אחרי שכשלו בנסיון להעביר את הסרטון הויראלי שמשווה בין משתמשי הסמים לבין המחבלים המתאבדים, העלתה הרשות למלחמה בסמים את אותו סרטון גם בערוץ הראשון, בקול ישראל, בתחנות הרדיו האיזוריות ובמודעות בעיתונים (לפחות הרשות השניה פסלה את זה); מחזור של קמפיין ויראלי שכשל, הפעם במדיה מסורתית יותר, לא נראה מעולם נדוש כל כך. שמאי גולן, דובר הרשות למלחמה בסמים תירץ את הקמפיין ואמר: "בני הנוער השותים אלכוהול וצורכים סמים משולים למתאבד החגור בחגורת הנפץ, רק שלו בשלב מסוים לא תהיה שליטה על הנפץ והוא יתפוצץ. "
השאלה, כמובן, היא האם המדינה באמת מתייחסת למשתמשי הסמים כאל טרוריסטים קטנים. דווקא תוך ניתוח כתבה שעשויה להיות הרת השלכות בתחום אחר, ניתן להבין שכן. NRG-מעריב מפרסמים היום כתבה (אבי אשכנזי, חשיפת יתר בנתב"ג) על רכישת מכשיר שיקוף שיציג את העוברים בו בעירום. אבל אנו לא נדבר על סוגיות הפרטיות הרבות שמתעוררות כאן ועל זכותו של אדם לא להחשף בעירום, אנחנו גם לא נדבר על הפולשניות לתחום הפרט כשמכשיר כזה מגיע מצד מדינה ועל מניעת חירות התנועה בצורה פסיבית. יותר מעניינות אותנו הסיבות עצמן לשימוש במכשיר.
המכשיר עצמו מיועד למקרים קיצוניים ולדברי רשות המכס והמיסים (מפליא שמי שרוכש את המכשיר הוא זה שאמון על גביית כסף מהציבור) הבדיקה תופעל כאשר יתעורר חשד שאדם מבריח "אמצעי לחימה, סמים או כסף". כלומר, שלושת הפשעים החמורים ביותר שאדם יכול לעשות הם להבריח אמצעי לחימה, סמים או כסף. (לא, זה לא מקרי שחברי כנסת וחברי כנסת לשעבר מבריחים את השניים האחרונים כאן).
האם היחס של המדינה למבריחי הסמים צריך להיות זהה ליחסה למבריחי הנשק? ברור שסרטון ויראלי שמציג את משתמשי הסמים כמחבלים מתאבדים הוא לא הגורם ליחס המעוות. משהו כאן דפוק מהיסוד.
יש להפריד בצורה ברורה בין בדיקות שמיועדות לשמירה על בטחון הציבור (קרי, נשק) לבין בדיקות המיועדות לגביית כסף מאזרחים. המכשיר המדובר לא מגיע כדי לשמור על בטחון הציבור. הוא בשימוש על ידי רשות המסים. הבדיקות לשמור על בטחון הציבור צריכות לכסות את האפשרות שאדם יבריח אמצעי לחימה. אם אדם אכן מנסה להבריח אמצעי לחימה, הוא יתפס. לגבי כסף, סמים או אפילו סיגריות ובקבוקי ויסקי, לא מדובר בסכנה לבטחון הציבור אלא ברצון של המדינה לגבות יותר כסף עקב הכנסה של סחורה למדינה.
שימו לב להבדלים בין השימושים. בעוד שבארצות הברית מטרת המכשיר היא לשמור על בטחון הציבור, כאן ישנו שימוש מובהק לגביית מסים; מה שיתחיל היום בסמים ואמצעי לחימה (ולא כל כך הרבה כאלו מוברחים ארצה) יסתיים בעוד שנתיים בגלאי סיגריות שעלה למשלם המסים 800 אלף דולר. אז אולי לא מדובר במלחמה בטרוריסטים קטנים, אלא בעוד דרך להכניס כסף למדינה?
1. אני רואה קשר בין קמפיין אלכוהול=מתאבד ובין נהג=מחבל (ומכאן נהג שותה = מחבל מתאבד). זה בעיקר ניסיון לזעזע באמצעות הדבר היחיד שמזעזע את העור העבה של הישראלי – טרור. הצרה היא שזה לא מזעזע אלא עושה הזניה של השפה ושל ההבחנה החשובה בין רשלנות פושעת ובין רצח. אני לא בטוח שהקצנת השפה גורמת שינוי בתפיסה בכיוון הרצוי אולי להפך.
2. אני חושב שיש להפריד בין סוחרי סמים, בעיקר קשים, שעימם יש לנהוג בחומרה בדיוק כמו עם סוחרי נשק, שכן הם מזיקים לאחרים, ובין צרכני סמים. וכן, על נהיגה בהשפעת אלכוהול / סמים יש להעניש בחומרה כי היא מסכנת אחרים.
איתי,
1. חשוב להבהיר שרצון לזעזע באמצעות קמפיין הוא דבר אחד, אבל יש עוד כל מיני קמפיינים שמזעזעים ואנחנו לא ממש אוהדים. לדוגמא, קמפיין נגד ניסויים בבעלי חיים שיראה כיצד מבוצעים הניסויים יזעזע בהחלט, אבל לא בהכרח נעשה למטרה ראויה. שימוש בהפחדה על מנת להשיג את המטרה הוא לא תמיד השימוש הנכון.
2. מסכים איתך שצריך להפריד בין צרכני סמים לבין סוחרי סמים. אבל, אני חושב שצריך להפריד גם בין סוחרי נשק לסוחרי סמים. אל תשכח שרוב סוחרי הנשק עובדים בחסות החוק דווקא ולא בניגוד לחוק. בצורה משעשעת, לדוגמא, הלביא עשוי לשמש את איראן
סופסוף אני מסכים איתך בנושא הזה.
מכשיר השיקוף של בני האדם לצרכי מיסוי הוא מוגזם, ובוודאי שהוא לא עומד בפסקת ההגבלה, משום שהוא לא מידתי לאור התכלית שהוא בא לשרת.
עוד שתי שאלות/השגות:
1. האם שימוש במכשיר על ידי נציג משטרת ישראל/שב"כ/אבטחת רשות שדות התעופה במטרה לסכל רק מצבים של סיכון הציבור והנוסעים הוא לגיטימי בעיניך?
2. סתם משהו על הקמפיין המפגר הזה שסיפרת עליו- אם ילדים ששותים משולים למחבלים מתאבדים, האם ראוי לחסל אותם עוד לפני שהם שותים? מה שנקרא סיכול ממוקד?!
אפי,
1. היה לי יותר נח אם כל מי שעולה למטוס עובר שיקוף אוטומאטי, כשאדם לא צופה בכלל. אבל אם זה האמצעי הפוגעני פחות (ואתה יודע מה, אולי פחות פוגע לשקף מאשר להפשיט)
2. ברור שכן. אני בכלל שוקל לאסור על יציאה לברים כי היא מביאה למחבלים מתאבדים.
הקמפיין של הרשות הדפקטיבית הזאת הוא כל-כך אולד-סקול שזה מביך. ממש Reefer Madness עשו פה (הסרט של האמריקאים משנות ה-30 נגד הסמים שהפך לקאלט).