0. אופיר פינס תמך בצנזורה של האינטרנט, איבד את הקול שלי.
היה קשה להחליט במי לבחור בפריימריס לעבודה; זה לא שכל המועמדים כל כך טובים, אלא שחלק פשוט לא ראויים וחלק אחר ראויים, אבל לא מספיק. בתחילה חשבתי באמת ללכת אחר מועמד אידיאולוגי כמו אופיר פינס, שבעוז רוח פרש מהממשלה עם כניסת אביגדור ליברמן והגזענים האחרים; מהלך ראוי למדי, אבל נזכרתי: אופיר פינס היה אחד התומכים בחוק חסימת האתרים של ש"ס, לכן עם כל הכבוד וכל הרצון הטוב שמפגינים יואב לוי ודניאל בלוך, אני לא רוצה יו"ר מפלגה שימשטר אותי ויגיד לי מה ראוי ומה פורנו קשה.
1. אהוד ברק מיליטריסט
אם לשפוט רק לפי המודעה למען אהוד ברק שפורסמה הבוקר במעריב, דומה שהצבא (וחבריו) רוצים את אהוד ברק בשלטון כדי לקדם את עסקיהם ואת מלחמתם. מאוד הפתיעה אותי, אגב, העובדה שתת-אלוף (מיל') רחל דולב, מי שהיתה הפרקליטה הצבאית הראשית והצנזורית הראשית תומכת בברק. (עוד מועמד שתומך צנזורה?) שהיתה (למיטב ידיעתי) חברת מפלגת מרצ (…).
2. עמי איילון נחמד, ויודע לקבל החלטות.
אבל אני אתמוך בו בסיבוב שני אם הוא יתמודד מול ברק. עמי הוא עדיין מיליטריסט בתפיסתו ומאמין שהוא יכול להתגאות בכך שהוא הרג יותר ערבים מכל אחד אחר ואותו מועמד שהשתמש בדיאלקטיקה "אחינו המתנחלים" לתאר קבוצת פורעי חוק ומפרי חוק בינלאומי. מצד שני, עמי איילון מספיק חכם כדי לקחת לצדו את אבישי ברוורמן כאחד המובילים. אם ברוורמן היה עומד בראש, היה לי קל יותר להצביע עבורו מאשר כל מועמד אחר. פגשתי את עמי במספר חוגי בית, והוא הרשים אותי למדי, אך חוסר הנסיון שלו בכל הנוגע לפוליטיקה צועק לשמיים. עמי הוא עדיין לא איש של פשרות.
3. למה דני יתום שולח לי SMS ביום הזכרון?
בערב יום הזכרון קיבלתי SMS תמוה יחסית מדני יתום, המסר שלו היה מעורפל וקשור לחיילים ולדני יתום. יסלחו לי הקוראים, אבל איני זוכר במדויק את המילים ולא רוצה לחטוא למטרה. דני יתום גם אינו מציג עמדות קוהרנטיות מספיק. אני מצטער, אבל איני יודע מה עמדתו של יתום בנושא שכר מינימום וזכויות עובדים, הוא פשוט לא עשה עבודה טובה מספיק בדוברות.
4. כי עמיר פרץ ראוי להזדמנות שניה.
נכון, דו"ח וינוגרד לא עשה לעמיר פרץ חסד, הוא אבל כן הציג את פרץ כאדם הגיוני. פרץ שאל את השאלות הנכונות, פרץ עשה יותר ממה ששאר המיליטריסטים שתומכים בברק היו עושים. פרץ הבטיח לא מעט וגם כמעט עמד בהבטחות שלו. וכן, אני גם סולד מחלק מהמעשים של פרץ, אבל אני חושב שראוי לתת לו לנסות להתמודד.
כמו כן, בשיחה עם מקורב לפרץ אתמול הובהר לי כי פרץ מתנגד לחוק לחסימת אתרים, ואני מקווה שאותו מקורב יאפשר לי גם להעביר את העניין ישירות לפרץ בקרוב – בין אם יהיה יו"ר או לאו.
Technorati Tags: Amir Peretz, Ofir Paz-Pines, Ehud Barak, Ami Ayalon, Dani Yatom
פוסט משכנע למדי. עכשיו, אם אפשר רק לארגן שבבחירות הכלליות הבאות מפלגת העבודה לא תקבל פחות קולות מישראל ביתנו…
פוסט משכנע למדי למי שמוכן להכניס את הראש עמוק עמוק (לחול) ולהאמין שמפלגת מרכז נטולת מנהיגות אמיתית, אך בעלת אוסף מרשים למדי של חארות אופרטוניסטיות תשנה כאן משהו.
זיו,
לא. אני לא אמרתי שהמפלגה תשפיע. אמרתי שפרץ הוא הדבר הטוב ביותר שאפשר לאחל למפלגה הזו, וזה לא הרבה.
ר"ש,
כנ"ל (אני לא חושב שהמפלגה תהיה מפלגת שלטון בבחירות הבאות, אבל היא עדיפה על קדימה)
קלינגר, עוד לא הבנתי מה ההבדל בין העבודה, קדימה והליכוד. אה, נזכרתי, העבודה שלטו בחיפה כל השנים והרסו אותה.
יואב,
הליכוד שלטו ברמלה והרסו אותה; הליכוד שלטו בתל-אביב והפילו אותה; הליכוד שלטו בירושלים וראית מה קרה. קדימה? קדימה זה אולמרט, הליכוד במיטבו מינוס המרכז.
העבודה היא לא המקום הטוב ביותר פוליטית כיום, במיוחד כשחבריה לא יודעים מהי סוציאל דמוקרטיה. אבל באמת לא יודעים. פשוט לא ידעו מה הפירוש של המושג….
צ'יץ' היה ליכודניק?
יואב, אתה בכלל לא מכיר בקיום אף יישוב מלבד תל-אביב, אז מה פתאום כל-כך אכפת לך מחיפה?
יואב,
כן
לא נותנים הזדמנות שניה לאדם שלא היה צריך לקחת ג'וב שאינו מתאים אליו ברמה הכי פשוטה. זה לא מספיק לשאול שאלות בזמן אמת ובכך להסיר ממך את כל האשמה בטענה שאינך יודע כלום בנושא אבל "אני שואל שאלות אז תתחשבו בי". כמובן זה גם לא אשמתו שמתים ילדים/חברים/אחים/אבות/בנים בזמן שאלת השאלות שלו, הרי הוא יצא בסדר שאלת שאלות…
ואני חשבתי שהמתנחלים הם אחינו… אחים שצריך להחזיר הביתה.
במילים אחרות- מסכים עם הפוסט, אבל העילות שיש לך עם איילון (גם ההיא לגבי הבודי-קאונט של הערבים עליו- שהיא גם אמירה שיוחסה בזמנו לרבין) לא באמת רציניות…
ולכן אני אתמוך באיילון בסיבוב שני. אני מקווה שהוא ינצח. אם אתה מכיר את תיאורמת ארו בנוגע לקבלת החלטות אתה תבין אותי, לא?
רונה, אמנם אני לא מכיר אף מקום אחר חוץ מתל-אביב, אבל גדלתי בחיפה ואני זוכר עוד כמה דברים משם.
וצ'יץ' היה ליכודניק. לומדים דברים חדשים כל יום. בסוף דרכו הפוליטית ניתן לראות שהוא שינה את דעותיו קצת מבחינה מדינית. ועדיין, יהונתן, הוא היה ראש עיר יותר טוב מאריה גוראל (אם השם הזה בכלל אומר משהו למישהו פה).
אוי יונתן בחיי שאתה אויל (אל תיקח את זה באופן אישי…)
קריאה טרומית בכנסת משמעותה להביא את ההצעה לדיון בועדות ולהעלות אותה לדיון ציבורי שבו מושמעות הסתייגויות. זהו ההליך הדמוקרטי הראוי, חברי כנסת אינם בקיאים בכל הנושאים ולכן ראוי שיושמעו לפניהם דברי בקיאים בתחום. זו תפקידה של הועדה. עובדת הצבעת חבר כנסת זה או אחר בקריאה טרומית אין פירושה שחבר הכנסת האמור תומך בהצעת החוק אלא רק בזכותה להיות מובאת לדיון פתוח. אנחנו איננו סותמי פיות כמו ש"ס וגם לדברי רשעות ואיוולת של כפיה דתית יש מקום להישמע. הצבעת חברי הכנסת שתהיה בהצעת החוק האמורה אין לה דבר וחצי דבר עם ההצבעה שלהם בקריאה טרומית. קרא את הפוסט של שחר שמש בנושא, או תגובות בבלוגים של אנשים שמבינים קצת בהליכי חקיקה ובהתנהלות הכנסת. קרא את מאמרו של ח"כ כחלון בy-net. מסתבר שהבחירה שלך בפרץ נובעת מבורות: את אופיר פינס שהוא המועמד הראוי וההגון היחיד מבין מתמודדי מה שנשאר ממפלגת העבודה פסלת כי הוא הצביע בעד זכותה של הצעת חוק להישמע בדיונים פתוחים לציבור? אתה לא מבין דבר וחצי דבר בדמוקרטיה. פרץ פשוט לא היה במליאה באותו רגע, זה הכל. פרץ? מעניין לשמוע מה יאמר על כך השופט וינוגרד? מה יאמרו על כך מליון וחצי תושבי הצפון שננטשו במלחמה? מה יאמרו תושבי שדרות? העבודה הפכה למנגנון מושחת ומסורבל נטו, שיושב ומוצץ את משאבי מדינתנו העניה ואין לו למנגנון זה כל כוונה להשתתף בעשייה הדמוקרטית על פי כלליה ולהבין שיש מקום חשוב לעשייה אופוזיציונית. העבודה, כמי שנצמדת תמיד לשלטון, הוציאה את עצמה לחלוטין מתחום הרלוונטיות העכשווית.
בנוגע למודעה ב"מעריב" – אני די משועשע מכל מצעד התומכים הזה שכל מועמד מביא לעצמו. זכור לי כי בפריימריז הדמוקרטים ב-2004, הווארד דין, מועמד מוביל עד תקרית מביכה בה הוא הפך לבדיחה לאומית, גייס את תמיכתו של אל גור והסנאטור שהתמודד בפריימריז הדמוקרטים מול אל גור ב-2000 והתגאה ששני היריבים התאחדו כדי לתמוך בו. בתגובה לכך אחד הפרשנים של הוושינגטון פוסט, אותו קראתי באותה תקופה, כתב: "אין בכל ארה"ב יותר מעשרה אנשים שהודעת תמיכה שלהם תשפיע על הצבעתו של מישהו חוץ ממשפחתם". אני די מסכים עם האמירה הזאת, למרות שאני חייב לציין שמסיבה כלשהי אני נהנה לעקוב אחרי התומכים השונים וכיצד הם משנים כיוון עם הרוח בכל מערכת בחירות. בפריימריז במרצ למשל, ד"ר צביה גרינפלד, הביאה את שמו של אהוד בנאי כתומך. אהוד בנאי הוא אחד המוזיקאים המוערכים עלי ביותר בארץ, אבל לא רק שהוא לא חבר מרצ הוא אפילו לא הצהיר (כפי שעשו אחרים כמו דויד גרוסמן למשל) שהוא מצביע מרצ. משעשע לראות את שמו של המשורר אילן שיינפלד, אחד מהדמויות המשמעותיות בקהילה הגאה ובשירה העברית בסוף שנות ה-80 ובשנות ה-90, מתגייס לתמיכה באהוד ברק – שעשה ככל שביכולתו כדי להיות משת"פ של ש"ס בכל הנוגע לזכויות הקהילה הגאה וראשי המחנה שלו, כמו פואד, חתמו על עצומה נגד מצעד הגאווה.
פרץ הוא אדם ראוי, שטוען לתפיסת עולם סוציאל-דמוקרטית מוצקה (מה שאי-אפשר להגיד על אף אחד אחר מן המועמדים) ולדעתי גם מנהיג כריזמטי. למרבה הצער, הוא התגלה כמנהיג כושל מאז הבחירות האחרונות. הכניסה לממשלה מלכתחילה (נדב פרץ טוען שהמרכז היה נכנס בכל מקרה כי הוא תאב ג'ובים, ואני שואל – למה הוא לא ניסה להתנגד בצורה סמלית אפילו?), ההחלטות שקיבל בשעות הראשונות לכהונתו כשר הביטחון (אין לי תלונות על כך שבחר בתיק הביטחון, לדעתי הוא היה יכול לעשות גדולות בתפקיד ולאזרח את המערכת כפי שוועדת ברודט עושה עכשיו) שהיו חיסולים של אנשים שסביר להניח שהוא אפילו לא ידע את שמם ואי-פינוי מאחז בלתי חוקי\מורשה אחד (!). למען האמת, בשנה האחרונה היה גידול עצום של 16% בהתנחלויות, דבר שסותר לחלוטין את המצע שעליו נבחר והעובדה כי בזמן כוהנתו כשר ביטחון הוא לא ניסה לרתום את הצבא למאבק על צמצום הפערים החברתיים ודמותה של החברה הישראלית (תזכורת: צה"ל הוא צבא העם שיש לו גם משימות לא-ביטחוניות מובהקות). בנוסף לכך, היו עוד שני צעדים שהוא עשה שהוא הודעה בפומבי שהוא מתחרט עליהם – הכניסה לממשלה עם ליברמן ואי-מיונים של איילון וברוורמן לשרים. לא שיש לי משהו מיוחד בעדם, סכ"ה אני לא חושב שזה טוב למערכת הפוליטית שאנשים בקדנציה הראשונה שלהם בכנסת נכנסים לתפקידים מינסטריאליים, אבל הצורה שבה הוא הרכיב את רשימת השרים הייתה מגוכחת לחלוטין.
בכל מקרה, התקווה לא תבוא ממפלגת העבודה.
טוב, זה כבר אחרי הבחירות, אך אני לא לגמרי מבין את הניתוח שלך לגבי מועמדים. קודם כל, תמיכה/התנגדות לחוק הצנזורה כקריטריון עיקרי נראה לי קצת תמוה. זה שמקורב לפרץ אמר לך, אדם שידוע בהתנגדותו לחוק, שפרץ מתנגד לא ממש משכנע. לו היו לאדם עקרונות ולו היה לו באמת אכפת, היה מביע את דעתו בפומבי. כל עוד הוא לא עשה זאת, לדעתי לא ראוי להתייחס עמדה כזו.
בנוסף, אני מסכים עם עידן. פרץ איבד את הלגיטימיות שלו ברגע שלקח על עצמו את תפקיד שר הבטחון. האמת, בעיני הוא איבד אותה עוד בהיותו ראש ההסתדרות (וזאת לאחר מקרה שהייתי לו עד אישית). לדעתי אין לאיש עקרונות והפארסה הסוציאל-דמוקרטית היא רק כלי לרדיפת כוח ושלטון. זה מסתדר גם טוב עם תדמית האנדר-דוג הנצחי. זו לא מנהיגות.
לבוא ולהגיד אצביע לאילון בסיבוב שני זה גם נראה לי קצת הזוי. הרי חוץ מספירת הגופות, ניתן להעמיד את כל הביקורת נגדו גם כנגד פרץ. לעניות דעתי שילוב של אילון וברברמן זו האלטרנטיבה היחידה שיש לה פוטנציאל להוציא את המפלגה הזאת מהבור.