"The prospect of freedom?" he said.
"Exactly," said Lord Vetinari. "There is always a choice."
"You mean . . . I could choose certain death?"
"A choice nevertheless," said Vetinari. "Or perhaps an alternative. You see, i believe in freedom, Mr. Lipwig. Not many people do, although they will, of course, protest otherwise. And no practical definition of freedom would be completely without the freedom to take the consequences."
(Pratchett, T., "Going Postal", HarperCollins: 2004, pp. 15)
מצד אחד, כמו כל אתר אחר, האתר מתנער מכל תוכן שגולשיו יוצרים וטוען כי הגולש חייב לפצות את האתר על כל תוכן שכזה. מצד שני, החוק אוסר על "שימוש בשם של אדם או גוף אחר לצורך יצירת זהות כוזבת כדי להטעות אחרים" (מה עם וולווט?, זו לא הטעיה נכון?) או לעשות דברים רבים שעוד בתחום החוק, רק עשויים להיות פרובוקטיבים ובעייתיים. שימו לב לציטוט הבא (החלקים הלא רלוונטיים נמחקו)
בהסכימך לתנאי השימוש הנך מתחייב להימנע מלפרסם באתר תכנים
פוגעניים, שקריים, בעלי אופי מיני בוטה, מעליבים,מוציאי לשון הרע,מעודדים לביצוע עבירות פליליות או עוולות אזרחיות,פוגעים בפרטיותאו בשמו הטוב של הזולת (פגיעה בשמו הטוב של הזולת מותרת במקרים מסוימים, בעיקר אם הדבר אמת – י.ק.), מזיקים,מפרי זכויות קניין רוחני, סימני מסחר, פטנטים, סודות מסחריים, או זכויות קניין אחרות של גורם כלשהו;תכנים אשר מכילים נגיפי מחשב וכיו”בתוכנות ותכנים העלולים לפגוע בתפקוד המחשב או הרשת של אדם אחר או ברכושו (האם, לדוגמא, אפלט ג'אווה שמעמיס על המחשב יכול להחשב כזה? – י.ק.);תכנים שיש בהם כדי להטעות צרכן אותכנים בעלי אופי או תוכן עוין,מאיים, גס,גזעני, פוגע ברגשות הציבור,או העלול להוות בסיס לתביעה אזרחית או המהווה הפרה אחרת של החוק הישראלי.
חופש ביטוי (למרות שהוא חל בצורה יחסית על גופים מסחריים)? מישהו? כל היופי בלהיות ישראלי הוא להגיד את מה שבראשך, לשקר אם הבדיחה טובה מספיק, לדבר בצורה מינית לעיתים, להעליב כשזה צודק לעשות כן, לפגוע בשם טוב של מי שהזיק לחברה, להזיק (אם בכלל יש לכך הסבר?), לדבר בלשון פרובוקטיבית שעשויה להיות עוינת כלפי אחרים, גסה או לפעמים פוגעת? ככה אנחנו. האם ישראלי לא תשבר ולא תתן לבלוגרית כמו זרובבלה לדבר בצורה מינית כדי לקבל רייטינג? אין כאן עבירה על החוק, אבל יש תכנים גסים (ולא גסים) לפעמים שעשויים לפגוע ברגשות הציבור.
(ממליץ לעבור על כל הלינקים, יש כמה פנינים שמתאימות לקונטקסט)
יתר על כן, הקטעים שסומנו בציטוט מתנאי השימוש אסורים בכל מקרה על ידי החוק, והפרתם היא עבירה פלילית או עוולה אזרחית, ועל כן, האם יש צורך לאסור אותם בחוזה בשנית? הרי הפרת החוק אינה מותרת בכל מקרה, לא? אז מה הבעיה כאן? האם מדובר בנסיון נואל של אתר ישראלים להציג כי ניסה כמיטב יכולתו למנוע את הדבר? והאין בהצגה כזו תחילתה של הטלת אחריות? לא בהכרח, אגב.
אולם בל נשכח כי לכל בלוגר יש את החירות במובן הצר, אותה חירות שמאפשרת לו לבחור בין חלופות. תחרות חופשית הייתי אומר. נניח, לבחור בין תנאי השימוש הלא פחות דרקוניים של ישראבלוג ובין אתר ישראלי. הבחירה היא בין חלופות בתחרות חופשית, כשלכל חלופה יש מחיר. מצד אחד, לישראבלוג יש תנאים מסוג a, שכוללים בין היתר את הפרסום בעמוד הראשי של ישראבלוג, ופופולריות יותר גבוהה עם תגובות רבות לכל "אני שולתת!!1" שיפורסם. מצד שני, יש עוד חלופות, לדוגמא לפתוח בלוג עצמאי. רוברט ג'ונסון ידע לנגן גיטרה בצורה מופלאה, ויש האומרים שהוא עשה עסקה עם השטן כדי לקבל את הכשרון הזה, לפעמים, המחיר מתאים.
וע"ע "כתיבה עצמאית…"
שנה טובה,
חנן
אז אם כבר "כתיבה עצמאית", אני לא חושב שישראבלוג או תפוז בפלטפורמה פחות "עצמאית" מישראלי. גם שם יש הגבלות על תכנים. מצד שני, חלק עיקרי מהחוזה יהיה כמה יאכפו אותו.
זה מה שקורה כאשר נותנים לעורכי דין לנסח תקנונים. נדמה לי שמותר לפרסם בישראלי צילומים של פרחים, בתנאי שיש לנו זכויות יוצרים על הצילומים. אבל ברצינות: אני מסכים איתך ואני חושב שמי שנותן לציבור פלטפורמה להעלאת תוכן גולשים וכנראה גם רוצה להתפרנס מזה, לא יכול לעשות צחוק מהגולשים. פריירים תמיד יהיו, אבל בכל זאת זרמו קצת מיים בירקון בשנים האחרונות. כשהתחלתי לנהל פורום בתפוז לפני 4 וחצי שנים, היה כתוב בתקנון שמי שכותב בתפוז, מוותר על זכויות היוצרים שלו לאובת תפוז. היום תפוז הוא האתר שהדגיש שהתוכן הוא של הגולשים ורק שלהם. זה כתוב גם בתקנון וזה שימש את תפוז ככלי ניגוח כלפי ישראבלוג. אבל צריך להיות כל הזמן ערניים, כי כל פעם יש הפתעות חדשות ברשת. אגב, גם לפירסום בבלוגים השיתופיים של ynet יש תנאים דרקוניים.
אני מסתכל עכשיו בתמונות המגיבים ואני רואה שבעצם אני וחנן כהן תאומים שהופרדו בלידה.
כן, בנוגע לתמונה, פשוט תרשם לשירות.
לגבי זכויות הקניין, אני לא חושב שראוי להעביר אותן, אבל עצם הדרישה – אנחנו רוצים תוכן מעניין – צריכה להבין שמדובר בתוכן שחייב להיות על גבול מסוים.
לא ראיתי את התנאים לבלוג של ynet, אבל אני מניח שעורכי הדין שם עשו עבודה טובה.