לא כל יהלום או נייר ערך, אבל האסימון הזה כן.

זסלבסקי ( U.S. V. Zaslavskiy, 17-cr-0647 ), הוא עניין שנפסק לאחרונה בה בית המשפט שאל, וענה, על השאלה האם ICO (חלוקה ראשונית של אסימונים, דרך מקובלת בה נמכרים מטבעות קריפטוגרפיים חדשים לציבור) היא הצעה לציבור לפי דיני ניירות ערך. החשיבות של זסלבסקי היא לא בפסיקה עצמה אלא בשאלה כיצד בית המשפט ניתח את המקרה ובדק …

להחליף את העוגיות באסימונים: איך דפדפן אופרה יכול לשנות את ההגדרה של "פרטיות".

בשבוע שעבר למדנו שאופרה, דפדפן האינטרנט הפופולרי, הוסיף תמיכה מובנית בארנקי אית'ריום . למי מאיתנו שלא מכירים לא את אופרה ולא את אית'ריום, נעצור לרגע להסבר קצר.דפדפן אופרה הוא כמו כל דפדפן אחר, אך עם כמה מאפיינים שמגבירים את הפרטיות שלכם. הראשון הוא חוסם פרסומות מובנה, שהוא לא מושלם, אך עדיף על להיות בלי חוסם …

מה אפשר ללמוד מהמק-קוין, המטבע הלא-וירטואלי הראשון?

מדד הביג-מק הוא כבר מספר שנים אינדיקטור המאפשר להשוות את יוקר המחיה במדינות שונות. המדד משווה את מחירה של הקציצה של רשת מקדונלד'ס במספר מדינות שונות על מנת לשקלל את יוקר המחיה. לפי מדד זה, נכון להיום, כח הקניה של השקל לדוגמא נמדד בחסר של כ-15%. כלומר, המטבע הישראלי צריך להיות חזק יותר על מנת …

מדוע אני נגד התערבות חקיקתית בטכנולוגיה? מטא-פוסט

0. הפוסט הזה כאן כדי להסביר עמדה. הוא לא מחדש שום דבר, אבל הוא כן נועד להסביר מדוע העמדה שלי עקבית בכך שאני מנסה שלא לאפשר למחוקק להתערב בקבלת החלטות עבור הספקיות ובהטלת צנזורה על תכני משתמשים. 1. מדי פעם מציגים לנו נושא חדש שבו יש שימוש לרעה של בני אדם בטכנולוגיה חדשה. יהא זה …

הלבנת הון בביטקוין: כיצד ניתן להעלים מידע במאגר מידע ציבורי?

השבוע פסק בית המשפט העליון (כב' השופטת ענת ברון) כי חברת ביטס אוף גולד, חלפן ביטקוין מתל-אביב, יוכל להמשיך לנהל את עסקיו בבנק לאומי במשך הערעור שהגיש כנגד בנק לאומי (עא 6389/17 ביטס אוף גולד נ' בנק לאומי). ערעור זה הוגש לאחר שבחודש יוני 2017 פסק בית המשפט המחוזי (תא 1992-06-15 ביטס אוף גולד נ' …

ישראצ'יין: המטבע הריכוזי האלקטרוני הישראלי.

בשנת 2009 החליט הביטוח הלאומי לצאת למסע לעדכון מערכות המחשוב שלו לשנות האלפיים. עלות הפרויקט הוערכה ב477 מיליון ש"ח, ולתקופה של 11 שנים. השנה, 2017, התקיים דיון בכנסת בו הודיעו מהביטוח הלאומי כי ידרשו סך הכל 1.38 מיליארד ש"ח, ו11 שנים נוספות, להערכתם, לצורך השקת הפרויקט. מדינת ישראל, הרי, אינה מנוסה במיוחד בפתרונות מחשוב גרנדיוזיים; …

תקנות אגרות בתביעות ייצוגיות: הסדר לא יעיל להסתלקות

לא מעט פיקסלים נצרבו על תקנות בתי המשפט (אגרות) (תובענה ייצוגית) (נכון לעתה לא מצאתי נוסח סופי, אך זה הקרוב ביותר); התקנות שנועדו לחייב את המגישים תביעה ייצוגית לשלם אגרה של בין 8,000 ש"ח ל16,000 ש"ח (תלוי בבית המשפט) הן בעיייות. לא סתם גופים רבים התקוממו כנגדם. אבל אני רוצה לזעוק את זעקת הקוזאק הנגזל …

האם לוביסטים יהיו בעד המוות?

זה לא יקרה מחר בבוקר, זה גם לא יקרה בעוד חמש שנים, אבל כנראה במאה השנים הקרובות מתישהוא אנשים יפסיקו למות. ככל הנראה הם גם יפסיקו להזדקן. הסיבה? כמובן, היא המדע והרפואה; קצב הצמיחה, ביחד עם טכנולוגיות חדשות יצליחו למנוע מאנשים למות. גם אנשים שיעברו תאונות דרכים או יספגו כדור או שניים עקב קרב כנופיות …

להרוג את הסכמי אי התחרות בשוק העבודה: הצעה מוזרה.

הפוסט הזה הוא תוצר של שיחה ארוכה שהיתה לי עם לקוח, על השאלה מדוע בכלל עובדים חותמים על הסכמי אי-תחרות. לאחר מכן, שאלנו האם האינטרס שלו, כמעביד נאור, משתלב יפה עם הרצון שלו שהשוק של עובדי היי-טק יהיה פתוח יותר, שניתן יהיה לגייס עובדים בלי פחד וגם מצד שני שיהיו עדיין כלים כדי להבטיח שמידע …

זו גם שלנו, על ההנפקה של שלנו גרופ שבוטלה

השבוע התרחש אירוע מעניין בקנה מידה משפטי: חברה הגישה לבורסה תשקיף לקראת הנפקה, תכננה לצאת לסבב גיוס אצל משקיעים מוסדיים, ובעקבות ביקורת ציבורית ולחץ ציבורי משכה את ההנפקה. בדרך, החברה הצליחה לחשוף חלק משמעותי מערוות מערך ההנפקות על ידי כך שניתנה לה הערכת שווי שלדעתי האישית תלושה מעט מיכולות הביצוע של החברה. אבל, השקיפות הרבה …