היא לא היתה שווה את זה,
והיא גם לא היתה מושלמת,
אבל היא היתה יותר מכל מה שרציתי.

יש רגעים בחיים שבהם אני עוד עוצר ומנסה להבין למה. מנסה לחשוב איך היא היתה מתנהגת אם הייתי יותר תקיף באותו יום; מה היה קורה אם הייתי הולך? תמיד היתה לי בעיה להיות החלטי. לפעמים אני לא בדיוק לא החלטי, פשוט אני לא יודע מה אני רוצה מעצמי. לפעמים עדיין בא לי לחזור לחדר המרופד, לפעמים לא. אבל זה לא זה. אולי זו העובדה שכבר כל כך הרבה זמן עבר ולא הכרתי אף אחת שבאמת עשתה לי את זה.

בזמן האחרון אני עשיתי משהו שמעולם לא האמנתי שאני אעשה; אני חוזר לסיבוב שני עם אקסיות. סתם סקס, לא משהו מעבר לזה, אבל להתקשר ולשאול מה קורה רק כדי לשכב איתן. פעם התגאתי שמעולם לא שכבתי עם אף אקסית, אבל משום מה, אחרי עשור בשוק הבשר, אקסית אחת הצליחה לפתות אותי. זה היה יום לפני יום הולדתה, והיא שלחה לי SMS ושאלה אותי מה נשמע, אני לא הבנתי למה היא שולחת לי SMS בכלל. באיזהשהוא שלב עברנו לשוחח על זה, באותו הלילה היא היתה אצלי.

בזמן האחרון הכל מוזר; הכל חסר ושוב לא קיים.

בזמן האחרון יש לי איזו מועקה, אבל אני לא בדיוק יודע מה קרה שם.

בזמן האחרון אין לי מוסר, אני עושה רק דברים שרע לי לעשות.

כשכתבתי את הפוסט, לפני הרבה מאוד זמן, לא האמנתי שיגיע היום שבו הוא יפובלש, בדיוק 365 ימים אחרי שהיא זרקה אותי, באותה שעה, באותה העת. מצד שני, גם לא חשבתי שאני אוכל להתגבר עליה. ואז הבנתי, מתישהוא, שהיא פשוט עברה לי מהראש. אני ראיתי אותה אי שם באינטרנט והבנתי שכשאני מסתכל על תמונה שלה כבר אין לי פרפרים בבטן כמו שהיו לי פעם. אני לא יודע למה, אבל אני מרגיש שונה. אני מרגיש חי. מצד שני, אני לא חושב שהפוסט הזה הכרחי כל כך, אבל הוא עדיין רליק היסטורי מבחינתי.