אני מרגיש קצת אשם, אולי לא לגמרי, אבל קצת. בגללי
חנן הקפיא את וובסטר; אכן, יכול להיות שאני מגזים, אבל בגדול – כך זה נראה. ביום ראשון
הושק בלוג חדש שלי, באתר הטוש. הבלוג בא בנוסף לבלוג העצמאי (ועוד אשוב למילה זו) אבל מתחילה דרשתי מדה-מרקר
עצמאות גם בנוגע לתכנים וגם בנוגע לחופש הביטוי שלי. באותו היום
חנן העלה פוסט שמברך על ההצטרפות, אך שואל מהו תוכן עצמאי.לאחר פוסט זה, הועלו אצל חנן לא מעט מחשבות. הוא
תהה בשביל מי קיים וובסטר והאם
הוא הפך להיות תו איכות לאתרים ישראלים עצמאיים, והוא אפילו
הסביר כיצד להתגבר על
וובסטר. הכיסוי, של העניין, הוא לא רק בבלוגוספרה, אלא
אפילו הגיע לתקשורת הממוסדת וקרן ארגמן מראיינת את חנן על ההקפאה של אחד האתרים החשובים (לי) בארץ.
אבל, אני עדיין מרגיש אשם. במשפטים יש את העקרון של הCausa Sine Qua, הסיבה בלעדיה אָיּן. בלעדי ההשקה של הבלוג בדה-מרקר ככל הנראה כל זה לא היה קורה. אני מתנצל בפני חנן על כך, כי ככל הנראה הייתי צריך להתייעץ איתו ולשאול אותו לדעתו, לא בגלל היותו אחת מאושיות הרשת בישראל, אלא דווקא בגלל שהוא חבר. נכון, לגבי רוב ההחלטות החשובות בחיים אני לא מתייעץ אלא עם מספר מאוד מצומצם של חברים ובוחר להחליט לבד, אבל כאן – דווקא בגלל הקרבה שאני מרגיש לחנן, אני הייתי צריך להוועץ איתו. לפני ההחלטה לא נועצתי עם אף אחד מהבלוגוספרה הישראלית; לא רציתי שתרוץ שמועה בשיחות הפרטיות ולא רציתי שיתחילו לשאול. אמרתי, נעלה את האתר ונראה איך יגיבו. |
חנן כהן (cc) – חלק מהזכויות שמורות |
אני חושב שוובסטר, למרות שהוא לעיתים מרכז בלוגים שכותבים בצורה עילגת או בלוגים לא רלוונטיים במיוחד. ואפילו שאחי הקטן לא נכנס לשם, אני עדיין משתמש בוובסטר על בסיס יומי.
אני לא יכול לראות את עצמי כיום מוצא את כמות התוכן שאני מוצא ללא העבודה הטרחנית של חנן, והוא מהווה עבורי את מה שעורך עיתון מהווה עבור 90% מהמדינה. אף אחד מהקוראים לא קורא את כל הכתבות בעיתון, הם אפילו לא אוהבים את כל הכתבים. מה שהם כן, זה מקבלים תוכן (יחסית) קריא לבחור ממנו – והם בוחרים בעצמם.
אם היו עשרה בלוגרים מוכנים לנסות איתי יום ללא וובסטר ולכתוב על זה, כל אחד, בערך 150 מילים, הייתי מנסה את זה דווקא בBlogDay, ה31.08.2006, שחנן מקשר אליו בוובסטר ומנסה לקדם.
לקריאה נוספת:
על וובסטר מאת אהוד קינן.
וובסטר הוא מפגן כח, אבל לא מקל על צריכת תוכן עצמאי מאת אורי ברוכין
Technorati Tags: Hanan Cohen, חנן כהן, כהן, וובסטר, Webster
אוי לא! בכלל אל בגללך.
זה היה רק טריגר. התחושות התחילו להצטבר סביב אירועי רפונזל כולל בקשה של מישהו להסיר את הבלוג שלו מוובסטר כאות מחאה.
אם הייתי טריגר זה מספיק.
אגב, אתה חושב שלמישהו יש "זכות" לבקש להסיר את עצמו מוובסטר? זה דיון מעניין…
נו באמת. אם זה לא היית אתה, זה היה מישהו אחר. זה היה קורה מתי שהוא. אתה היית הטריגר כמו שחנן אמר, אבל לא אתה גרמת לכך. הסוגיה היא שגרמה לכך, והיא הייתה עולה כך או כך. תהיה שמח שהיא עלתה יחסית מהר.
אני חושב שוובסטר הוא להיט היסטרי, וטוב שכך. הוא משיג את מטרתו, וחושף יותר אנשים לכתיבה עצמאית. זה טוב לכותבים ולקוראים.
נכון שהיה טוב אם היו עוד וובסטרים, ועורכים נוספים היו בוחרים בלוגים. אבל בכל זאת, אני לא ממש מבין את כל המהומה הנוכחית. לפחות היא עושה יחסי ציבור לוובסטר, ואני שמח על כך.
ויהונתן, אתה בטח לא "אשם" בהחלטה של חנן.
אני מקווה שחנן "יפשיר" את וובסטר במהרה.
זאת לא הזדמנות לצפות אם יש "יד נעלמה"?
מרתק מה יהיה.
ועם זאת, ההנחה של "היד הנעלמה" היא אולי שיש הרבה חננים בכח – מה שנראה לי שגוי!
"אני חושב שוובסטר, למרות שהוא לעיתים מרכז בלוגים שכותבים בצורה עילגת או בלוגים לא רלוונטיים במיוחד."
סתם, אירוניה
"אם היו עשרה בלוגרים מוכנים לנסות איתי יום ללא וובסטר ולכתוב על זה"
מתי שתגיד :-) מצד שני, ראה הוזהרת- יצא לי להכנס לוובסטר רק פעם בשבועיים-שלושה, לראות אם בלוגים חדשים ומענינים שלא נמצאים בטכנורטי. שימוש יומיומי בוובסטר לא נראה לי אף פעם מובן, ולפי מה שהבנתי, זו גם לא הייתה הכוונה של חנן.
לכן לדעתי השאלה המענינת היא: למה באמת בלוגרים כמוך השתמשו בוובסטר על בסיס יומיומי? מה יש בו שאין בקורא רסס אחר?
כי יש בלוגים שלא כותבים טוב מספיק בשביל להכנס לרסס שלי, אבל מדי פעם הם כן כותבים משהו מעניין; וגם כי חנן אוסף בלוגים חדשים שלא הכרתי.
בשביל בלוגים שלא כתובים מספיק טוב בשביל להכנס לרסס אבל כן כותבים פעם בכמה זמן משהו מעניין המציאו את הסימניות. פעם ב נכנסים ומרפרפים לראות אם יש משהו מעניין.
חנן אכן אוסף בלוגים חדשים, אבל זה לא המקור היחיד בשביל לשמוע עליהם: בלוגים אחרים (או בפוסט או בבלוג-רול), טכנורטי, חתימות של אנשים בהודעות שלהם בפורום וכו'.
במילים אחרות: אין ספק שלוובסטר של חנן יש ערך. אבל ככלי אחד מתוך כמה. ההתמקדות רק בו (ברמה של "יום ללא וובסטר" כמשהו מעניין ומיוחד מספיק לכתוב עליו) נראית לי כמו הוצאה מפרופורציה ולא לחלוטין מובנת.