הרכב שלי במוסך והוא יוצא 'עוד יומיים' כבר חמישה ימים. בסך הכל לא פעם ראשונה שאני בלי רכב לתקופה מסוימת, פשוט לא פעם אחרונה ככל הנראה, זה קורה פעם בשנה ככה. מצד שני בשבוע האחרון (פרט ליציאה מופחתת מגבולות תל אביב הריבונית) יוצא לי להשתמש בתחבורה ציבורית הרבה יותר מבעבר וללכת ברגל הרבה יותר. פרט לסוף השבוע אני לא חושב שבאמת הרגשתי בחסרונו של הרכב או ויתרתי על משהו כי לא יכלתי להגיע למקום מסוים, אבל אתמול זה כבר היה מוגזם.
| את סיבוב הברים של אתמול התחלתי מאוחר. לימדתי ידידה תורת המשפט עד שעה 21:30 בערך, והיא הקפיצה אותי הביתה אחר-כך (טעות ראשנה). התיישבתי בבית ואכלתי משהו קטן, ואז באחת-עשרה מאיר שולח לי הודעה שהוא יוצא עכשיו לתל-אביב ויודיע לי לאן הוא יוצא, קראתי קצת שטויות באינטרנט ושרפתי זמן. בחמישה לשתיים עשרה אני מתקשר, כמובן ששכחו שאני מחוסר רכב (ההודעה: 'אולי תעברו לאסוף אותי, אני בלי אוטו' כנראה היתה דו משמעית) ולקחתי מונית מהדירה לרח' בן-יהודה. |
מאז גיל שש-עשרה אני לא חושב שלקחתי מונית ביום שישי בערב, אולי טיפה לפני. אבל זמן ההגעה נטול החיפוש אחר חניה ונטול ההליכה בגשם (עוצרים לך ליד הפאב) היה הוגן ביחס למחיר וחסך לי לא מעט. הפולה היה הבר הראשון בסבב הברים ההזוי שלנו, ותמיד אמרו לי שאם אין שום דבר נחמד להגיד אז לא להגיד כלום, ואני ממש התאכזבתי. ציפיתי ליותר מאחד הפיקאפים הפופולריים של העיר. מהפולה ירדנו על בן-יהודה על כמה ברים שלא נראו אטרקטיביים במיוחד עד שהגענו לירמיהו החדש, את הבעלים הכרתי בעבר, וגם עזר שמאילן, אחת המלצריות, היא ידידה. הבר עצמו מושקע מאוד, חדרים פרטים ומקומות ישיבה בשפע, בחורות יפות וגם אלכוהול יפה.
ניסתי בפעם הראשונה בחיי ניסיתי גריי גוס, מה שאמורה להיות אחת הודקות המשובחות, אבל עם כל הכבוד היא לא טובה בהרבה מהקטל וואן והסטולי קריסטל שכבר זרמו בעורקי באותה העת. לרוזה פארקס הגענו כשאמיר כבר אמר שהוא לא יכול לשתות יותר ואני רק התחלתי עם השתיה שלי. השעה היתה שתיים בערך, ואני עוד עומד בצפיפות שלא תאמן; תוהה איך כל האנשים האלו מגיעים רק כדי לא לזוז. אם רוזה פארקס לא קמה באוטובוס, בבר היא בטוח לא היתה קמה. להשיג שם מקום זה בערך כמו למצוא מקום בצד השחור של האוטובוס במונגומרי של שנת 1955. אולי הסיבה לשם המקום היתה בכלל בגלל שהם ידעו שאף אחד לא יעיז לקום בשביל לוותר על המקום שלו – שחור או לבן.
מהרוזה הצלחנו להמשיך לכיוון עוד בר אחד, לצאת ממנו תוך פחות מחמש דקות – לא לפני שאמיר עבר תקרית מביכה שהנייר ומסך המחשב לא יכולים לסבול; והלכו לכיכר אתרים המיתולוגית לבר הזוי לחלוטין. השעה היתה כבר כמעט חמש ואני טרחתי להגיע עד הבית. אלו השעות האהובות עליי בסך הכל, בדרך כלל מהצד הזה של השעון, אבל לא חובה. צפיתי בפרק החדש של סאות'פארק וטרחתי לענות לעוד כמה מיילים שהגיעו בעקבות הכתבה מטיים אאוט על 'לעשות את סבתא מאושרת'.
אני רק חייב לתהות לעצמי בפומבי, ואולי אני מגזים, אבל למה רוב הפניות הן קצרות בסגנון: "ראינו, אתה מוצא חן בעיני, בא לך להפגש?" ולא מכילות איזו פסקה על האופי של הפְּוֹנָה? זה הורס לא מעט וגורם לרושם ראשוני בעייתי. ככה זה אבל כשיוצאים לדייט עם רשימת קניות, לא?
יש לתהות כיצד יכול היה סביבו הבארים הנפלא הזה להתבצע עם רכב פרטי! רק לחפש חנייה לכל אחד מהמקומות הנ"ל היה מקטין את כמות הזמן שמוקדשת לצריכת אלכוהול…
כדי להגיע לפולה לא צריך מונית ביום שישי בערב: יש מוניות שירות של קוים 4 ו 5. קו ארבע מביא אותך בול.
גם אני חסיד של הקטל וואן.
הפניות שקיבלת הן כנראה מבחורות שרגילות לעשות קופי פייסט באתרי היכרויות…
יוחאי,
קווים 4 ו5 לא עוברים קרוב מספיק לבית לצערי, וללכת בגשם עד לרחוב לוינסקי זה לא שיקול ביום ו' בלילה.
נו, גם אם מייאש ללכת ברגל או לנסוע באוטובוס, לפחות זה טוב לכושר… (וגם זה משהו, לא?)
הכתבה יצאה נחמד. אבל מתי אנחנו רואים את קטע הוידאו מ"בנות"?
אני חי על מוניות שירות כבר כמה שנים. זה מגיע למצב שאתה מכיר את הנהגים בשם הפרטי, בקשר הם קוראים לך "קבוע", ואוספים אותך לפני נוסעים אחרים. וכל זה מסתכם בהוצאה חודשית של בערך רבע מאחזקת רכב.
ואם כבר מדברים על נהיגה, דרוש פוסט-השוואת-וודקה. אני אישית חובב סמירנוף. אני מצטער, אבל המחירים של גריי גוס וקטל פשוט לא סבירים.
אני יושבת ותוהה אם אני אמורה להתעצבן או לחייך לעצמי (מהכתבה מטיים-אאוט, שאגב יותר נוח יהיה לקרוא אותה כאן בעמ' 18: http://82.80.254.140/ActiveMagazine/getBook.asp?Path=TOM/2007/03/14&BookCollection=TOM_TA&ReaderStyle=Time_Heb&Language=Hebrew&Hebrew=1&browserWindowWidth=1014&browserWindowHeight=718)
בכל מקרה, נוסף קרטריון נוסף שאני לא עומדת בו… ואני חורצת לשון בהתמדה אל המחשב.
מוזר, אבל אכן לא עלה הראיון לאתר בנות (לשרון).
בכל מקרה כמי שגרה באיזור בן יהודה-דיזנגוף, רציתי לשאול אם הלכת במקרה למקום החדש ונטול השם בדיזנגוף איפה שהיה קום-איל-פו, שצבוע מבחוץ אפור ועם בריונים בכניסה, מאז שנפתח המקום הזה אין בסביבה נטולת החניה שלנו ממילא, בכלל חניה, משהו נוראי… מה מוכרים שם לעזאזל שמפוצץ שם כל כך? וכל השלטים שהם תלו מסביב על להתחשב בשכנים לא עוזרים במיוחד… (ואנחנו ממש לא גרים על דיזנגוף עצמו, וגם לא בפינה שלו.) בכל אופן אם היית שם, אשמח לדיווח. אחח איך אני מקווה שירד ההייפ מהמקום הזה ויחזור קצת שקט וטיפה חניה בשישי.
מקווה עבורך שבסוף יגיע המייל המיוחל.
Mיקי
נ.ב.
*שמעתי בשישי בבוקר את עמנואל רוזן ודני סידס ב102FM והבנתי שהיית אמור להתראיין גם אצלהם, למה זה לא יצא לפועל? או שהם דיברו על יהונתן ואתר אחר…?
**ואין לי מושג למה הסוגריים על הטיים אא-ט בהודעתי הקודמת יצאו כמו שיצאו…
מיקי,
הייתי אמור להתראיין שם, אבל בסוף הם פשוט לא התקשרו. לא נורא (אני מניח גם שאיתי מאוטנר לא עלה לשידור).
על המקום החדש לא שמעתי, אבל אולי יצא לי לקפוץ לשם מתישהוא בעתיד.
"לעשות עליי גוגל" זה ניסוח שלך?
נראה לך? תראי את הכתבה בפליקר שלי עם ההערה שם.
לא שמתי לב.
איזו הקלה.
לגלות שאתה בעצמך אומר "לעשות עליי גוגל" היה הורס לך את כל התדמית.
יונתן תקשיב אתה יכול להביא לי תוכנה שמגלה אי פי של אנשים באי סי קיו תודב בכל זאת אם כן אני באימייל [email protected]