אם חוק איסור לשון הרע קובע את זה:
13. לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי –
…
(5) פירסום על ידי שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין-שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או פירסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין ועד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור;
(6) פירסום על ידי חבר ועדת חקירה, כמשמעותה בסעיף 22 לחוק-יסוד: הכנסת או בפקודת ועדות חקירה, שנעשה תוך כדי דיון בפני הועדה, או בדין וחשבון שלה, או פירסום על ידי אדם שענינו משמש נושא לחקירת הועדה, בא כוחו של אדם כזה או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור;
(7) דין וחשבון נכון והוגן על מה שנאמר או אירע כאמור בפסקאות (5) או (6) בישיבה פומבית, ובלבד שהפירסום לא נאסר לפי סעיף 21;
איך בדיוק יורם לוי תובע את ורדי זיילר?
לקריאה נוספת:
אז מה אם א' עבדה בזנות? – על תביעת לשון הרע של פסבדונים
אולי פשוט תשאל איזה עורך-דין?
סתם.
ההאשמה היא שזיילר אמר דברים שלא נכנסו לדו"ח הסופי, ושבזמן שאמר אותם בראיון, לא היה בתפקידו כשופט. ומכיוון שלא היו בדו"ח הסופי אי אפשר לומר שזה דין וחשבון נכון והוגן. ההגנה תטען את מה שאתה טענת. השופט יחליט, סביר להניח, שזה לא לשון הרע, מטעמים רלוונטיים ולא-רלוונטיים כאחד. והפריניאנים ילכו ובמקומם יבואו אחרים. ויהי ערב ויהי בוקר.
ר"ש,
החוק מתכוון לכך שכל מה שבא בפני גורם שיפוטי או מעין שיפוטי (נניח ועדת חקירה) הוא חסין בפני לשון הרע. אם זיילר דיבר על משהו שהתנהל בועדה, הוא חסין כלפי הדברים. יותר מזה, אם הדיווח אפילו לא אמיתי, אבל הוא נאמר בועדת החקירה, עצם הציון שלו הוא לא עילה לתביעה.