יותר מתקרית המשקפת המביכה של עמיר פרץ, ואולי אפילו כשגיאת ההגהה של השנה, עמיר פרץ "ישמך" לראות את המוזמנים ממפלגת העבודה בשלישי הבא להרמת כוסית. שגיאת הכתיב לא היתה כל כך נוראית אלמלא התקשורת היתה מחפשת כיצד להתקיפו על מנת להציגו כשוטה הכפר שוב. אולם, מה יש במילה הכתובה שכל כך משפיע עלינו וכיצד אותה מילה מצליחה לשנות עולמות?

מק'דונלדס מתקוממים באותה העת נגד אוקספורד על כך שלמילון אוקספורד הוכנסה המילה McJob, הכל כדי להלחם במילה הכתובה. כמו אותו ויכוח עקר שמתנהל בויקיפדיה על השימוש במילה 'טרור', ברור לכולנו שכאשר מילה נכנסת לשימוש במילון אוקספורד, זה ככל הנראה כיוון שמדובר במילה שנמצאת כבר בשימוש. McJob, כמו Blog וכמו Podcast, המק'ג'וב הוא כבר עובדה מוגמרת – המילון רק מייצג את ההוויה, ולא יוצר אותה.

אחת החרטות הגדולות ביותר היא שלפעמים אין לנו יכולת להביא אינטונציה בSMS. כשאני כותב למישהי ש"[אני] מקווה שאת מאושרת" אני באמת מתכוון לזה, אפילו שזה די אומר שאני לא אצליח להכניס אותה למיטה בזמן הקרוב. בכלל, השימוש במילים כל כך מגביל שאולי כדאי להפסיק להשתמש בהן כלל. לא חלפו עוד חמישה SMSים והיא כבר שוכנעה גם לכתוב המלצה לאתר לעשות את סבתא מאושרת, לא שזה עוזר – בינתיים החיפוש עקר לחלוטין (בכלל, כמות המבקרים באתר מזכירים את מספר הביקורים בבלוג הזה בתחילתו).