החילוק יהיה "המודד"" ואחרי זה, החוק מחזק את החזקים עוד יותר. כפי שדובי הסביר: "לכל מפלגה מחושב ה"מודד הפרטי" שלה, שהוא מספר הקולות שתשלם המפלגה עבור כל מנדט, אם תקבל מנדט נוסף. או, במילים אחרות: מספר הקולות שקיבלה המפלגה, חלקי מספר המנדטים שקיבלה בחלוקה הראשונית פלוס אחד. המפלגה עם המודד הפרטי הגדול ביותר זוכה במנדט העודף … אבל הקסם האמיתי של שיטה זו מגיע כשיש יותר ממנדט עודף אחד: מפלגה שקיבלה מנדט עודף חוזרת לחישובלחלוקת המנדט העודף הנוסף, ובאופן עקרוני יכולה לקבל יותר ממנדט עודף אחד תמורת עודף ששווה פחות ממנדט אחד".

מה זה אומר? זה אומר שהליכוד, שכרגע מחזיק ב28 מנדטים מתוך 84 מנדטים יוקפץ, בתיאוריה, למצב של כמעט 40 מנדטים. ויותר בתיאוריה, יכול שיהיה מצב שיקבל עוד שני מנדטים עם קולות העודפים.

אבל זה עוד בסדר. מה שמדאיג יותר הוא שאחוז החסימה הגבוה אומר עוד משהו. טעות הדגימה של הסקר המדובר היא 4.3%. מה זה אומר (קראו עוד על טעות דגימה אצל יוסי, שיסלח לי על העיוות הנורא שאני עושה כאן), שיש הסתברות אפשרית, אך לא גבוהה, שגם מפלגת "יהדות התורה" עוד תגיע בתיאוריה לאחוז החסימה. כלומר, "חוסן לישראל" עם 11 מנדטים מקבלת 9.1% מהקולות, זה אומר שבתוך טעות הדגימה שלה יש גם אפשרות שהיא תקבל 4.8 אחוז מהקולות, אבל מפלגת יהדות התורה מקבלת 7 מנדטים, שהם 5.83 אחוז מהקולות, ועם טעות דגימה של 4.3, אז יש סיכוי לא רע שהיא תקבל גם 3.25 אחוז מטה.

כלומר, במצב כזה, הליכוד מחזיק 28 מנדטים מתוך 77. זה כבר 43 מנדטים מתוך 120, ואולי עוד שניים בהסכמי עודפים וחוק בדר-עופר. זה תרחיש תיאורטי של "משילות" מצוינת, אבל זה גם תרחיש בו בישראל אין ייצוג ללמעלה משליש מהאוכלוסיה בכנסת (פלוס לעוד כמה מיליוני פלשתינאים שחיים תחת כיבוש).

זה תרחיש תיאורטי שבו כל הפיצולים, בימין ובשמאל, יכולים להוביל כמעט לפרלמנט דו-מפלגתי. אולי זה מצב שמי שחשב על "משילות" חשב עליו, אבל משילות כאן באה על חשבון הדמוקרטיה.

האם זה אומר שצריך להוריד את אחוז החסימה? לא בטוח. האם זה אומר שהפיצולים בפוליטיקה פוגעים בבוחר? די בטוח שכן.