אבסורדום בשירות החוק

יהונתן קלינגר חושב שבאם לא יתקיים מצעד הגאווה בירושלים ביום שישי הקרוב עקב לחץ החרדים, יהיה זה המסמר האחרון בארון הקבורה של הדמוקרטיה הישראלית וסימן מובהק לחוסר המשמעות של ספר החוקים הישראלי.

עדכון: 11:16 – נא לחתום אצל החברים של ג'ורג'על הגעה למצעד. חשוב ביותר.

בדיחה ישנה (ולא מצחיקה ואף גסה במיוחד) שמספר אבי, אם זכרוני אינו מטעני, הולכת כך:

"בנק הזרע, אמצע הלילה, אין איש פרט למאבטחת ששומרת על הנכס היקר ביותר של החברה האנושית, מאגר הזרע בבנק. לפתע, משום מקום, מגיע רעול פנים חמוש באקדח ומצמידו לרכתה. הוא אומר "את הכספת! תפתחי עכשיו!" האישה מגמגמת, אך בלית ברירה מגיעה לכיוון הכספת ופותחת אותה, אומרת לו "אבל… אין כל שימוש בזה בלי ההקפאה…" הוא דורך את האקדח, מצמידו שוב לרכתה ואומר "עכשיו, תפתחי את המבחנות"; האישה חסרת אונים, אין לה מה לעשות, היא מנסה להתנגד, ממלמלת, אבל פותחת את המבחנות בלית ברירה. הוא אומר לה "ועכשיו תשתי". היא שואלת אותו "מה?" הוא חוזר על פקודתו ומנופף באקדח. היא לוגמת מהזרע במבחנות. השודד מסיר את רעלתו והאישה צווחת: "משה!, בעלי!, מה אתה עושה כאן?" והוא עונה לה: "את רואה שכשאת רוצה את יכולה?"

"בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעינו יעשה" (שמות כא:כה)

חרדים הציתו הלילה מהומות שוב במחאה כנגד מצעד הגאווה שעתיד להתרחש ביום שישי הקרוב (למידע על דעתי בנושא). בעקבות המהומות, כך לפי NRG-מעריב, מצוטט גורם בכיר במשטרת ירושלים כי "בעקבות ההפגנות הקשות המשטרה לא תאשר את קיום המצעד".

אני אחזור שוב על הציטוט במילים אחרות, רק לשם הבנת הנקרא: המשטרה טוענת שאם היא לא תוכל לאכוף את הסדר, לא יתקיים המצעד.

שוב, המשטרה לא יכולה לאכוף את החוק – ולא יכולה לשמור על בטחון האזרחים, ולכן היא מוכנה לוותר על זכויות חוקתיות של ציבור מסוים (הזכות להפגין, הזכות לחופש תנועה והזכות לחופש ביטוי).

אולי עוד פעם?

המשטרה בישראל מודה שהיא אינה מסוגלת לאכוף את החוק ולשמור על הסדר. המשטרה טוענת שהיא לא מסוגלת לשמור על החוק ולכן היא מבקשת מהאזרחים שלא לעשות מה שמותר להם לעשות.

האם זו מדינה?

בויכוח שניטש בצורה קבועה בין מוסיף לרוגל אני תמיד עומד באמצע. אני מנסה להגדיר את עצמי ליברטריאן, אולי בגירסה אחרת מרוגל, אבל אני מסכים איתו על כמה הנחות בסיסיות: ראשית, המונופול על אמצעי הכפיה (והפיקוח עליהם) חייבים להשאר בידי המדינה; ושנית, קבוצות גדולות עם כוח מוגזם נוטות להחזיק באמצעי כפיה (כלכליים, אלימים וכו') ועל כן יש לדאוג לכך שלאף קבוצה לא יהיה כח מוגזם.

האם בכך שהמשטרה מודה שאין לה אמצעי כפיה ניתן לומר שזמנה של המדינה חולף? כשאת אמצעי הכפיה מפעילות קבוצות המתנגדות לשלטון החוק, או לריבון הקיים כיום, האם ניתן באמת לומר שלמדינה יש כֹח? סמכות המדינה מתייתרת ואנחנו מתקרבים למצב בו באמת למילה הכתובה בספר החוקים יש משמעות אפסית. למדינה אין יכולת לאכוף את החוק, ולכן לחוק אין כל משמעות.

מדוע, בכלל, אנחנו חייבים לציית לחוק? כעקרון אנו אמורים לציית לחוק כי הכנסת קבעה אותו; הכנסת נבחרה על ידינו ולכן מייצגת אותנו. אולם, אם אנחנו לא היינו רוצים שהכנסת תייצג אותנו, מה היינו צריכים לעשות? התשובה לכך קלה. על ידי הפרת החוק בצורה מובהקת והבאת שלטון החוק לאבסורדום אנו מייתרים את שלטון החוק בצורה פרקטית ועל ידי כך מוותרים בעצם על מוסדותיה של המדינה ועל זכותה של המדינה לקיום.

אם למדינה אין זכות קיום כמדינה ריבונית, אזי נחזור לאנרכיה עד אשר תתגבש שיטת שלטון שיכולה לאכוף את החוק. לשם ישראל מועדת ככל הנראה.

ואגב, רק שאלה לחרדים שמביננו: "אם אלהים כל כך מתנגד להומוסקסואלים, מדוע הוא ברא גם אותם בצלמו?"

Technorati Tags: , , , , ,

נושאים: חוק   תגיות:

13 תגובות ל-“אבסורדום בשירות החוק

  1. נזכרתי עכשיו במשהו "אלוהים ברא אותי הומו. בעיה שלו".

  2. אני מכירה פאנץ' טיפה שונה לבדיחה:
    "את רואה יעלי? כשאת רוצה את יכולה".

  3. סקירה מצויינת יהונתן. ההצדקה היחידה בעיניי לקיומה הלגיטימי של ממשלה, כל ממשלה, היא הגנה על זכויות הפרט. ברגע שמשטר איננו מסוגל, או איננו מעוניין, להגן על זכויות הפרט הוא איננו לגיטימי.

    ניתן כמובן להתווכח, ואני עושה זאת לא מעט, שגביית מיסים היא פגיעה בזכויות הפרט. אולם אני לא חושב שיש ויכוח על חופש הדיבור. במקרה הנדון כאן קבוצה מסויימת מאיימת להפעיל אלימות ע"מ לשלול את חופש הדיבור מקבוצה אחרת והמדינה שוקלת להיכנע לאיום במקום לשבור אותו. אם אכן כך הלגיטימיות של הממשלה בישראל תספוג פגיעה אנושה.

  4. הטיעון של המשטרה אכן בעייתי, אבל לא נתקלתי בתגובות נגד המשטרה כשאסרו על אנשי כ"ך לצעוד באום אל פאחם ונצרת.
    שלא תהיה אי הבנה- אני בעד הזכות לצעוד ולדבר, הזכות של כולם ולא רק מי שמסכים איתי.

  5. רוגל,
    גם בהנחה שאין זכויות פרט, ומדובר בדיקטטורה, לממשל אין כל הצדקה לקיום אם הוא לא יכול לאכוף את החוק – דיקטטורה, כמו דמוקרטיה, תקרוס ברגע שהאזרחים יחליטו לא לציית בצורה המונית ואמצעי הכפיה לא יופעלו.

    ואני מסכים איתך לגבי גביית מסים, אני רק חושש שאת הפתרון שלי ניתן לבצע באמצעות רגולציה והגבלים עסקיים שיחייבו העדפה מתקנת במתן שירותים לאוכלוסיות מוחלשות

  6. טוב לשמוע.
    אקווה לראותך.
    [נו, אפילו שאתה לא יודע מי אני, וכנראה גם לא מעניין אותך במיוחד. P:]

  7. מה שיותר מביך משגיאת כתיב (רכה\רקה) זה לא להודות בה

לא ניתן להגיב