מה ההבדל בין מילה? לעיתים נדמה שכל מה שצריך לעשות כדי להבדיל בין א' למה שאינו א' הוא להשתמש במילה שונה. אם תקרא לזה בצורה שונה זה יעלם מלהיות א'. אם נניח נפרק את א' למרכיביו, ב', ג' וד' נוכל לומר כי רק ד' הוא הכרחי ומאפיין את א', וכל שהוא ב' או ג' אינו. הלא כן? אולם בכך אנו חוטאים לעצמנו. חיים לעיתים בשקר על כך שאנו מוכנים להתפשר על א' בכסותו של ב'.

כשלקחו מליהי אלון את הבלונד הפכה זו להיות משהו אחר לגמרי – שחרחורת מוזרה, שספק אם הציבור היה מזהה אותה, והכל עקב העלמות סממן אחד. כשלוקחים סממן אחד ומעלימים אותו ניתן אולי לשטות בחלק מהציבור, אך לא בכולו. היכן עובר הבדל דק בין וויריזם לבין נקרופיליה? (ולא פורנוגרפיה, ככל הנראה) והאם אנחנו מוכנים לסלוח על אלו במקרים חריגים?

ואם כבר הבנו שאין את אותם גבולות במציאות שלנו, ואנו בעצם קובעים את הגבולות באמצעות הגדרה, האם יש צורך להגדיר עבירות כלל? מה בין מעאכר לשוחד? האם אין הבדל בין השניים לבעצם? או שמא הדג מסריח מהראש, ואנו מעדיפים לוותר לו על מנת לראות את טובתו כטוב הכללי?

האם אנחנו מעדיפים לחיות בשקר לפעמים כדי לסדר לנו מציאות שנוחה לעיתונות? ואולי בעלי המניות הגדולים מנסים להשפיע על התקשורת לטעון שאין כאן שערוריה על מנת לשמור על מחירי מניות יציבים ולא להפיל את הבורסה? היציבות במשק הישראלי היא גם סוג של בועה – אותה בועה עשויה להתנפץ כאשר יתברר שכל הכלכלה הישראלית עומדת על כרעי תרנגולת. אין לנו כל יכולת לכלכל את עצמנו, ואנו כולנו ישראבלוף אחד גדול.

מתי לאחרונה ישראל היתה מדינה יצרנית? השוק הישראלי הוא שוק של שירותים. מוצרים נועדו לייצור על ידי מדינות עולם שלישי, הלא כן? ואם לא מייצרים בעולם שלישי אלא בישראל – אז הייצור נעשה על ידי עובדים זרים. הכלכלה הישראלית מבוססת על צריכת שירותים לא נחוצים על ידי רוב מוכה אור, כמביט ישירות אל השמש ומחליט לרכוש את אותם המוצרים שנתבקש לרכוש על ידי המדיה.

שוק הפרסום בארץ הוא אחד השווקים הרווחיים ביותר וכל מוצר שאנו משלמים עליו מגלם גם מחיר לא מבוטל של עלויות שיווק – החל מרוטב הפסטה אותו אנו קונים וכלה בבית בו נגור כל חיינו. האם אותן עלויות פוגעות במשק? ככל הנראה כן. האם ראוי לגלגל עלויות אלו על המערכת? האם מי שצורך ומשלם על מצרכיו אינו השכבה החלשה בלבד? מתי לאחרונה נזקקתי לתכניות טלויזיה בדור השלישי? האם בכלל ראוי לרכוש אותן? מה עלויות הפקת אותן תכניות?

אם נחזור לכסות, האם תפקידה של התעשיה היא לגרום לנו להאמין שיש באמת הבדל בין א' לב' ועל ידי כך לגרום לנו לצרוך גם אותו? אנחנו מבססים את חיינו על כסף אך באותו הבדל אין לנו באמת צורך. נקנה מסכים עם רזולוציה יותר גבוהה כדי לראות בהם את התמונות מהמצלמה בעלת יותר הפיקסלים שרכשנו, למרות שרכשנו אותה רק כי רק רצינו לצלם יותר. ואולי אנחנו לא צריכים את כל זה?

אז מה ההבדל בין מילה לֵמַּה? כמו בדיחה ישנה השואלת "מה ההבדל בין ארנב?" ועונה לעצמה, אני תוהה מה ההבדל בין מילה. בין מילה לעצמה או בין מילה ללא מילה? האם מילה היא כל מה שיש לנו כדי להגדיר את עולמנו או שמא יש דברים שניתן להגדיר ללא מילים: אהבה, פחד, שנאה וקלון, נניח, לא ניתן להגדיר במילים. ישבתי לי אמש על הבר עם ידידה וזו שתקה – פשוט שתקה אורכה של שעה תמימה.

לאורך אותה שעה ניסיתי לדובב אותה, אך זו עִקֵשֶת, לא דברה ולעיתים ענתה. רק לאחר שעה ומחצית ליטר הבירה שוחחנו. הבעיה היתה בחוסר היכולת של האדם להתמודד עם הסובב עמו – עם כך שלא ניתן למצוא פתרון אמיתי לבעיות חיינו.

ומה בין מילה? האם בין המילים אין שתיקה שלמה שניתנת לשיום? הלא ראוי שנוכל לוותר על אותה שתיקה?

Technorati Tags: words, silence, life, tax, israel, stocks, lihi alon