השטחים הכבושים כקניין רוחני

בשבוע שעבר נערכה תערוכת BooxExpo America. מנכ"ל חברת ההוצאה לאור MacMillan 'סחב' שני לפטופים מדוכנה של גוגל שהיתה עסוקה בלקדם את שירות החיפוש בתוך ספרים שלה; "לא היה שלט שאומר 'אנא אל תגנבו את המחשבים'" אמר ריצ'רד צ'ארקין בבלוג שלו. כתירוץ לסיבה שהוא גנב את המחשב. (מקור: הרג'יסטר). בצד השני של ארצות הברית, בשיקאגו, נעצר (על ידי הFBI????) חורחה רומרו על ההעלאת ארבעת הפרקים הראשונים של "24" לרשת. (מקור: NRG)

מה ההבדל בין שני המקרים? מה מבחינתנו נראה מעשה חמור יותר? באחד המעשים נלקח פרק יקר, שהושקעו בהפקתו ככל הנראה מיליוני דולרים, ובשני נלקח מחשב זול שככל הנראה לא עולה אפילו אלף דולר. אולם, יש הבדל בין לקיחת המחשב לבין העלאת הפרחים. לקיחת המחשב שוללת לעולמי עולמים מבעליו את הזכות להשתמש בו, בעוד שהעתקת הקבצים לא, היא רק מדללת את זכותו של יוצרה להיות המשתמש היחיד.

אבל יש משהו חשוב יותר בתובנה הזו; ההבנה שסכסוך הוא לא תמיד במשחק סכום אפס היא ההבנה החשובה ביותר. בימים אלו אנו "חוגגים" ארבעים שנה למלחמת ששת הימים (או לכיבוש, תלוי באיזה צד של המגרש משחקים). התובנה החשובה על ההבדלים בין קניין רוחני לבין קניין חפצא הוא כמו ההבדל בין ארבעים שנות הכיבוש לארבעים שנים שהיו יכולים להצטייר אחרת בהיסטוריה. דמיינו עולם שבו לא היה חייב להיות סכסוך מדיני על אותה טריטוריה. אכן, היתה מתחילה מלחמה ב67 על רצון של אומות ערב לגרש את היהודים\הציונים מפלשתין. הם היו מפסידים וישראל היתה מרוויחה את היכולת להשתמש בעוד חמישים אלף קילומטר רבוע של אדמה, אלא מה, הפלשתינאים לא היו מנושלים מאותה אדמה.

מצב תיאורטי כזה יכול להתקיים רק בעולם וירטואלי. בעולם המוחשי לא ניתן לכבוש אדמה מבלי להגביל את השימוש של אחר בה. אולם, בעולם הוירטואלי אנחנו יכולים לפתור סכסוכים על ידי מתן זכות שימוש בנכס ליותר מאדם אחד. אותו ספר של מקמילן שגוגל העתיקה כיוון שלא היה כתוב "נא לא להעתיק את הספר" לא מונע ממקמילן את הזכות להשתמש בספר, הוא מונע ממנה כסף. וכסף (או אבדן של כסף) כידוע, ניתן לפצות בכסף או שניתן למחול עליו באמצעות שינויי חקיקה.

אם גוגל אכן היתה מרוויחה כסף מהצגת הספרים, ברור (משפטית) שיש לפצות את הוצאת הספרים. אבל מה אם גוגל לא היתה מרוויחה, אלא כל המין האנושי? האם הדבר דומה להקמת התנחלויות באיזורים מבודדים בהם "כיכר השוק ריקה" (כדבריה האירוניים של נעמי שמר)? לא. עדיין הקמת התנחלויות על טריטוריות כבושות שקולה לשימוש בנכס של אחר (אך אולי בשימוש בנכס שלא היה בשימוש קודם). הרעיון של קניין שאינו מתכלה הוא חדש לעולם ובכדי להבין אותו לעמוק צריך להכנס למספר ניסויים מחשבתיים כשכל אחד מהם יכול להוביל לתוצאה אחרת.

ארבעים שנה אנו כובשים לא רק טריטוריה, אלא עם. מחזיקים  תחת משטר צבאי אומה שלמה שאין לה כל זכות; הרצון שלנו להתרחבות טריטוריאלית עלתה לנו בתירוצים "בטחוניים" מדי יום ביומו. במחיר של התרחבות טריטוריאלית גזלנו מעצמנו את המוסריות, ואז כשהתושבים הנגזלים החלו להתקומם, הגברנו את הפגיעה בזכויותיהם.

ארבעים שנה ועוד לא הגענו למסקנה שהכיבוש משחית.

2 thoughts on “השטחים הכבושים כקניין רוחני

  1. הערבים אינם מתחלקים לאומות ועמים, משום שיש עם אחד – ערבי. הרומאים כינו את חבל הארץ "פלסטינה" וקראו לתושביו היהודיים שנשארו "פלסטינים". התנועה הכנענית טענה שאלה התאסלמו ומנסה למצוא תימוכין לכך באלה היושבים בזעאתרה ליד חברון שמנהגיהם מזכירים במעט את היהדות.
    כל יהודי שחי לפני הכיבוש הבריטי 1948, כונה "פלסטיני".
    עצרת האום קבעה בנובמבר 1947 כי ארץ ישראל תחולק למדינה יהודית וערבית. לא למדינה "פלסטינית". אלה שפתחו בהסתה וביצעו מעשי טבח מזעזעים בחסות שאר מדינות ערב, היו הערבים המקומיים שסירבו לחלוקת הארץ.
    הגבול הזמני ב-49, הידוע כקו שביתת הנשק או "הקו הירוק" לא הוכר לא על ידי ישראל ולא על ידי מדינות ערב כקו הגבול. לא ניתן להצדיק את מלחמת ששת הימים ללא הצדקת החזרת השטח שנכבש על ידי ירדן ב-1948 (תוך החרבת בית-הערבה, קלי"ה, גוש עציון, נווה יעקב, עטרות), או על ידי מצרים בגזרה הדרומית בשנה זו (תוך החרבת כפר-דרום).
    לפיכך התושבים הערביים של יהודה ושומרון נשאו באזרחות ירדנית כל אותו הזמן. מדוע לא הומצאה אזרחות "פלסטינית" לערבים בלבד כבר ב-1948?

    מעבר לעניין ההיסטורי, שליטה בתושבים במשך שנים והחזקתם ללא זכויות אזרחיות, היא עניין צורם ללא קשר להשתייכות פוליטית. מעולם לא נערך דיון רציני בנושא בכל ממשלות ישראל.
    להזכירך, מחסומים, עוצר, פשיטות לכפרים והריסת בתים החלו עם התגברות מעשי הטרור מצד האוכלוסיה המקומית.
    יהונתן, לא רוצחים וטובחים בנו בשל "כיבוש". אם זו הסיבה לאחר מכן הסיבה תהיה "פליטים" ולאחר מכן מדינה יהודית בארץ-ישראל.
    השנאה מקורה בהסתה אנטישמית במערכות החינוך הערביות ובייחוד אלה האסלאמיות.
    עוד קח בחשבון, כי אנחנו מייחלים לנורמליזציה (שלא צהיה לעולם), בעוד הם שואפים במקרה הטוב להפסקת אש ואי לוחמה. כך קרה גם עם מצרים.

    אנחנו חייבים לראות דרך העדשות שלהם אותנו ולא להיפך.

  2. הכיבוש משחית, יהונתן? ה"פלסטינאים" שגנבו אפילו את הכינוי החוקי של הישראלים בעת המנדט הבריטי מחסלים ממש עכשיו אחד את השני באכזריות איומה, כולל ילדים ונשים, תסתכל טוב טוב איך זה נראה. מרוב ש"הכיבוש משחית" כפי ששוטפים לאזרחי ישראל כבר שנים רבות פלצנים "יפי נפש" כמותך, בזכות ובתמיכת השמאל יושבת לה ממשלת מושחתים על כס ישראל ועוצמת עיניים לאסון הנורא הקרב ובא על ישראל. או שבעצם בטח יש לך דרכון זר כמו לכל הפוסט ציונים, לא?

Comments are closed.