15 thoughts on “טיבו של טעם:: רגולציה אירגולטורית?”

1. אני אהבתי (עם דגש על העבר) לקנות בטיב טעם, למרות שגם אני צמחונית, ולא אוכלת פגרים משום סוג.
   לאחר הרכישה הדרמטית, לפחות במגזר עדות רוסיה אליו אני משתייכת באופן כלשהו, הגעתי למסקנה שהסיבה בגללה אהבתי את טיב טעם היא, שהם מכרו לנו בנוסף לפגרי החזיר, גם סוג של אשליה. אשליה של עם ככל העמים, אשליה שאנחנו חיים במדינה שפויה, דמוקרטית, מערבית, שבה יש סוגים שונים של אנשים והכל סבבה.
   כנראה גם מזה עוד נצטרך להגמל.

2. השוק יאזן את עצמו
   בוא ניקח את הדוגמא של הספקים
   ברגע שאותו חרדי יקנה את כל הפסקים ויחרד אותם
   תיווצר דרישה בשוק לספקים ללא סינון
   מה שיגרום לשלל יזמים להקים ספקים חדשים
   מה שיגרום לעליית התחרותיות בשוק
   מכיוון שמבחר הספקים יעלה
   מה שיגרום לירידת מחירים
   מה שיגרום לספקים שמגבילים את עצמם לנתח שוק מסוים להיות פחות רווחיים
   במידה והרווח מהספקים המסוננים ירד מתחת לרמה מסויימת
   (מה שבמצב הנתון יקרה בגלל שנתח השוק של אנשים שירצו ספק כזה הוא שולי יחסית)
   אותו חרדי יצתרך לשקול מחדש את האסטרטגיה שלו ואו לשנות אותה או להישאר אם עסק בלתי רווחי

   קפיטליזם במיטבו

3. בשוק חופשי, אם יש ביקוש יהיה הצע. אין רגולציה כלכלית בשוק משוכלל* כי בסופו של דבר לפתוח מכולת שמוכרת חזיר או אפילו להקים ספק אינטרנט בשביל גוף כלכלי קטן למדי זו משימה טריוויאלית. לכן כל זמן שיש אנשים שקונים חזיר או מוכנים לעבור ספק כדי לא לתת טביעות אצבע, יש רווח נאה בצד עסקים אילו והרבה גורמים שמוכנים לגרוף את הקופה.

   *שוק משוכלל הוא שוק עם מספר גדול של שחקנים והעדר רגולציה, לא תמיד זה מתקיים. בארץ הממשלה מגבילה את מספר חברות הסלולר, לכן זה לא שוק משוכלל. מקרה גבולי היה בארה"ב כאשר חייבו את וולמארט למכור גלולות היום-שאחרי נגד רצונה, כי בעיירות קטנות במרכז ארה"ב לעיתים קרובות זה בית המרקחת היחיד באזור.

   הח"מ נוטה לצרוך פגרים של סוגים רבים של חיות, בינהן חזיר (ולא מרגיש צורך להתנצל) ומכבד את החלטתו של גאידמק שלא למכור חזיר באותה מידה שהוא היה מכבד את החלטתו של בעל האתר שלא למכור חיות מתות. I'll take my business elsewere .

4. אוברמנצ' ודני,
   כאן מגיע השלב בו בעולם תיאורטי הייתם צודקים.
   אולם, לשוק החופשי יש לא מעט חסמים שימנעו את התחרות החופשית. החסמים הם הן רגולטוריים והן שוקיים.

   דוגמא א':
   א' רוצה לפתוח ספק אינטרנט לא מסונן. א' נדרש להפקיד מיליון ש"ח במשרד התקשורת פקדון על מנת להתחייב לעמוד בתנאי הרשיון. א' נדרש למלא טפסים ולפנות לערכאות שיפוטיות למען זירוש הרשיון (תהליך שעשוי לקחת מספר חודשים) [חסמים רגולטוריים]; א' לאחר מכן נדרש לפתוח בקמפיין שיווק שעולה לו לא פחות מ5 מיליון ש"ח עבור פרסום בטלוויזיה (העובדה שמוצר הוא טוב לא אומר שאנשים מכירים אותו), לאחר כל אלו א' נדרש לרכוש שרתים, להחזיק עובדים ולמלא את משרדיו בצוות מכירות ושירות מיומן. א' מוציא 15 מיליון ש"ח לפני שהכניס שקל לקופתו [חסמים שווקיים]. יש מעט מאוד א'ים במדינה.

   דוגמא ב':
   ב' מעוניין לפתוח עסק שפתוח בשבת ומוכר פגרי בעלי חיים ללא אבחנה. ב' נדרש לכרות הסכמים שיהיו בתנאים שיוכלו להביא למחירים תחרותיים בשוק, וספקיות הפגרים מסרבות, הן דורשות מינימום רכישה, על כן המחירים של פגרי בעלי החיים בחנותו של ב' גבוהים בשבעים עד מאה אחוזים למאה ממחירי הפגרים בחנויות האחרות. ב' נדרש גם לפרסם את מרכולתו בעלויות גבוהות מאוד ולשלם לעובדים רבים יותר, כיוון שדרושה עבודה רבה יותר בשיווק, ניהול לוגיסטיקה וניהול חשבונות כאשר מדובר בחנות אחת ולא רשת. לכן, מחיריו הגבוהים של ב' מונעים ממנו להכנס לשוק (וזה עוד לפני רגולציה).

   שוק חופשי מתקיים לא רק כאשר אין רגולטור, אלא כשכל שחקן נכנס לשוק במחיר שווה.

5. בדוגמא א'
   ימצא אותו יזם שיהיה מוכן להשקיע סכום כזה
   פשוט בגלל שפוטנציאל הרווח שלו הוא ענקי במצב שכזה
   15 מיליון שקל זה לא סכום כל כך גדול
   זה סך הכל קצת יותר מ3 מיליון דולר
   יש מספיק א' כאלו במדינה
   ויש עוד יותר א' מחוץ למדינה שיקפצו על הזדמנות שכזאת

   בקשר לדוגמא ב'
   תראה יש בארץ כ1.5 מיליון יוצאי ברית המועצות לשעבר שהם הלקוחות העיקריים של טיב טעם
   רובם הגדול אגב צורכים מזון לא כשר לא שומרים שבת
   והם דיי אנטי השביתה הכללית שמתרחשת בארץ הזאת בשבת
   בכל אזור שבו יש אוכלוסייה גדולה של יוצאי האזור
   יש לפחות כמה "מעדניות" לא כשרות
   במקרה שיווצר וואקום בשוק אין מניעה שאיזה עסק "לא כשר" לא יתרחב ימחור זכיונות וישתחל לתוך הוואקום הזה בשוק

   וכשטיב טעם יהפוך לכשר ספקיות הפגרים יתחננו שיקנו מהם כי הם מאבדים את אחד מהלקוחות היותר גדולים שלהם

6. אוברמנצ',
   שים לב לדרישות אולם. זה לא ש"כל אחד" יכול לעשות זאת. ואל תשכח שבועלי ההון הרגילים מושקעים בתחומים שרלוונטיים להם והם לאו דווקא אלו שיפגעו מצנזורה ולכן לא ילכו לזום.

7. מצחיק שמעלים את טיעון 'השוק המשוכלל' דווקא בהקשר של הקמעונאות – אחת ההוכחות הניצחות לכך ששוק משוכלל הוא פנטזיה, במיוחד במקרה הישראלי.
   בתחום הקימעונאות, יש יתרון ברור לגודל. לכן, לא יכולות להיות יותר מאשר X רשתות. כל השאר זה בשוליים – מכולת מתחת לבית כדי לקנות חלב. במצב כזה, של 3-4 רשתות גדולות, התסריט שיהונתן מצייר הוא בהחלט אפשרי.

8. ברגע שיזם חכם יראה נתח שוק לא מנוצל הוא כבר ידאג להשתחל לתחום

   דרך אגב בהקשר של המעדניות
   http://ramzorim.blogli.co.il/archives/471

9. יהונתן,

   מבלי לבדוק את העובדות, נדמה לי שדווקא דוגמאותיך שלך חיות בעולם התיאורטי, בעוד שבעולם הקפיטליסטי המעשי הן לא יחזיקו מים. (למרות, שכפי שאמרתי, יכול להיות שיש אלפי מקרים כאלה שאיני מכיר).

   במילים אחרות – אני לא מצליח לחשוב על מקרה (במדינה קפיטליסטית) בו מאות אלפי לקוחות ביקשו מוצר מסוים, אבל לא נמצא היזם שהסכים להשקיע בתשתית כדי לספק להם אותו.

   (הערה: אני לא מדבר על מקרים בהם המדינה מונעת מהיזם לספק את המוצר – כמו מקרה הרכבת התחתית שהתעכבה עשרות-אלפי שנים בביוקרטיה ישראלית).

10. ניימן,
    מה הupstream בחיבור האינטרנט שלך? אני לא יודע למה, אבל אני הייתי צריך לשלם 400$ לחודש בשביל לקבל 2 מגה אפסטרים בחיבור אחד. מדובר על פי ארבע לפחות מאשר כמה שהייתי צריך לשלם כדי לקבל עשרה חיבורים של 200K

11. :) או שלא הבנתי את הדוגמא שלך, או שהיא לא סותרת את הטענה שלי:

    1. קיבלת מה שרצית. עלה אולי הרבה – אבל מישהו מספק זאת. אני אמרתי:"לא נמצא היזם שהסכים להשקיע בתשתית כדי לספק להם אותו".

    2. "מאות אלפי לקוחות ביקשו מוצר מסוים" – לא נכון למקרה שלך. כמה אנשים באמת צריכים ומבקשים אפסטרים כל כך גדול? עוד לא יצא לי מעולם להשתתף בשיחה שבא התלונן מישהו על כך שהאפסטרים שלו תוקע לו את העבודה. ל – 95% מהמשתמשים, בטח הביתיים (וזה כולל גם אותי), זה לא משנה. זעקה לשמיים של עם ישראל על העניין? לא יצא לי לשמוע. נכון, יש המתלוננים על כך שאפסטרים עולה הרבה כסף שלא בצדק – אבל בדרך כלל התלונה היא נגד חוסר ההגינות, ולא בגלל שממש צריך האפסטרים זה.

    (ועכשיו בגלל סקרנות: יש סיבה מיוחדת שאתה צריך 2 מגה? או שיש דברים שהשתיקה יפה להם? p: )

12. מסכים איתך במאה אחוז.
    על פניו הרכישה היא פרטית ולא משהו "ציבורי", אבל בתכלס זה משהו שבא למנוע מציבור לרכוש את מה שהוא רוצה. ככה בעצם יוצא, שלמי שיש כסף, יש את היכולת לקבוע מה אחרים יאכלו ומה הם לא יאכלו. ההשפעה הזאת של הכסף של גאידמק היא השפעה שמחליפה את ההשפעה של החלטות המדינה. במקום שהמדינה תכפה או תאפשר מכירה של חזיר, זה גאידמק שקובע. בגלל שהוא יכול לרכוש סופר שמוכר לא כשר ולהפוך אותו לכשר. מי שולט בחיים שלנו עכשיו? העם או המלך?

13. ניימן,
    אני צריך 2 מגה אפסטרים כי אני צריך. העובדה שהצלחתי להשיג זאת לא היתה כרוכה בסתם "שיחת טלפון" למרכז שירות אלא הייתי צריך להפגש עם נציג שירות ולמלא טפסים מסובכים, הרבה יותר מאשר כל דבר אחר. כמו כן, המחירים וההתייחסות לקווים כאלו מראים שלספקיות יש אינטרס שמוצרים כאלו לא ירכשו.

    לגבי חומרת הבעיה, אני אצטט את עלה ירוק:

    "עלה ירוק תפעל כדי לעצור את המדיניות המכוונת של ספקי תשתיות האינטרנט בפס רחב בישראל (בזק וחברות כבלים), המונעת מצרכנים ביתיים להפעיל תחנת טלוויזיה, רדיו או כל מרכז מדיה אחר לקהל בסדר גודל 'זעיר', עד עשרות משתמשים. המדיניות הנוכחית, המגבילה באופן מלאכותי את רוחב הפס היוצא מבתי האזרחים, מנציחה מונופולי שידור", (…)

    אני חושב שאתה מבין מה הבעיה ברוחב פס עולה גבוה; הספקיות יאבדו חלק ניכר מההכנסות שלהן בשירותי אירוח, בשירותי מדיה עשירה ובשירותי אספקת תכנים.

    הבעיה ברוחב הפס הולכת ומתרחבת כאשר מדובר על צרכנים שמעוניינים באינטרנט עם תכנים עשירים ולא סתם בצריכה פשוטה של מידע חד-כיווני.

14. מסכים עם כל מילה, אבל זה לא קשור למה שכתבתי ב (1) או (2). לראיה: אפשר לקבל את השירות, ואין מאות אלפי ישראלים שמעוניינים בו. (אלא אם התייחסת לזה בין השורות ולא הבחנתי בכך?)

15. אני חושב שלא הבנת, אם כן, שרוב האזרחים, אם היתה ניתנת האפשרות, היו בוחרים ברוחב פס יוצא גבוה יותר; אולם כיוון שלא ניתנת האפשרות הדבר כלל לא עולה לסדר היום.

Comments are closed.