האם ראוי שמי שהורשע בתקיפת קטין יכהן כשר העוסק ב"תחומים אסטרטגיים, יהיה רשאי לחקור חומרים מודיעיניים מסווגים, ויעסוק במוכנות העורף לקראת עימות אפשרי."? או שמא כלל זו לא השאלה? אולי השאלה היא האם הכנסת ליברמן לממשלה היא מהלך לסכל את ההתנגדות של העבודה לתקציב 2007? ההתנגדות לישיבה עם ליברמן היא כעת רק התנגדות אידיאולוגית (וחשוב לראות את המאבק של עבודה שחורה, ובין היתר את התשובה של שלי יחימוביץ' למכתב, כמו גם טבלה של ח"כים תומכים ומתנגדים).

קשה לי לראות את מפלגת העבודה עומדת נגד ישראל ביתנו, מבחינה מספרית לממשלה ללא העבודה עדיין יהיה רוב בכנסת, והדבר ידרדר יותר את שלטון החוק בישראל. ישראל ביתנו היא לא רק סכנה תקציבית למדינה, זו הרעה הקטנה מכל, שכן המדינה בכל מקרה – גם אם כל הסיכומים הקואליציונים של העבודה יצליחו, עדיין מדובר בתקציב נכה שלא מסוגל לטפל בנזקי המלחמה (המיותרת).

אבל בפוליטיקה, כמו בשאר המקרים בישראל, אין שום דרך לדעת מה העתיד צופן. ישראל ביתנו מסוכנת בין היתר בגלל התבטאויות של המפלגה בתחום זכויות האזרח, לדוגמא, אם נקח את פרק המפלגה במצעה בנושא לוחמה בפשע, ניתן לראות משהו מעניין:

עוצרים את הפשע
בטוחים מבפנים, חזקים מבחוץ
הפשע הוא הטרור המסוכן ביותר לחברה הישראלית, הוא מכרסם בביטחון שלנו כהורים לילדים וכאזרחים, ופוגע בחוסן המדיני שלנו כחברה. טילי לאו בנתניה מסכנים את החברה הישראלית לא פחות מטילי קאסם באשקלון. אנו נפגעים מבפנים ונחלשים כלפי חוץ.
 
מעמידים את הפשע לדין
זה הזמן לעצור את הפשע, לשים אותו מאחורי סורגים. אנו חייבים לתת את הכוח לשלטון החוק, לתגבר את כוחות המשטרה, להחמיר את הענישה, להחזיר את הסדר והביטחון לרחובות שלנו.
 
קוראים את החוק לסדר
הקמנו צוות מיוחד המורכב מקשת רחבה של מומחי ביטחון וחקר הפשע, להכנת תכנית אופרטיבית ומפורטת למלחמת חורמה בפשע.

איך מתוכננת מלחמת החורמה בפשע? האם זה על ידי תגבור כוחות משטרה שאינה יעילה בכל מקרה? אותה משטרה שעסוקה בלכתוב תלונות למועצת העיתונות, לפגוע באזרחים, לשקר, ולחקור לאורך שלושה חודשים בלי לקבל אף לא רמז אחד? אותה משטרה שליברמן עצמו מאשים במשוא פנים? אך זה לא הכל. האם החמרת הענישה היא באמת הדרך הנכונה להתמודד עם פשיעה (ואולי דווקא הגברת התפיסות?)

והאם יש דרך באמת לעצור את ליברמן מלהיות ראש ממשלה? ליברמן זומם את שינוי שיטת הממשל כיוון שהוא יודע שהוא יהיה בעל הסיכויים הטובים ביותר להיות הנשיא הבא. ליברמן יהיה בעל סמכויות נרחבות ובעל הכח לשנות את המדינה מקצה לקצה. יש כאלו שאוהבים אותו ויש כאלו שלא.

אני לא מאשים את ליברמן בכך שהוא גזען, כוחני, מתנגד לשלטון חוק ואלים; זו אשמתו בלבד. אני מאשים את הציבור הישראלי שהוא בור דיו להצביע בהמוניו לאותה מפלגה, ושהוא מוכן לתמוך בכניסה לממשלה. אני מאשים את הציבור הישראלי בעיוורון. ליברמן הוא כמו סרטן, הוא מציע מפלט ראשון לכל אלו שמצויים כעת בבעיה – פתרון קסמים, והם הולכים כסומים (באפלה?) ללא כל מחשבה; בנקל ניתן לפתור את בעיותיה של החברה הישראלית.

אולי קשה לי כי אני עכשיו בצד השני של העולם ולא יכול ללכת להפגין או להשתתף במחאה נגד ליברמן. אולי קשה לי כי אני לא יכול להאבק למטרה שאני מאמין בה, ורואה את המדינה שאני אוהב נחרבת בשם "אהבת המדינה" הלכאורית הזו. אני לא יודע למה, אבל אני לא יכול לעמוד בשקט.

אם ליברמן יכנס לממשלה, תתחיל המחאה הלא אלימה שלי להתגבש; נתחיל במאבק אמיתי למען המדינה, למען הפלת הממשלה איכשהו.

אני מקווה שביום א' ישיבת הסיעה תצליח לסייע למפלגת העבודה לקדם את התקציב מצד אחד, ומצד שני להמנע מהכנסת ליברמן. אולי להם יש יותר שכל ממני.