המכונה שידעה פחות מדי

את "האיש שידע יותר מדי" של דיוויד לויט (לרכישה) קראתי בפחות מ48 שעות. בסך הכל, אם מסתכלים על זה כקריאה של 48 שעות, מדובר על פחות מחמישה עמודים לשעה שנכנסו לראש שלי ופתחו אותי לכיוון אחר לגמרי. אחת הסיבות העיקריות לרכישה שלו היתה הרלוונטיות שלו לקראת עבודת הדוקטורט שלי, שבפועל תאלץ להתווכח לא רק עם אלן טיורינג אלא גם עם קביעות של לא מעט אנשים אחרים שיחליטו שמה שאני אומר ראוי לבחינה מאוד מעמיקה.

הספר עצמו מתמקד באספקטים החברתיים של טיורינג ובעיקר בתוך הסאבטקסט בהומוסקסואליות של טיורינג כחלק מעשי מהתורה שלו. הסופר עצמו מביא לא אחת את התיאורמה הפשוטה מאוד למדוע טיורינג סבר כי החברה לא תוכל לקבל את טענתו כי מכונות יכולות לחשוב:

"טיורינג מאמין שמכונות יכולות לחשוב
טיורינג שוכב עם גברים
לפיכך מכונות אינן יכולות לחשוב" (שם, בין היתר, עמ' 225)

הכשל הבסיסי של טיורינג היה שזה, כמו רבים אחרים, נולד לתוך תקופה שאינה מיועדת לו, אולם – כמו אותם אחרים, ללא הוולדו לתקופה זו העולם לא היה משתנה. השפעתו של טיורינג היתה לא רק על המחשב האישי, אלא על דרך החשיבה. כולנו צריכים לזכור כי בעוד שתהליכי החשיבה הרגילים הם אלו שמניבים את האלגוריתמים שמרכיבים את תוכנות המחשב שלנו, לא יהיה כך הדבר בעוד עשרות שנים (ואולי אפילו בתוך שנים בודדות) ולכן כל עוד אנחנו (בני האדם) הם אלו שמתכנתים, המחשב עצמו לא יצליח לפרוץ את אותה תקרת הזכוכית של הבינה.

לשאלה "האם מכונות יכולות לחשוב", כמו לשאלה "האם כל מספר זוגי גדול מ2 הוא סכום של שני מספרים ראשוניים" לא צריכה להיות שאלה בכדי שאנשים יכולו להסתמך עליה. טיבה של האקדמיה היא שהיא מתבססת על שאלות תיאורטיות ואת עבודתי ניתן להתחיל מהעובדה שלשאלה יהיה מענה. כעת אין מענה לא להשערת גולדבך ולא למבחן טיורינג, אבל משום מה אני מאמין שלכשתפתר אחת, השני כבר יבוא מיידית.

המחשב עצמו יודע שהוא לא צריך לענות לשאלות האלו, אלא רק לדעת מהי הדרך לחשב את אותה הסוגיה. השערת גולדבך היא בעייתית כיוון שלא ניתן להוכיח אותה, אך בינה היא בעייתית באותה המידה. האם תבונה קיימת כלל בעולם שלנו או שאנו מסיקים תבונה ממערכת התנהגויות שנבחנת בצורה אמפירית על ידנו? כמה זמן יעבור עד שאנו נחליט כי גוף מסוים הוא תבוני או לאו?

Technorati Tags: , ,

7 תגובות ל-“המכונה שידעה פחות מדי

  1. (יש לך שגיאה קלה במשפט "לשאלה “האם מכונות יכולות לחשוב”, כמו לשאלה “האם כל מספר זוגי גדול מ2 הוא סכום של שני מספרים ראשוניים” לא צריכה להיות שאלה בכדי שאנשים יכולו להסתמך עליה.")

    לי אישית המחשבה על מכונות תבוניות תמיד גורמת לסיוטים דיסוטופיים. בתור אחד שמתעסק בזה לא מעט, אני בטוח שיש לך איזה דרך להמנע ממחשבות כאלו. אני אשמח אם תחלוק איתי את הדרך הזו (במידה והיא לא אופטימיות מובנת, משהו לא נרכש למדי).

  2. ערן,
    כן יש.

    דחליל,
    זו לא שאלה שצריכה תשובה, בדיוק כמו השערת גולדבך. אפשר להמשיך את החיים גם בלי שתהיה לשאלה הזו תשובה טובה. פשוט ככה.

    אני לא חושב שהשאלה צריכה לגרום לסיוטים, רק לערעור המצב הנפשי שאני נמצא בו. בשביל למנוע את הסיוטים שלך יש לי עבודת דוקטורט…

  3. היי יהונתן,
    ספר מרתק. מעניין – גם אני סיימתי לקרוא בו השבוע והוא בהחלט מעורר חשיבה. (אגב, מצאתי אותו כרלוונטי גם למחקר שלי.).
    האסוציאציה שעלתה אצלי לגבי ספר אשר יש בו רלוונטיות לנושאים שונים – נזכרתי ב http://www.shelfari.com. מכיר?

  4. יגאל,
    ראיתי עכשיו את האתר, נראה מעניין, אבל אין לי כח לאנדקס את מאות הספרים שלי ככה. זה קשה מדי.

לא ניתן להגיב