שחר שמש בפוסט נהדר מסביר את גישתו כנגד איסורי העישון, וטוען, בקצרה כי:
בעל עסק צריך להגדיר בצורה ברורה איזורים שהם נקיים מעשן ואיזורים שבהם מותר לעשן.
בעל עסק שחשף לקוחות שלא שיושבים באיזור שמוגדר “נקי מעשן” לעשן סיגריות, ייקנס.
*אני אחד המאמינים בשוק חופשי מאוד, אולם לדעתי שמש מצליח, אך לא מספיק. אני מאמין שאם היו מספיק אנשים שלא היו מעניינים בעישון, מקומות שהיו מצהירים כי הם מתנגדים לעישון בתוכם היו אוטומאטית מקבלים את קהל הלא-מעשנים, לא? העניין הוא לא לחייב את בתי העסק להצהיר על המדיניות אלא אם היא פוגעת בזכויות אדם בסיסיות (זכויות אדם בסיסיות – להלן החירות של אדם, אפילו אם אותה חירות פוגעת באדם אחר – i.e עישון).לכן, אין הבדל בין לחייב בעל עסק להצהיר כי הוא לא אוסר עישון (והעלויות והסנקציות החברתיות הכרוכות בכך) לבין לחייב אזרח להצהיר כי הוא מעוניין לגלוש באתרים למבוגרים (והעלויות החברתיות הכרוכות בכך); לכן, באותה מידה שאני רוצה שמי שכן מעוניין בסינון של תכנים (לרבות עישון) יצהיר על כך, ולא ההפך. (ראה כללי מחדל)
בתיאוריה, זה בעייתי מאוד. בפועל, אני חושב שאם יש שוק לאוויר מסונן, בדיוק כמו אינטרנט מסונן, אז שספקיות האינטרנט (ובעלי המסעדות) יתחילו לנסות את מצבם בשוק החופשי. (ראו גם)
—
* img cc-by -sa
1. אין באינטרנט "צרכן פאסיבי" לכן זאת אנלוגיה לא טובה.
2. בין מאה אנשים שקטים, צעקן יחיד מורגש מאד. בין מאה צעקנים – שתקן יחיד ממש לא מורגש. אין סימטריה בין "כן מעשן" ו"לא מעשן".
1.
כל צרכני האינטרנט הם פאסיביים; הם ניגשים ומבקשים אינטרנט, כמו שאני מבקש קפה.
2.
אין צורך בסימטריה בין מעשן ולא מעשן. שניהם בני אדם ואין צורך לסטיגמטיזציה של המעשנים, אלא בהגנה על אלו שמעוניינים בהגנה ואלו בלבד.
לא ברור מה אתה מנסה להשוות כאן או אפילו איך ניסית לעשות את זה, האנלוגיה שלך מפולפלת בדיוק כמו שהייתי מצפה מעורך דין :-).
בכל מקרה, ממה שאולי כן הבנתי, אני מסכים עם י' שלא חושב שהאנלוגיה טובה. אם אני גולש בבית, בין אם אני משתמש בשירות אינטרנט מסונן לחרדים ובין אם אני מבקר באתרי ביזאר קיצוניים – הגלישה שלי משפיעה עלי בלבד. השכן בבית ממול לא נפגע מהצפייה שלי ברשת, גם לא מי שנמצא איתי באותו חדר (בהנחה שכמובן יש לי את הטקט הבסיסי שלא לגלוש בפורנו במחשב שבסלון כשאחותי רואה שם טלויזיה או משהו).
לעומת זאת, כשאני נכנס למסעדה / פאב ומדליק סיגריה זה משפיע על כולם. הברמן שחוטף את העשן לפנים, המלצרית, השולחן שלידי והשולחנות שלידו. עצם ההדלקה של סיגריה משפיעה על קהל גדול.
לדעתי, זה בדיוק כמו שאין שום בעיה שתסתובב עירום בביתך, אבל אתה לא יכול לצאת ככה לג'וגינג או לקפוץ למכולת.
ניצן,
ניסיתי להסביר שלדרוש מבעלי עסק להצהיר כי הם מסרבים שיעשנו בתחומם פוגע בזכויותיהם, אני חושב כך ללא קשר לדעתי לגבי עישון במקומות ציבור.
הטענה של אלו שמעוניינים לסנן את הרשת היא כמו של הלא-מעשנים; הגישה שלך לפורנו הופכת את החברה לאלימה יותר כמו שהעישון שלך גורם לנזקים פסיביים.
ולגבי עירום,
מה דעתך לגבי נשים שמניקות ברחוב?
מה דעתך לגבי ערסים שמשתינים ברחוב?
מה ההבדל בין השניים?
יהונתן – יופי של אנלוגיה. אני חושב שההגיון שמאחוריה הוא ללא דופי.
זה כנראה הפוסט הכי מבלבל שלך שקראתי אי פעם. הוא מלא בניגודים כפולים (Double Negatives) ובעיות לוגיות אחרות. אתה אומר: "העניין הוא לא לחייב את בתי העסק להצהיר על המדיניות אלא אם היא פוגעת בזכויות אדם בסיסיות (זכויות אדם בסיסיות – להלן החירות של אדם, אפילו אם אותה חירות פוגעת באדם אחר – i.e עישון)." עישון הוא זכות אדם בסיסית? אסכים איתך שזכותו של אדם לעשן בביתו-מבצרו, שם הפגיעה (הבריאותית, הריחנית) היא רק בו. אבל זכות לעשן בכל מקום? אז למה לשלול את הזכות הזו במטוסים או באוטובוסים?
לו מה שהיית אומר זה שהאיסור לעשן היה מובן מאליו, ועל כן החיוב על בעל העסק (וההוצאות הכרוכות בזה) לתלות שלט היה מיותר. אבל העובדה המצערת היא שבמקום שבו אין שלט, הנחת היסוד היא שמותר לעשן. זה כמו שבמקומות בהם אין שלט "תליית מודעות אסורה בהחלט" ישתמע שמותר. כולל על קירות של בתי קפה.
אתה מסיים ואומר, בגדול, "בתיאוריה, זה בעייתי מאוד. בפועל, זה יכול לעבוד".
איך משהו שהוא בעייתי בתיאוריה יכול אולי לעבוד?
ולשאלתך לגבי נשים שמניקות ברחוב וערסים שמשתינים ברחוב, התשובה היא שנשים מניקות לא מתירות אחריהן שלוליות של חלב סרוח בפינות רחוב. לכל בית עסק יש שירותים, שם יכול היה הערס לבקש להתפנות. לא כך המצב לגבי המניקה.
ועוד משהו – נזקים פסיביים?! (בתגובתך לניסן)
איתן,
עישון הוא לא זכות אדם בסיסית. זכות אדם בסיסית היא לעשות ככל העולה על רוחו אלא אם הוא פוגע במישרין באדם אחר וגם אם הוא פוגע באדם אחר בצורה לא משמעותית. הסיבה לשלול את הזכות הזו במקומות כמו תחבורה ציבורית (בה אני גם לא חושב שחייבים לשלול, אבל אני מוכן לקבל זאת כי מדובר במקום קטן וצפוף) ובמטוסים (שם האיסור הוא לא בחוק, אלא הסדר שוקי).
לגבי הערס שמפנה ברחוב, אני חושב שלא חובה להסתכל על זה ככה. אם הוא מתפנה בגינה ציבורית הוא גורם לא יותר נזק (ואולי אפילו תועלת) מאשר האדם שמעשן או האישה שמניקה (שפוגעת בצנעת הפרט).
אשה שמניקה פוגעת בצנעת הפרט?
לא, היא פוגעת במוסר הכללי (באותה מידה כמו עישון). היא חושפת שד במקום ציבורי, וזה "עלו לגרום לחבר'ה לחשוב שמדובר במשהו מיני"