אנשים קופצים מהגג:: חפציבה וחוק המכר

0.
שי ברק מסביר מדוע רוכשי הדירות מחפציבה לא יוכלו לקבל את כספם בחזרה, אני חושב שהוא טועה. בקצרה (ללא-משפטנים מביננו): חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) נועד להגן על הרוכשים בתיאוריה ובתיאוריה בלבד. אם חפציבה היתה מקבלת מעבר לחמישה עשר אחוזים מתשלום על דירה ספציפית, היא היתה חייבת לעשות אחד מהצעדים הבאים: (1) ליתן לקונה ערבות בנקאית (2) לבטח את עצמה בחברת ביטוח נגד קריסה (3) לשעבד את הדירה לקונה (עדיף על שיעבוד לבנק) (4) רשם הערת אזהרה לטובת הקונה ולא שיעבד את הדירה לבנק (5) העביר לקונה את הזכות (או חלק מהזכות) בדירה.

1.
במקרה של  חפציבה, זו לקחה את התשלום שהיה אמור לעבור לבנק הַמְּלַוֶּה (מלשון לִוּוּי) וכנגד ההפקדה היתה אמורה לקום ערבות בנקאית, אולם בעלי השליטה בחפציבה כנראה הפקידו את ההמחאות מהלקוחות, שיועדו לבנק המלוה, בחשבונות הבנק הפרטיים שלהם. העוולה כאן היא כפולה. כשמדובר בהמחאות בנקאיות שמיועדות לחשבון מלוה כלשהוא, על הבנק שקיבל את ההמחאה לבחון אותה ולוודא כי זהו החשבון לו מיועדת ההמאחה. במקרה כזה, אם הבנק שבו הופקדה ההמחאה התרשל, יכול שתקום לו אחריות ברשלנות על אבדן הדירות עקב העדר הערבות ולכן יחויב בפיצוי הבנקים האחרים ורוכשי הדירות בנזקם.

2.
בית המשפט קבע לא אחת כי לבנקים חובת זהירות כלפי צדדים שלישיים (ע"א 1304/91 טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ נ' ליפרט, ע"א 1548/96 בנק איגוד נ' זהבה לופו) בצורה יותר פרטנית, בית המשפט המחוזי בירושלים (א 1373/97 אברהם ארז נ' בנק לאומי) קבע כי לבנק מלוה יש אחריות פרטנית בבחינת החברה שאותה הוא מלוה בהלוואותיו: "כי העובדה שבנק מספק ערבות לפי חוק המכר מטילה על שכמו סיכון לא קטן מהסיכון שנוטל רוכש דירה, אם ייאלץ לחלט אותה בשלב שלא תספיק לרכישת דירה חלופית. אולם, להבדיל מרוכש דירה, בידי הבנק בטחונות, שעל מנת לשמור על ערכם הוא מקיים מעקב אחר התנהלותו הפיננסית של הלווה."

3.
לכן, בקשתו של בנק הפועלים, שהיה הבנק המלווה, לתפוס את הנכסים המשועבדים לו כעת, היא הבקשה של מי שיכול שיהיה אחראי ברשלנות כלפי הרוכשים. הבנקים, שמחזיקים חלק ניכר מהחוב, לא יפסידו בכל מקרה. אחד מהם כנראה התרשל כשהפר את חובת האמונים כלפי הלקוח. האחרים? אלו יוכלו ללכת בחזרה לבנק הרשלן ולקבל את כספם.

והרוכשים? הרוכשים ישלמו את מחיר קריסתה של חפציבה באותה צורה שאנו, האזרחים שלא רכשו דירות בחפציבה, נשלם. (וראו את דעתו של זבולון אורלב)

4.
קריסתה של חפציבה תגרום, אם בכלל, להטלת עלות של מיליארד ש"ח על לקוחות הבנקים בכל מקרה. אותה עלות תהיה "עמלת השורה" ו"עמלת הקצאת אשראי" שאתם ואני משלמים לבנק. הבנק בכל מקרה מעדיף להמשיך לגבות כספים מהלקוחות הפרטיים והעסקיים הקטנים בזמן שהוא ממנף בצורה רשלנית את הקבלנים שעושקים את אותם אזרחים ופושטים את הרגל.

5.
אם אתם תוהים למה הבורסה קורסת בשבועות האחרונים בישראל, זה כנראה בגלל המציאות שמכה את השוק בפנים. אי אפשר למנף ולהלוות כסף לחברות נדל"ן שימכרו אחת לשניה במזרח אירופה את אותו נכס עד אינפלציה מטורפת של שוויו. אולי אם יפסיקו עם המינוף הזה ועם הפרוייקטים המסובכים כל כך, נוכל לראות שוק יציב.

נושאים: חוק   תגיות:

2 תגובות ל-“אנשים קופצים מהגג:: חפציבה וחוק המכר

  1. אופיר, בעמוד 6 למאמר, בטור הראשון מתייחסים בדיוק למה שאמרתי כאן. קובעים שם כי "הבנק יכול, בדרך כלל, להתגונן בזמן אמת מפני מעשי מרמה כאמור. יכולתו של הבנק להתגונן נובעת מכך שהקבלן ממילא מחויב, במסגרת הליווי הפיננסי, להציג לבנק את חוזי מכירת הדירות"

לא ניתן להגיב