0.
אני לא נגד מטרות מאבק הסטודנטים. אני חושב דווקא שהמלצות ועדת וינוגרד להפחתת שכר הלימוד צריכות להיות מיושמות כלשונן. לעומת זאת, אני חושב שיש משהו מיותר בפעילות של הסטודנטים שכבר שבועיים משביתים את הלימודים ומונעים מהסטודנטים להשיג חינוך, פוגעים במרצים ובסטודנטים, ולא משיגים כל תוצאה.
כבר לפני שנתיים, בשביתה הגדולה (שבה לצערי לא יכלתי להשתתף) כתבתי נגד הקיצוצים; אז לדעתי השביתה היתה מוצדקת, מטרתה היתה מוצדקת והדרך היתה מוצדקת, היום? אני לא חושב.
1.
מדוע יש לשבות? שביתה מיועדת להשיג דבר אחד – לפגוע במקבל ההחלטות היכן שכואב לו על מנת שישנה את דרכיו. שביתה היא בדרך כלל אקט של כח, בו השובתים מפגינים את יכולתם לגרום נזק ומצביעים מדוע הם חשובים ויש להכנע לדרישותיהם (או לפחות לבוא עמם במשא ומתן).
לכן, שביתת הסטודנטים היא בעייתית. ראשית, הסטודנטים לא גורמים נזק לאיש מלבדם בשביתתם; הם לא מפריעים לממשלה. ההפך, הממשלה לא צריכה להוציא כספים על סטודנטים כעת ואינה אחראית פתאום להישגים הנמוכים. סטודנטים שובתים מבחינת הממשלה אינם סטודנטים כלל, ולכן אין כל צורך לתקצב אותם.
שנית, הסטודנטים השובתים גם לא משתמשים בשביתות להפגנות. למעט קומץ סטודנטים אופורטוניסטים, כל הסטודנטים יושבים בביתם (וחלק אף בספריות) ואינם משתתפים בהפגנות. הסיבה העיקרית שהשביתה של 2005 היתה כל כך יעילה היא שב2005 הפעלנו את הסטודנטים השובתים להפגין ביום השביתה, דאגנו לסגור את הקמפוסים וחשוב מכל – השביתה היתה רק חלק מקמפיין שלם.
כמובן, ובהערת אגב, הססמאות: "אוניברסיטה לעשירים בלבד" ו"אוניברסיטה זה לא עסק" יושמו היטב כשאגודת הסטודנטים, בהנהגת אותו בועז טופורובסקי, החליטה למכור את דיונון וחברת מד"ס במחירי הפסד ובצורה לא כלכלית.
סיבה שלישית מדוע השביתה אינה יעילה היא ששביתה אמורה להכאיב ולהפגין כח. אף אחד לא מזדהה עם הסטודנטים ומאבקם כיוון שאלו לא מדברים בססמאות ברורות? מה הם רוצים? האם כל רצונם הוא פגישה עם ראש הממשלה או שמטרות השביתה הן באמת ביטול ועדת שוחט (שעדיין לא הסיקה את מסקנותיה)?
2.
שביתה אמיתית, כזו שתוביל את התמיכה בסטודנטים לשחקים, חייבת לכלול מימד ציבורי אמיתי. אם בועז טופורובסקי, איתי ברדה ואיתי שונשיין היו מעוניינים ביותר מאשר יחסי ציבור לעצמם והאדרתם בתוך המפלגות בהן הם מתכננים להתמודד, הם היו רותמים את עשרות אלפי הסטודנטים לשבות ולעלות על אוטובוסים לשדרות לסייד מבני ציבור, לסייע לניצולי שואה ואולי אפילו רק לסייע למדינה על ידי נקיון החופים. כל אחת מפעולות אלו היו יכולות להטיב את מצבה של המדינה ולהראות מדוע הכח מאחורי ארגוני הסטודנטים הוא חזק. אבל לא, הסטודנטים מעדיפים התבטלות ובטלה על שביתה אמיתית.
3.
אם יש דבר אחד שמפלגת קדימה יכולה לעשות על מנת לבנות תמיכה רחבה של צעירים כתוצאה מהשביתה זה יהיה על ידי איגוד של כל הסטודנטים שמעוניינים להפסיק את השביתה על מנת לקדם גוף מחאה נגד האגודה וההתאחדות שמשביתות את הסטודנטים וגורמות להם רק נזק.
עד עכשיו מפלגות שלטון לא יכלו לגייס כח צעיר כיוון שלא היה להן על מה להפגין ולהלין, שכן אלו לא ילינו נגד עצמן. כעת, קדימה יכולה לבנות בסיס סטודנטיאלי כנגד השביתה – תוך שהיא מבטיחה לטפל בבעיות ועדת שוחט מבפנים.
4.
בועז טופורובסקי, ספין פוליטי?
|
כשהייתי סטודנט באוניברסיטת תל-אביב הייתי אמנם חבר מועצה מטעם מרצ, שכהנה בקואליציה, ויצא לי להתקל לא אחת עם בועז ושאר אנשי האגודה. עם זאת, בשלב כלשהו הפכתי להיות אופוזיציונר יחד עם יואב לרמן, הסיבות היו מוזרות; אני התנגדתי למהלך של הפרטת דיונון עקב מנהל לא תקין לטענתי, ולרמן התנגד מתוקף תפקידו כחבר אופוזיציה (מטעם שינוי, שאמורה להיות בעד הפרטה). לשנינו היה ברור שהמטרה כאן אינה רווחה אלא רווח, ולאגודה לא היה אמור להיות רווח כה גדול ממכירת דיונון. |
הבעיה של שנינו היתה השליטה הרמה באגודה. לסטודנטים לא איכפת מהאגודה ואחוזי ההשתתפות בבחירות אפסיים. ברוב החוגים אין כלל בחירות וכך נכנסים נציגים של מפלגות ללא כל היכרות עם הסטודנטים. אותם מאבקים של כוחות בין מפלגות ובין פלגים במפלגות לעיתים מגיעים לאגודה ולעיתים זולגים גם למאבקים שהאגודות מנהלות.
המאבק כאן הוא מאבק פוליטי ברור. בין אם מדובר בספין לקראת הבחירות הפנימיות בעבודה שנועד להצמיד את ההצלחה של השביתה (או את הכשלון של ועדת שוחט) למועמד מסוים או בין אם מדובר בספין של השלישיה שונשיין-ברדה-טופורובסקי למען הכנסתם לכנסת הקרובה, מדובר בספין על גב הסטודנטים שצריך להיות ברור לכולם שלא עובד לטובת הסטודנטים.
5.
אני לא מסכים עם יואב ששכר הלימוד צריך להיות דיפרנציאלי, או שאין צורך לסבסד סטודנטים. אני דווקא חושב שכל החינוך צריך להיות בחינם; אני מאמין שכל סטודנט זכאי ללמוד איזה מקצוע שיחפוץ ללא תשלום. בצורה כזו העני והעשיר יוכלו שניהם ללמוד באוניברסיטה ולכלכל את עצמם. שכר לימוד של 9,000 ש"ח אינו סכום גבוה במיוחד, אך כשמוסיפים לכך את עלות המגורים קרוב לאוניברסיטה, חניה ו\או אוטובוסים, מזון, והעלות של אי-עבודה במשרה מלאה, מבינים כי לסטודנט לא קל בארץ גם אם הוריו עשירים וגם אם לא. הדרך היחידה שישראל יכולה להשאר חזקה היא באמצעות החינוך.
את הפרס הגדול והאמיתי הנפלא מכולם תעניק לנו ממשלת ישראל אם תראה בחינוך את היעד האמיתי של המדינה ותושביה. אנו משוכנעים כי ללא חינוך ברמה גבוהה ביותר, ללא הקצאת משאבים וללא מחקר פורץ דרך לא נצליח לחזק את החברה הישראלית". (דב לאוטמן, אמש …)
6.
חינוך לפיזיקה, למתמטיקה, לאלגברה ולהיסטוריה יכולים להביא רק תועלת למדינה. אם לא יעשו כך המדינה תאבד את המחקר שיש לה ותהפוך להיות מדינת עולם שלישי שתלויה (שוב) בתעשיה כבדה. טוב יהיה למשק אם ישקיע בחינוך, והטענה הברורה היא שאם אין כסף, תקחו מההתנחלויות.
הבנתי את הנקודה. אני גם מכיר את כל הנפשות שציינת באופן אישי, ומודע לכל מה שאתה אומר (מבחינת האופורטוניזם הציני).
השאלה היא כיצד אתה חושב שצריך לממש את המטרות שאתה מקדש (חינוך חינם וכו')?
לא ברור לי למה אתה מצטט את דב לאוטמן, אדם אשר מכהן בתור יו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת תל-אביב, ואחראי לחלק גדול מהקיצוצים שבגינם הושבתה האוניברסיטה פעם קודמת – שביתה אשר בה תמכת, לפי דבריך כאן.
כמו כן, דב לאוטמן, שנהנה מתפקיד הגביר של מחנה השלום, מבצע בעזרת כסות נעימה ושמאלית זו מדיניות נוראית – הגשת בג"ץ נגד משרד הפנים על כך שחייב אותו לשלם שכר מינימום לעובדים זרים, פיטור 600 עובדים מקרב המעמדות הכי נמוכים ב"דלתא גליל" והעברת המפעלים לסדנאות יזע בסין ובל נשכח, תמיכה ב"קדימה" – מפלגת בורגנות קלאסית – בבחירות האחרונות והפניית עורף למפלגתו-שלו "העבודה" בגלל שמי שאז הצטייר כסוציאל-דמוקרט עמד בראשה. כמובן, שהוא מכסה על הכל במעורבות בעמותות שנותנות סעד וזורקות מעט פירורי מזור ופירורי צדקה למדוכאים ולחכלאים, אך לא משנה במעט אפילו את הסדר הקיים (שהוא בין הנהנים הראשים שלו)
יהונתן, אתה מזכיר לי נשכחות. אחת הבעיות עם דיונון הייתה המכירה של הוצאת הספרים של דיונון, שגרמה לכך שספרים אקדמיים שהיו יוצאים לאור בעבר לא יוכלו לראות אור עקב שיקולים כלכליים. אני עוד זוכר את יפתח מעלים את כל פרטי העיסקה המתרקמת למכירת דיונון ומבקש אישור בלאנקו מהמועצה, שכמובן נתנה לו.
נמרוד,
נכון, עדיף את גאידמק או סטלין על דב לאוטמן; הראשון קונה את קולותיו של הציבור באופיום והשני פשוט הורג את הציבור שלא תומך בו, אבל שניהם בעד "צדק חברתי". מצד שני, אל תשכח שדב לא תמך רשמית בקדימה אלא נשאר חלק פעיל ממפלגת העבודה, הוא לא העביר מפעלים לסין (אבל כן לירדן ומצרים) והוא כן מקדם רפורמות שמטיבות לא רק עמו אלא עם כלל הציבור. אני חושב גם שהציטוט שלו חשוב ללא קשר לאם אתה מסכים עם דעותו או לא.
אפי,
ההצעה שלי היא לקחת תקציבים מהיכן שהם מופנים לדברים לא נחוצים, כמו סבסוד של "חקלאים" שכל פרנסתם מובאת מרצח של בעלי חיים ועושק שלהם; כמו תכניות שלא מובילות לכלום, ואפילו (כן, זו לא מילה גסה) מהעלאת מסים לעשירונים העליונים (ואף הנחלתו של שכר מקסימום). במקביל תמיד אפשר לקחת עוד כסף על ידי זה שמורידים את שכר הח"כים ל3.700 ש"ח לשנה.
יואב,
יש דברים יותר גרועים ממה שהם עשו אז, כמו הנזק שנגרם עכשיו לסטודנטים.
בקשר לרעיון שכר המקסימום: נאמר שייכתב חוק הקובע שכר מקסימום במשק. בשביל מה זה טוב?
בעיקר כדי למנוע מצב בו אדם יוכל לקבל משכורת שערוריתית בכדי לקבל משכורת שיכולה להאכיל 50 אנשים בעבור תפוקה של 1. או לחלופין, לזה
לא יהונתן,
עדיף אנשים כמו וילי ברנדט, ז'אן ז'ורס וליאון בלום על סטאלין, גאיידמק ולאוטמן. מה גם, שאני לא מבין מה אתה מלין על גאיידמק – בבלוג זה פירסמת כי הלכת למסיבת ראש השנה האזרחית שלו, פעולה שבהחלט מעניקה לו לגיטימציה מצידך.
למיטב זכרוני, ויכול להיות בהחלט שאני טועה, לא רק שמר לאוטמן תמך ב'קדימה' אלא שגם היו דיבורים על כך שהוא יהיה מועמד במקום ה-120. אבל זה באמת זוטות.
העניין המרכזי הוא שאתה מצד אחד אומר שאתה תומך ברגולציה על השוק, הגדלת המיסוי וכדומה – ומצד שני אתה מצטט ומנסה להגן על אדם שהגיש *בג"ץ* נגד משרד הפנים על כך שחייב אותו לשלם שכר מינימום למהגרי עבודה פור גאד סייק! האם אין מדובר כאן בניאו-ליברליזם מזן גרוע במיוחד בכסות החוק? כמו כן, אתה מצטט אותו בנוגע לתחום החינוך במדינה, מביע תמיכה בשביתה הקודמת, כשהוא-הוא אחראי לחלק גדול מהעוולות שהביאו לשביתה הקודמת.
הציטוט של לאוטמן אולי יפה ונחמד, אבל אין שופטים אדם רק על פי אמרותיו והתבטאויותיו אלא גם על פי פועליו ומעשיו. אפשר להביא ציטוטים שוחרי שלום של אהוד אולמרט או ציטוטים אולטרה-חברתיים של עמיר פרץ שבזמן כהונתו הופרטו חברת החשמל ורשות הדואר; החוכמה היא לבדוק מהו הפער בין מעשים לדיבורים. כולנו יודעים שתמיד יהיה הבדל ויהיה פער, השאלה כמה הוא גדול. במקרה של לאוטמן, הוא גדול מאוד.
א. אני אשמח אם תוכל לתת לינק לבג"צ המדובר, אני לא מכיר אותו.
ב. כן, הלכתי למסיבה של גאידמק בראש השנה האזרחית, לא – אני לא חושב שהאדם ראוי להיות פוליטיקאי בארץ; ולא, אני לא חושב שהדרך שלו נכונה. הלכתי גם להרבה אירועים של הרבה אישים אחרים שאני לא מסכים עם דעותיהם הפוליטיות. הלכתי ללמוד במכללה שהקים אוריאל רייכמן, ואחרי הצטרפותו לקדימה אמרתי לו את דעתי בפנים והמשכתי לתמוך בו אישית כאדם שאני מעריך על חלק ממעשיו (שזה יותר ממעשיהם של אחרים).
ג. אני חושב שהפרטת חברת החשמל והדואר יכולים להיות מעשה חברתי ביותר (וכאן חוסר ההסכמה הבסיסי שלנו, כשאני חושב שכל גוף גדול יהיה מושחת ולכן עדיף גופים רבים וקטנים, ואתה מאמין בריכוזיות בשוק העבודה וריכוזיות בשוק העובדים).
ד. אני תומך בהגבלים עסקיים חזקים, שכר מקסימום וכל חוק שימנע מאדם אחד להשיג כח רב מדי.
לפני שלושים שנה עשו שחינוך התיכון יהיה חינם ותראה מה יצא מזה: במקום אנשים שסתם לא יודעים מתימטיקה, יש אנשים שלמדו את הספרים של אספיס בעל פה. יש להם תעודת בגרות, אבל הם לא יודעים לחשב כמה כסף ביזבז עליהם משלם המיסים.
(או כמה עלה להם האוברדרפט. לך תדע, אולי תרבות אספיס אחראית לכך ששמונים אחוז ממשקי הבית בישראל נמצאת במשיכת-יתר קבועה.)
אבי,
ואם לא היה חינוך חינם? האם באמת היה אפשר לומר שאנחנו במצב יותר טוב? אולי נערוך ניסוי מבוקר וניתן חינוך חינם רק למחצית האוכלוסיה ואז נבדוק אם מצבה יהיה יותר טוב עוד 20 שנה?, אה בעצם זה מה שקורה בפועל במדינת ישראל, כשהעשירונים העליונים יכולים להרשות לעצמם חינוך בלי להתאמץ בכלל (9,000 ש"ח שכ"ל הוא שולי יחסית לשאר ההוצאות של סטודנט) והחצי השני לא יכול לשלם על עצמו בכלל.
הניסוי המבוקר כבר נעשה… נתנו לעניים השכלה תיכונית חינם ומה שקרה זה שהאוניברסיטאות פושטות רגל כי הן מפוצצות במחלקות לחינוך ועבודה סוציאלית וכל מיני שטויות אחרות.
נכון, ובכלל – עדיף היה אם כל העניים האלו היו נשארים עניים ולא מפריעים לנו להיות משכילים. אולי בכלל אסור ללמד אותם לקרוא, זה גם מפריע. אני צריך להוציא כסף כדי שהם יצטרכו ללמוד איך מבקשים ממני עוד שכר? חס וחלילה.
בכלל, צריך לבטל גם את העובדים הסוציאליים, הם רק גורמים לזה שכל העניים האלו ישארו במעגל העוני, וגם את המחנכות, כי הן לא עוזרות. אולי צריך בכלל לוותר על החינוך הממלכתי – זה יהיה רעיון טוב, וכל מי שרוצה יקבע לעצמו את תכנית הלימודים, בלי שום פיקוח. ואז בסוף נוכל ללכת ולראות מה יקרה?
אה,
זה קרה כבר בלא מעט מקומות, ותראה איך העולם נראה אז.
א. קצת קשה לי לתת לינק לבג"ץ המדובר, אבל אני בטוח כי בעזרת כל מאגרי המידע הממוחשבים שיש לחברי הלשכה תוכל למצוא אותו בקלות. מדובר בבג"ץ שהוגש בשלושת השנים האחרונות מטעם "דלתא גליל" ועוד מס' חברות כנגד משרד הפנים.
ב. אוריאל רייכמן חבר בארגון שנקרא "המרכז הישראלי לקידום חברתי כלכלי", שליד המשנה שהוא מקדם, מרגרט תאצ'ר נראית סוציאליסטית. הוא אדם שתומך בהפרטת כל מה שזז ואוי לנו ואבוי לנו באם היה מתמנה לשר החינוך של מדינת ישראל. דרך-אגב, לפני שהיה חבר "קדימה", הוא היה חבר "שינוי", שבתקופת לפיד הפכה להיות הן השופר והן כלי השרת של הרעיונות הכי נוראיים של נתניהו. ביטאון "שינוי" אף התפאר שמדיניותו הכלכלית של נתניהו מצוטטת "מילה במילה" ממצע שינוי לכנסת ה-16.
לא ברור לי מהי הסיבה שבגללה הלכת לבלות באירועים ולממוד במכללה של אנשים שאתה חולק עליהם בצורה כה מהותית, מה גם שמדובר בגאיידמק, הרי מדובר באדם שיש נגדו צו הסגרה בינלאומי והוא לא יכול לבקר באף מדינה פרט לרוסיה ואנגולה, בגין סחר בנשק בזמן מלחמת אזרחים באחרונה. אני משוכנע כי עלה בדעתך שבזמן שאתה, איש שמאל, נמצא באירוע של גאיידמק אתה מעניק לו מידת מה של לגיטימציה.
ג. יכול בהחלט להיות שהפרטת חברת חשמל ורשות הדואר תהיה מעשה חברתי, ניתן לדוגמא לתת זיכיון לחברה שתתחייב להעביר כשליש מייצור החשמל לייצור סולארי, או להכניס בתנאי הרגולציה מתן הנחות למועטי יכולת. אפשר גם שרשות הדואר תופרט ואחד מתנאי הזיכיון יהיה עידוד פעיל של החברה את האזרחים להשתמש בנייר ממוחזר או לחליפין לנצל את הפריסה המדהימה של רשות הדואר ולהפוך אותה לבנק מלא עם רישיון לשווק את כל המכשירים הפיננסים וכך להילחם בדואפול הנורא של הפועלים-לאומי. אך האם זה המצב יהונתן? הרי כולנו יודעים שלא. כשמפריטים חברה בישראל, ברוב המכריע של המקרים זה מגיע לידי מקורבים-משפיעים, שהם בדר"כ אחת מ-17 משפחות בעלי-ההון, שבהתחלה באמת המחירים יורדים, הצרכנים נהנים, אך לאחר שנה-שנתיים, שהדי הדיון הציבורי משתתקים, המחירים עולים, יש תהליך משמעותי של דה-רגולציה, החברה מפסיקה לתת חלק מהשירותים למקומות לא כדאיים כגון הפריפריה ועוד ועוד. מה גם, שכאן הטיעון שלך נגמר יהונתן – כי משק החשמל והדואר בישראל לא מתחלק לגופים "רבים וקטנים" כדבריך, אלא עובר למספר מצומצם מאוד של בעלי הון. ועוד לא נגענו בכלל בהשלכות של ההפרטה על עלויות הצרכנים, הפגיעה בעבודה המאורגנת בישראל ושאר זוטות.
ד. גם אני תומך בחיזוק הרשות להגבלים עסקיים, בהגדלת המיסוי, מלחמה חסרת פשרות בקרטלים, הגדלת הרגולציה המדשדשת והגדרה מחודשת של תחום הבעלות הצולבת. אחת הדרכים לעשות את זה יהונתן, היא על ידי דה-לגיטימציה של אותם אנשים מרכזיים שמונעים את זה.
נו באמת…
אבי,
אתה קישרת קשר ישיר בין החינוך שניתן לעניים לעובדה שהאוניברסיטאות פושטות רגל. מי אני שאתעלם מהטענה החזקה והמוחצת הזו?
ואני חשבתי ש"השביתה הגדולה" זאת השביתה של 1998, עם שרה והפיצות! קצת כבוד לזקנים.