 |
0. לפני כחצי שנה ישנה אצלי בחורה שסירבה להשתמש בשמפו שאני משתמש בו. היא דאגה לשיערה והיתה חייבת להשתמש בשמפו ששמו מתחרז עם להקה שמגיעה להופעה בישראל בקרוב. אני מחיתי בפומבי על כך שהיא משתמשת בשמפו שנוסה על בעלי חיים בתוך ביתי. כאות הזדהות עם מצוקת בעלי החיים מחד, וכפתרון של הרגע על מנת לשמור על שיער חלק, מבריק, נקי וריחני, לקחה מרקר וציירה על בקבוק השמפו ציור של ארנבון כדי להדגים כי השמפו לא נוסה על בעלי חיים. אז ציור יש, עכשיו כל מה שנשאר זה באמת להפסיק את האכזריות… |
1.
מסתבר שמעשיה של הגברת לא שונים בהרבה מהמצב הקיים כיום. בסייפת הכתבה שפורסמה היום בדה-מרקר (רוני לינדר-גנץ, "מהפכה בשוק הקוסמטיקה? הצעת חוק נגד ניסויים בבעלי חיים עשויה להוריד מוצרים רבים מהמדף") מצטיירת תמונה כאילו הארנבון המוכר לנו כל-כך מחיפושינו אחר מוצרים ידידותיים אינו אומר דבר:
ברוב מדינות העולם העניין דווקא מאוד פשוט: מוצרים שנושאים את סמל הארנב הם מוצרים שלא נעשו בפיתוחם ניסויים בבעלי חיים. האופן שבו חברות מקבלות את הסמל ברור ומסודר: ארגון בינלאומי בשם CCIC (…) קבע קריטריונים לשימוש בסמל והוא שנותן לחברות את הזכות להטביע אותו על מוצריהן. מוצר קוסמטי המיובא מהארצות האלה לישראל יישא את סמל הארנב במידה והוא עומד בדרישות.
ואולם, במוצרי קוסמטיקה וניקוי ישראליים המצב סבוך בהרבה, וצרכן שמסתובב ברשתות השיווק והפארמים ייתקל בסמלים שונים של ארנבים – בתנוחות ובגדלים שונים. אף אחד מהם לא זהה לארנב של ה-CCIC. הסיבה פשוטה: ישראל אינה חברה ב-CCIC, וחברות ישראליות אינן יכולות לעשות שימוש בלוגו.
2.
אולם, הצעת החוק של גדעון סער היא שלב מבורך בדרך למהפכה אמיתית בנושא. אכן, לא מדובר על "מס אכזריות" כפי שהצעתי בעבר כדי למגר את ההתעללות בבעלי חיים אלא מדובר באיסור של ממש להשתמש בבעלי חיים למטרות הנאה פיזית. למרות זאת, לדעתי האישית עדיין מדובר בצביעות של המחוקק ובצעד נכון בכיוון הנכון אך לא די בכך.
3.
צביעות מדוע? מכמה סיבות ברורות. לפני זמן לא רב החלה מחאה נגד רשות חנויות הבגדים קסטרו על כך שאלו משתמשים בפרוות בעלי חיים. לאחר המחאה החליטו לסיים לבסוף את החרם כנגד הרשת, למרות שלא ברור שזו הפסיקה לשווק פרווה, ולאחר מכן העניין דעך עד שהמחאה נעלמה. אולם, השאלה היא מהו ההבדל בין שימוש בפרוות חיה לבין שימוש בעורה? חלק ניכר מהאנשים שמזועזעים משימוש בבעלי חיים לצרכי ביגוד אינם מזועזעים כלל מהשימוש בביגוד העשוי עור.
4.
בצורה דומה יחסית, אנשים רבים מזדעזעים מרצח של חתולים והכנסתם למקרר, כשלרוב בני האדם יש לא מעט פרות ו\או תרנגלות במקרר, בלי כל זעזוע. ההבדל הוא תפיסתי מצד אחד, אבל הורגלנו לחשוב על דברים אחרים עם השנים.
5.
אז מה כל כך מיוחד בהצעה של גדעון סער? האם אותה הצעה תאסור על שימוש במוצרי קוסמטיקה המכילים רכיבים מן החי (והשמועות אומרות שבסין נעשה שימוש בגופות על מנת לייצר קוסמטיקה, בארצות הברית הדבר נפוץ גם כן) או שהחוק יאסור רק על ניסויים? והאם יחל שוק 'שחור' של מוצרים שנוסו על בעלי חיים?
6.
האם תהיה עתירה לבג"צ בצורה דומה שמפטמי האווזים עתרו על מנת לפצותם או שעתירה כזו תתייתר בזכות לובי של חברות הקוסמטיקה?
7.
מדובר בהצעת חוק, ורוב הסיכויים שהיא לא תעבור. אבל כדאי לזכור אותה בכל מקרה.
איפה הגילוי נאות? באיזה שמפו אתה משתמש?
השמפו שלי (א) מיוצר בירוחם (ב) לא מנוסה על בעלי חיים.
יהונתן, קצת מוזר בעיני כמה ספקן אתה כשמדובר בפוטליטיקאים, מדענים, שופטים או אנשי עסקים, וכמה בקלות אתה אוכל כל ספין של קבוצות לחץ "ירוקות".
בשלב הזה צריך להיות לך ברור שכל מוצרי השיער למיניהם נוסו בעבר על בעלי חיים או מיוצרים על פי נוסחאות וידע שנצברו בעת ניסוי בבעלי חיים. אנשים לא ישתמשו במוצרים לא בטוחים שלא נוסו מעולם. ההבדל הוא שחברות צעירות בגילן ומוגבלות במשאביהן משתמשות בידע שנקנה בכסף מחברות אחרות, שביצעו את הניסויים בעבר. רק בצורה זו החומר מוכח כבטוח לשימוש.
כל שמפו הוא תוצר של ניסוי בבעלי חיים, בין אם ישיר ובין אם עקיף. השמפו שלך הוא תוצאה של ניסוי שהצליח. החברה שמשווקת לך אותו לא ביצעה את הניסוי, ולכן גם לא ביצעה ניסוי שנכשל ואי אפשר לפרסם תמונות זוועה של מעבדותיה, כמו שנוהגים לעשות לחברות אחרות. זה לא משנה את העובדות כהוא זה. השמפו הזה לא שונה מכל שמפו אחר. אם ההשוואה המיידית היא להרבל אסנסס, הרי ש P&G משתמשת בידע שנצבר אצלה לאורך השנים. חברות אחרות פשוט קנו את הידע.
נדמה לי שגם לך ברור שלא היית שם על הראש שלך שמפו שלא נוסה על ייצור חי קודם לכן. כמו צמחונים פנאטים אחרים, אתה כנראה מעדיף שהניסוי יהיה "בהתנדבות" על בני אדם תמורת תשלום, ואנשים עניים (בירוחם או בהודו) ינסו אותו על בשרם תמורת הכסף שלך, ולמצפון שלך שלום.
ג'וני
רואים שאתה לא מכיר את גדעון סער, אם זה יעלה לטרומית, זה יעבור… הוא אחד מהפוליטקאים היותר מוכשרים בכנסת, הוא מגייס רוב לכמעט כל מה שהוא רוצה, ואני לא בטוח שהממשלה מתנגדת להצעת החוק הזו…
בנוסף, אתה מוזמן לעשות לובי נגדי ללובי של חברות הקוסמטיקה… אתה לא יכול (או ליתר דיוק אתה יכול, זה פשוט לא רציני) להתלונן ולא לפעול. זכותו של כל אדם או ארגון בחברה דמוקרטית לפעול, בצורה דמוקרטית וחוקית, לטובת האינטרסים שלו… והציפיה היא מהמתנגדים שייתנגדו… אף אחד לא חסם דרכך לכנסת (לא כחבר, אלא כאזרח או לוביסט מטעם מטרה), אם אתה רוצה אני אדאג לך לזימון לוועדה בדיונים על הצעת חוק זו, ועל אחרות…
דין,
אני אשמח אם תזמין אותי. אני אנסה לעשות לובי כמיטב יכולתי, למרות שאני מקווה ש"תנו לחיות" יעשו עבודה יותר טובה. לגבי "זכותו של אדם", אני לא מאמין שזכותו של אדם להפעיל אלימות כלפי בעלי חיים, לכן אולי הלובי של חברות הקוסמטיקה נראה לי בעייתי, אבל יכול להיות שאני טועה.
יובל – זה פשוט לא נכון. לא כל מוצר נוסה על בעלי חיים, מכיוון שיש חלופות לניסויים בבעלי חיים.
יונתן – הקריטריון לפסילת הפרוות ורצח החתולים הוא ההכרחיות. התועלת משימוש בפרווה היא אפסית, לעומת התועלת משימוש בעור. הרג חתולים נעשה סתם, בעוד להרג תרנגולות ופרות יש סיבה. נכון ששום דבר הוא לא הכרחי, ואפשר למצוא חלופות להכל – אבל ההנחה היא שזה לגיטימי לא לעשות ויתורים ענקיים כדי למנוע הרג בעלי חיים, בעוד שזה לא לגיטימי לא לעשות ויתורים קטנים.
ואת טיעון הצביעות אפשר לקחת לאבסורד – האם אף פעם לא הרגת זבוב? האם אתה ג'איניסט שמסתובב עם מטפחת על הפה ומטאטא לטאטא את המקום בו אתה יושב כדי לא להרוג חו"ח חרק?
דרומי,
עור הוא לא "הכרחי" בדיוק כמו שפרווה היא לא הכרחית. לעור גם יש חלופות, בין היתר ויניל וסקאי. אני חושב שכשזה נוגע לרצח (הרג הוא לא משהו שנעשה בתכנון) בעלי חיים, צריך להמנע מלעשות כן אלא אם אין אפשרות אחרת. באף אחת מהדוגמאות האלו לא נתת אפשרות אחרת.
וכן, אני לא הורג זבובים, לא מתיישב על נמלים וכדומה.
כפי שאמרתי, אני יודע שלכל דבר יש חלופה. אבל רוב האנשים עושים שיקולי עלות-תועלת, עד כמה שאפשר לעשות שיקול כזה בתחום המוסר. אם אני אצטרך ללכת עם נעליים מאיכות ירודה או לשנות באורח דרסטי את התפריט שלי – אני לא מוכן. אם אני צריך לוותר על עיטור לבגד או על מאכל גורמה – אני מוכן.
ברור שזה ממקם הרג בעלי חיים למטרות תועלת במקום פחות חשוב מוסרית מאשר הרג בני אדם.
ההצעה של גדעון סער (הצעת חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)(תיקון – איסור ייבוא מוצרי קוסמטיקה), התשס”ז-2006 (פ\1777/17)) עברה בקריאה טרומית (דיון מוקדם) ב-31 לינואר 2007, ברוב של 18 ח"כ נגד 0 ח"כ) לוועדת החינוך, התרבות והספורט להכנה לקריאה ראשונה.
הוועדה הכינה את הצעת החוק לקריאה הראשונה, והמליצה למליאה להעביר אותה – והיא עולה בשבוע הבא לקריאה הראשונה. אתה מוזמן לעזור לח"כ גדעון סער בגיוסים להצבעה, בחברי הכנסת שאתה מכיר, או יכול\רוצה לפנות אליהם.
הצעת החוק בנוסחה של הוועדה אוסרת על ייבוא של מוצרי קוסמטיקה, פרט למוצרי בריאות ותכשירי ניקוי, שנוסו על בעלי חיים, ההצעה כוללת הוראות מעבר וכן החלה הדרגתית במנגנון שהרכיבה הוועדה.
אם ההצעה תעבור את הקריאה הראשונה, והצעת החוק תעבור להכנה לקריאה שניה\שלישית בוועדה, אשמח להזמינך.
בכל מקרה, כפי שאתה יודע, במדינה דמוקרטית לכל אדם וגוף יש זכות לנסות להשפיע על עיצוב הדין, במסגרת זכותו לחופש ביטוי ולהשתתפות בשלטון הדמוקרטי, שבו העם הוא הריבון.
כפי שלא משנה מה דעותי, תמיד אלחם על זכותך להתבטא ולנסות להשפיע, כך אתה תיתן לכל אחד אחר את זכותו.
זהו אחד מעקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי.
ישנם אנשים רבים שחושבים שחלק מהדעות שלך נראות "בעייתיות", אבל מכאן, ועד לשלול את זכותך להשתתף ב"משחק הדמוקרטי" הולכת דרך ארוכה, שעוברת דרך הפשיזם וליד הדיקטטורה.