אתמול נחשפה הונאה ענקית כאשר המשטרה עצרה עשרות אנשים, בינהם עורכי דין ורואי חשבון, בחשד להונאה. לפי הכתבה, גורמים פליליים השתלטו על חברות קיימות במרשם החברות, פתחו להם חשבונות בנק, והוציאו חשבוניות פיקטיביות. איך זה קרה? אין לי ידיעה אישית, אבל יש לי הערכה טובה. כדי להבין את זה, צריך להתחיל בהבנה קצרה של "מה זו חברה בכלל". חברה, או תאגיד, זה גוף פיקטיבי; תוצרת משפטית שנועדה לבצע עסקים מסוימים. לחברה יש אישיות משפטית נפרדת, כלומר היא נפרדת מבעלי המניות שלה. את המניות בחברה אפשר להעביר מאדם לאדם, והחברה מקבלת החלטות באמצעות גוף שנקרא "דירקטוריון".
הדירקטורים הם מי שמוסמכים להחליט עבור החברה על "מי חותם בשם החברה".
החברה, על פי חוק, חייבת לנהל מרשם בעלי מניות ודירקטורים. המרשם הזה נועד כדי שבעלי המניות יוכלו להתנהל. לדעת מי מנהל את החברה, מי מוסמך לחתום בשם החברה על מסמכים וכדומה.
במקביל למרשם הזה, רשם החברות מנהל עותק של כל המרשמים. כל חברה מחויבת לדווח לרשם החברות על ההחלטות שמתקבלות בנושא שינוי בבעלי המניות והדירקטורים.
אבל כדי לנהל את המרשמים האלה, צריך להגיש טפסים לרשם. נניח, שחברת ש. עוול ובניו בע"מ החליטה למכור את המניות מראובן לשמעון, ולמנות את שמעון כדירקטור יחיד בחברה. איך עושים את זה? לרשם החברות יש את טופס 6. טופס 6 הוא מסמך שנשלח בדואר לרשם החברות, ובו שמעון וראובן את השינויים: ראובן התפטר מהדירקטוריון ושמעון מונה לדירקטוריון. בסוף הטופס נדרש אישור של עורך דין שהוא זיהה את האנשים האלו:
אזהרה דומה באה גם בהעברת מניות.
כלומר, אם אתה עבריין ומוכן לשקר כדי להעביר מניות בחברה פרטית ולהחליף את הדירקטוריון, כל מה שצריך הוא מדפסת וחותמת של עם שם של עורך דין (אולי עדיף עורך דין קיים). אם אתה ממש רוצה אוברקיל, אתה רק צריך עורך דין שיצהיר שאותו אדם עמד מולך והצהיר על ההצהרות.
אחרי שביצעת את ההחלפה ברשם החברות, אתה יכול להתחיל עם ההונאה שלך. מה זה אומר? זה אומר שאתה יכול ללכת לבנק ולפתוח חשבון בשם החברה שגנבת כרגע.
אתה מגיע לבנק. הבנק רוצה לדעת שהאדם שעומד מולו הוא באמת מורשה לחתום בשם החברה, מה הבנק עושה? התשובה הארוכה היא: הולך לחברה, מבקש ממנה את מרשם בעלי המניות והדירקטורים, מעיין בהם, מעביר למחלקה המשפטית, ומאשר שזה נכון. התשובה הקצרה? הבנק מבקש אישור מעורך הדין שאותו דירקטור מוסמך לחתום בשם החברה.
האם הבנק עושה בדיקה האם עורך הדין הוא אכן קיים? (לא בטוח). האם הוא מצליב מידע? (לא בטוח). מה כן בטוח? בטוח שהתהליך הזה, שבו העברת מניות ורישום של דירקטורים תלוי בכך שלא יהיה עורך דין אחד שמבצע הונאה הוא תהליך עם בעיות. למה? כי בעצם כל עורך דין שמוכן לשקר ולהונות, יכול להיות חלק מתהליך גניבה של כל חברה. אין מנגנון ש"נועל" את החברה ודורש אישור מבעלי המניות הקודמים. מדוע? כי ההנחה היא שעורכי דין עוברים בדיקות מהימנות (הם עוברים), והזהרות כל כך חמורות, שלא ימצא אחד שיעבור ככה על החוק.
הבעיה? מספיק שעורך דין אחד מתוך מאה אלף עורכי דין יחליט שהוא סורח כדי לאפשר את הבעיה הזו.
עכשיו, אנחנו זוכרים? המרשם המחייב הוא לא זה שברשם החברות, אלא זה שבחברה עצמה. מה זה אומר? המרשם אצל הרשם הוא העתק שהוא ראיה לכאורה. יש לא מעט חברות שמאחרות בדיווח לרשם, או שדיווחו והדיווח הלך לאיבוד. זה לא הופך את השינוי לחסר תוקף. ההפך: החברה ממשיכה להגיש דוחות שנתיים לרשם החברות. בגדול, המנגנון של הדיווח השנתי אמור להציף בעיות כאלה: כלומר, אם חברה חייבת להגיש כל שנה לרשם החברות דיווח על מה המצב שלה, מה הרכב בעלי המניות ומה הרכב הדירקטוריון, אז הונאות כאלו אמורות לצוף מהר.
אבל… יש כאן בעיה. מה יקרה אם הנוכל יגיש לפני? האם הרשם ישלח ריג'קט לחברה האמיתית או לחברה של הנוכל? הכתובת ליצירת קשר במחשב השתנתה, בעלי המניות השתנו, והכל השתנה.
אז נכון, יש לזה פתרון, הוא לא מושלם, והוא דורש אימות כפול. כלומר הזדהות חזקה יותר מול רשם החברות של בעלי המניות וביטול של התפקיד של עורך דין. רשם החברות עובד על זה חלקית. אם יש לך כרטיס חכם ואתה לא עורך דין, אבל כן מוסמך לדווח בשם חברה (נניח, דירקטור), אתה יכול לבצע חלק מהפעולות בחברה באמצעות הכרטיס החכם. זה טוב, אבל עדיין לא מושלם.
למה? כי בהעברת מניות אף אחד לא מבקש את ההסכמה שלך (בהערת אגב, גם בהקצאת מניות אף אחד לא מבקש ממך הסכמה לקבלת מניות).
המערכת היתה נכונה לשנת 1999, כאשר חוק החברות התקבל. מאז למדנו על עוד ועוד הונאות, למדנו על בעיות. אולי כדאי לשנות את החוק. אין לי שום תלונה לרשות התאגידים. הם פועלים במצב הזה בהתאם לחוק. החוק הוא מה שעקום כאן, ועד שלא יתקנו אותו, נראה הונאות כאלה מדי פעם.
פוסט חשוב. אבל, לא מובן יונתן, על סמך מה אתה מבסס את זה, שהמרשם המחייב הוא לא זה שברשם החברות אלא זה שבחברה עצמה? בחוק החברות, מצויין מפורשות, מצטט:
תוקף מותנה ברישום
40. לפעולות החברה המפורטות להלן לא יהיה תוקף אלא אם כן נרשמו –
(1) שינוי שם חברה לפי הוראות סעיף 31;
(2) שינוי מטרות חברה;
(3) שינוי תקנון שבעקבותיו הופכת חברה לחברה לתועלת הציבור, כאמור בסעיף 345ב(ג).
עד כאן הציטוט:
כלומר, שמבחינת תקפות, עד שאין רישום אצל הרשם, אין תוקף לפעולות המוזכרות. אז זה מעצים הערך הראייתי של הרישומים אצל הרשם. ועוד, מצטט את 41(א):
"העתקים כראיה
41. (א) העתק מאושר בידי הרשם של כל מסמך המוחזק או הרשום אצלו יתקבל בכל הליך משפטי כמקור, ויהווה ראיה חלוטה לכך שהמסמך המקורי נמצא בלשכת רישום החברות."
כלומר הערך הראייתי של הרישום ברשם, הינו של מקור, וראייה חלוטה. ועוד, מצטט:
"שלילת ידיעה
42. רישומו או קיומו של מסמך בחברה או אצל הרשם, אין בו כשלעצמו משום ראיה לידיעת תוכנו."
אז כך או כך, גם מה שאצל הרשם , ובחברה, לא מהווה ראיה לתוכן עצמו.
אז לא מצוין בשום מקום עושה רושם, שמה שמהווה רישום במשרדי החברה, הוא זה המחייב, והוא זה הגובר על הרישום של הרשם.
תודה
בפסק הדין להלן, מומחשת הבעיה בצורה יפה מאוד. עסקינן בהקצאת מניות שנעשתה דאז. אבל, יש בעיה עם הרישום. לא הרישום במירשם תואם, ולא הרישום ברשם החברות תואם ( רשם החברות לשעבר העיד בדבר, מאוד מענין).
השופטת פסקה, שהואיל ועסקינן למעשה, ברשומה מוסדית ותעודה ציבורית, הרי לרישום במרשם שאצל רשם החברות, יש ערך ראייתי מוגבר.
כאן ( מי שרוצה בפורמט פי די אף, בסוף הפסק דין, יש אייקון ואפשר לבחור בו ולהגיע לפסק דין ב- פי די אף כאמור):
http://psakim.com/verdicts/no-cat/הפ-תל-אביב-יפו-133305-נועהרייכרט-גכט-עדי-בר/
תודה
במהלך הקריאה, ציפיתי שתגיע למסקנה כי יש ליישם Blockchain לניהול רישום החברות. כדי לעוות את המידע יהיה צורך לגנוב יותר מעו"ד אחד מתוך 100,000.
ןבחו"ל המצב יותר טוב? אם כן כיצד?