הקשר בין הון ושלטון לבין מכירת חנינות הוא קשר ידוע. עוד בימי הביניים כתב האינדולגציה היה ידוע כדרך בה הכנסיה, מוסד שלטוני למחצה ובעל הסמכות החברתית, היתה מוכרת לאצילים שסרחו מחילה על חטאיהם. הרעיון היה פשוט מאוד – כסף, כידוע, קונה הכל. פוליטיקאים זקוקים לכסף בכדי לקדם את האג'נדה האידיאולוגית שלהם, ובעלי הון מוכן לשלם כסף טוב על מנת לקבל מעמד מיוחד – חנינה, חסינות בפני החוק, פרטיות, פטור ממכרזים מסוימים. וכולם מרוויחים. החברה מרוויחה כיוון שנכנס עוד כסף, בעל ההון מרוויח כיוון שהעסקה משתלמת לו, והמדינה מרוויחה.
למה לא? |
(cc) antmoose |
לכן, עופר גלזר, המורשע הטרי, לא צריך ללכת לכלא. איני סבור, כחברי המלומד ליכטש, שתקופת המעצר תשקם את גלזר, כמו שהיא לא תשקם את החברה. דווקא מכירת המחילה לגלזר עשויה לשקם את החברה. "מעון גלזר לנשים מוכות גורל", כך יקראו למקום. עופר יבוא לשם, יטפל בכל אחת מהבחורות ויראה לה מה זה. מסכנות, הרביצו להן כל הלילה, אנסו אותן, ועכשיו הן באות לפאפא גלזר שיטפל בהן. הוא כבר ידאג לכך שהחברה תוכל לשקם את נפגעיה.
(cc) ceriess |
לא יכלתי, כמובן, להתעלם מנוכחותו של מר רני רהב במתן החלטת בית המשפט. שרי אריסון, אשתו, בוודאי חושבת לעצמה "כיצד זה ישפיע על מחירי המניות" ורני מנסה לחשוב איך הוא יוציא עוד טור "פובליציסטי" על כמה עושקים את אריסון ונטפלים לה סתם. איך מערכת המשפט "רעה" ובמקביל הוא מנסה למזער נזקים. "נוציא הערב עוד הודעה לעיתונות", הוא אומר לעצמו לבטח, "הפעם סינגל חדש של אבי ביטר". הכל כדי שגלזר לא יופיע בעמוד הראשי של "הארץ" מחר בבוקר. |
במקביל, יושב לו, אולי, איזה שופט בבית המשפט העליון. חושב לו על התיק בזמן שהוא משוטט באתרי האינטרנט ואומר – אולי גלזר הזה יגיע לדיון אצלי? שמעתי ששרי אריסון היא באמת בחורה כארז. מחר, הוא יקום בבוקר ויקבל הזמנה לאירוע מעמותת התחת של החיים. באירוע יבואו כל מיני ילדים אוטיסטיים להראות כמה יפה הם ציירו. העמותה תראה כמה היא עובדת טוב. תגמר התערוכה והשופט ילגום לו כוס שיבלי, שנת 1975, היה בציר משובח. גלזר ישב ויסביר לו עד כמה הוא היה איש טוב, עד כמה הוא עוזר. במקרה יבוא גם עורך דין מסוים, יספר לאותו שופט עליון על הערעור שהוגש.
והנשיא? גם הוא יקבל מכתב בקשה לחנינה. הוא ישקול בכובד ראש. יזכור שגם הוא נמצא בחקירה בנסיבות דומות. הוא יחשוב טוב טוב אם הוא רוצה להיות במצבו של גלזר. והוא יגיד לעצמו, "מדוע אני צריך את זה?". הוא יחתום על חנינה. "גלזר בא על ענשו כבר, הוא התייסר כל החודשים האלו" הוא יפסוק. ולבסוף, לבסוף הוא ישחרר אותו הביתה.
Technorati Tags: Ofer Glazer, Moshe Katzav, Rani Rahav, Parody, Sexual Offense, Poalim, Bank, Repent, Indulgence
כמה הערות קצרות.
א. לאורך זמן רב, רב מאוד, רב מדי אם יורשה לי לומר, תיארתי בפניך את התיעוב האישי-ערכי שאני רוחש לרם כספי. האיש מייצג את ההזנייה של האליטות הישנות לתרבות ההון, את העובדה כי אם אתה לקוח של כספי, שמחובר לאנשים הנכונים ולוחשים לאוזניים הכרויות, הכל יהיה מסודר, את האופרטניזם המובהק של "בכירי המשק" בעודם מחליטים לאיזו מן המפלגות הגדולות לתת את תמיכתם ויותר מכל – את הקשר המובהק, שמאיים על ישראל יותר מאיראן, מהחמאס, מהרבנים החרדים שמנסים להחזיר אותנו למאה ה-19 וממנהיגי הימין הקיצוני, בין הון לשלטון.
ב. אתה, מסיבות שלא היו ברורות לי, ואולי חלקן משפחתיות, סירבת לגנות אותו ולא ראית בו שונה מכל האחרים – כאשר הוא נושא הדגל, הוא ראש החץ של הפלוטוקרטיה, מביא בשורת ההון והתופינים.
ג. ליכטש האבידני, ומי כאבידן ידע להצביע על אותם נקודות אריכמדיות במבנה החברתי בשיריו וביתר שאת בפואמות שלו, הצליח להעביר אותך את הנהר.
ד. אין זו הפעם הראשונה. ברצוני להזכיר לך את שיחתנו על המדיניות הנוראית של מיקרוסופט לפטר בכל שנה 5% מהעובדים המדורגים אחרונים במדדי היעילות ועמידה במשימות שלהם, ללא קשר לטיב ביצועיהם או ביחס לביצועים המקבילים בשנה שעברה. מדיניות זו זכתה לשם "השבחת הגזע" על ידי מנכ"ל מיקרוסופט ישראל לשעבר. עד פירסום הציטוט והגכחתו ברבים בעמוד הראשי של הרשת נרג' ע"י ליכטש, תמכת במדיניות זו. חשבת, בצורה מעוותת משהו אם יורשה לי לציין, שזה מוביל למוביליות חברתית.
ה. יחד עם זאת יש לציין כי מעשה קלינגר הוא בתיאוריה כמעשה קסטרו יבדל"א, שביום לאחר המהפכה, כלשונם של פאלפ, הלאים את חוות הוריו – ועל כך עליך הברכה.
ו. מסקנות:
* בסוף יהונתן מיישר קו [ע"ע מכון כהן, פוסטמודרניזם ושות']
* בסאב-קאלצ'ר של הרשת ליכטש מייצג את קולם של אנשי הרוח, המשוררים והסופרים ומשכנע את הפוליטיקאים בעליונתם של ערכי המוסר והנאורות.
* בפעם הבאה שצריך לשכנע אותך, להרים טלפון לליכטש.
אתה הבנת שכל מה שכתבתי כאן היה בצחוק, נכון?