זהות

0.

תעודת זהות, כשמה היא, היא מזהה אדם מול רשויות השלטון ומול כל אדם אחר. תעודת זהות אמורה להיות מסמך ייחודי שיזהה את המזדהה ותקבע כי הוא האדם אשר הוא טוען שהוא. מטרת תעודת הזהות היא להוות כלי באמצעותו האדם יכול לפעול מול רשויות השלטון וכלי שיאפשר לבני האדם לנהל מסחר, קשרים אמינים ומערכת שתוכל לאכוף את החוקים. ניקח מצב בו לבני האדם אין זהות אמיתית; כל אחד יכול להתכחש לזהות שלו, להזדהות כאחר או להעלים את זהותו כלא היה. האם מצב כזה היה יכול לאפשר חיים תקינים?

1.
הבעיה עם תעודת הזהות היא הדרך הקלה להשיגה. בישראל, לדוגמא, על מנת להשיג זהות כלשהיא ראשונית אתה יכול להצטייד בתעודת הזהות של הורייך ולהגיע ללשכת משרד הפנים. שם, עם תעודת זהות של אחד ההורים בלבד ניתן להשיג תעודה שמאותה נקודת זמן, תוכל לגרום לך להיות אדם מסוים. נניח שזייפן זהות שולח את בנו ללשכת המרשם עם תעודת זהות שגנב מהורה (או זייף, כיוון שתעודות הזהות בישראל קלות יחסית לזיוף), אז החל מאותו הרגע יש לו זהות כלשהיא. הוא יכול לפתוח חשבון בנק תחת אותו שם (וללוות כסף רב שהוא לא מתכנן להחזיר) לרשום את "בנו" להכשרות מקצועיות, ללוות כסף בכדי לרכוש דירה תחת אותו שם בדוי ולמכור אותה בהפסד (דבר שאמנם יגרום לאותו "בן" לאבד את כל רכושו, אבל יעביר את הדירה לרוכש במחיר מוזל במיוחד); בסך הכל, השגת זהות בישראל אינה משימה כל כך קשה.

2.
עם כל הקלות להשגת זהות בישראל, בארצות הברית זהות היא תכונה קלה בהרבה. במדינת מיין בארצות הברית, די שתגיע עם שתי תעודות מבית הספר, או תעודת לידה ותעודה מבית הספר, ותוכל לקבל רשיון נהיגה. בקליפורניה די בהבאת כרטיס עובד בכדי להוציא תעודת זהות. בקנזס ניתן להביא תעודת לידה וחשבונות טלפון. כלומר, השגת זהות אינה עסק קשה.

3.
ההבדל העיקרי בין ארצות הברית (ומדינות אחרות, אולם אני מביא את ארצות הברית כדוגמא) לבין ישראל היא שבישראל ישנו מרשם אוכלוסין כלשהוא. בארצות הברית, גם אם ישנו מרשם, הוא מבוזר מדי ואינו יעיל. העדר מרשם אוכלוסין בארצות הברית אומר גם דבר אחר – ניתן לאמץ זהות בדויה בקלות. לשם השוואה, בישראל תתקשה להקים זהות בדויה ולקבל עבורה רשיון נהיגה, בארצות הברית תוכל לקבל רשיון נהיגה אפילו מאותה מדינה מספר פעמים תחת שמות שונים (לעת עתה בלבד, ולכך נגיע בהמשך).

4.

דמיינו מצב היפוטתי: לזוג הורים נולדו שני בנים תאומים זהים. ההורים קיבלו שתי תעודות לידה ונסעו לביתם; (1) האם לא יכול להיות מצב בו ההורים יתבלבלו בין בניהם באחד הימים ויחלו להחליף בזהויות ובעצם, כמו באגדה, אחד הבנים יקבל את גורלו (וזהותו) של השני? (2) אם נניח, חס וחלילה, אחד מבניהם ימות בשוגג, האם ההורים יוכלו להעלים את הגופה ולמכור את זהותו של הבן המנוח? כלומר, באותה צורה שניתן למכור דמות וירטואלית, יגיעו ההורים לסוחר וזה ירכוש את הזכות לפתוח חשבון בנק, לייסד תאגידים, לקחת הלוואות, להתקשר בחוזים עם ספקי שירות וכמובן לפשוט רגל.

(Image cc-by-sa-nc Chubby Bat)

5.
כעת; לישראל, ככל הידוע לי, אין מאגר דיגיטלי של תמונות זהות גם לאחר הנפקת התעודה; כך שאם אדם מאבד את תעודת הזהות שלו ומעוניין להנפיק חדשה, הוא נדרש להציג תעודה מזהה כלשהיא כגון תעודת נישואין או חוגר; כלומר, מדינת ישראל לא יכולה לזהות אותי לאחר שאיבדתי את תעודת הזהות בצורה יחידנית אלא צריכה את אותו התהליך כמו בארצות הברית. המדינה עצמה חשופה לזיופים ואין צורך לזייף תעודת זהות כאשר ניתן להשיג תעודה במרמה באותה הקלות. לכן, למעט היכולת לצור זהות חדשה, זיוף של זהות דיגיטלית אינה בעיה.

6.
בשנים האחרונות, ובעיקר בגלל החשש מטרוריסטים, ארצות הברית מקדמת מאגר לאומי של תעודות זהות שיכלול בדיוק את הקילר אפליקיישן לתעודות מזהות – יכולת לזהות את בני האדם. חרף כל הביקורות על קיומו של מאגר כזה, חשוב להבין שללא מאגר דיגיטלי, נגיש ואיכותי של כל התושבים במדינה מסוימת, עדיין ניתן לקיים מסחר וחיים, אך אותם חיים אינם שלך במלוא מובן המילה.

7.
בעבר לא היו תעודות זהות, ודרכונים היו בסך הכל מסמך בו תמונה שלך מהודקת לצד חותמת ממשלתית; את הזיהוי כנגד הבנק ביצעת עקב היכרות אישית של הפקידים עמך, ואת חשבונותיך שילמת במזומן. בעבר, מכתב המאשר כי אתה אדם מכובד היה מספק בכדי לאפשר לך לפתוח חשבון בנק. כיום, אנו נצבים בפני אותה בעיה כיוון שמערכות האבטחה הטובות ביותר עדיין לא מסוגלות לעשות דבר אחד – לעקוב אחרי אדם מיום לידתו ועד ליום מותו ולאשר שהוא אכן האדם שהוא טוען שהוא.

8.
לישראלים הקונספט של תעודות זהות נראה טבעי לחלוטין. אנו מסתובבים איתן, מבצעים איתן פעולות ברמה היומית, משתמשים במספר זה כמעט בכל רגע נתון. עכשיו, נותרת מכשלה אחת – האנושית.

9.
בכל מערכת אבטחה יש את הנקודה החלשה ביותר, זו שאין אפשרות אחרת אלא לעבוד מולה. במערכות של בנקים הכספרים עשוים לגנוב את הכסף או שפקידה תשקר ללקוחות ותעלים אותו, החוליה האנושית היא החוליה החלשה בכל יחידת אבטחה. שבבי RFID ניתנים לזיוף או לחיקוי בצורה ברורה, אבטחה היא אף פעם לא מוחלטת. אז כיצד ניתן לטפל בבעית הזהות? האם ראוי להגביר את הדרישות מבני אדם להזדהות בכל רגע נתון כדי למנוע זיופים ושקרים או שמא צריך לחזור לשיטה הישנה, בה בני אדם לא הסתמכו כלל על טכנולוגיה אלא רק על היכרות אישית?

10.
ומסחר בזהות? האם הוא צריך להיות אסור? כלומר, האם אסור לי כאדם למכור את שמי הטוב, את רכושי, את החשבונות ואת היחסים והקשרים שלי באותה צורה שאני יכול למכור פרופיל במייספייס או דמות וירטואלית אחרת? האם חלק מזכותו של אדם לגופו כוללת את הזכות למכור את זהותו ולהתחיל חדשה?

29 תגובות ל-“זהות

  1. הבעיה הגדולה שלי בכל הנוגע לת.ז היא העדר פרטיות והדרישה האוטומטית קודם כל מה המספר אחר כך ניתן לך שרות, אפילו הצעת מחיר לא תוכל לקבל.

    ניקח לדוגמא הצעת מחיר לביטוח בחברות הביטוח הישירות (ואצל כולם זה אותו הדבר) דבר ראשון הם רוצים את המספר לבדוק האם היית בעבר לקוח שלהם או אם יש להם פרטים כלשהם (אולי אתה נהג מועד אצלהם במערכת, אולי אתה עובד בחברה מתחרה ואז יקליטו אותך נותן הצעה יקרה מדי). בלא שתתן להם את המספר לא תקבל אפילו הצעה ראשונית.

    כל זה מוביל לבעית פרטיות קשה. רבים מהחברות בארץ יש להם מאגרי מידע אשר מנצלים אותם לדברים רבים שלא בהכרך קשורים לסיבה שיש להם מאגר כלל (ולמי אין הדפס מחבר שהיה בצבע והוציא פרוט של כל פרטיו האישיים במערכת). לא מוחקים דבר מהמאגרים – כולם מתלוננים על חברות כמו גוגל ששומרים מידע לשנתיים, אך איזה מידע יש עליכם במוסדות רבים בארץ בלי שום שליטה.

    לדוגמא: לפני 9 שנים הגשתי בקשה ראשונית בלבד למשכנתא באחד הבנקים הגדולים ולבסוף לא לקחתי מהם משכנתא, והנה לפני מספר חודשים מכרתי את הדירה והקונים שרכשו אותה פנו לבקש משכנתא לדירה מאותו בנק – וראה זה פלא כל פרטיי האישיים מלפני 9 שנים היו מודפסים על גבי ההצעה שלהם כולל מצב משפחתי שגוי, כתובת שגויה וכו – מתקרב לניצול לרעה של מאגר מידע.

    להבדיל באמריקה אומנם אין בעיה ,להמציא, זהות אך כאשר זה מגיע לדברים מהותיים אתה צריך מספר ביטוח לאומי שהוא חסוי מעין כמותו.

    לסיכום, כתוצאה מהעובדה שכל מען דהו דורש את המספר שלי – המצאתי לי מספר זהות חדש. הרי כל המערכות מיחשוב רק בודקות את המספר הנוסף שאין בעיה לחשבו. וכיגיע הרגע אני אהיה מוכן לתת את המפסר הנכון.

  2. תכל'ס אין מכשול חמור ואמיתי ולא חייבת להיות חוליה חלשה בעניין הזה, אפשר לטפל בבעיית הזהות די בקלות באמצעות לקיחת טביעת אצבע מכל תינוק שנולד והזנה של הטביעות הללו למחשבי המערכת השלטונית. כך, בכל מקרה בו יתעורר הצורך לזהות אדם, ניתן יהיה להשתמש באותה טביעת אצבע (אותו הרעיון עם ד.נ.א, רק שזה יהיה הרבה פחות יעיל ויהווה פגיעה חמורה הרבה יותר בפרטיות).

    האמת היא שמעולם לא הבנתי למה לא עושים את זה ככה, אם ממילא קיימת דרישת רישום של זהות. יותר מדי "האח הגדול"? לא נראה לי.

  3. אילן,
    ואם במקום מספר זהות היה לכל אדם "מספר לקוח ייחודי" שמאפשר לו להתנהל מול אותן ספקיות? אם הוא היה רוצה לזנוח את אותו מספר הוא היה יכול לעשות כן על ידי תשלום כל חובותיו לאותו הרגע ולהתחיל מחדש, האם המצב היה שונה?

    דנהפ,
    טביעת אצבע ניתנת לזיוף בקלות.

  4. הפיתרון היחיד יכול להיות השתלת שבב כלשהו בתינוק ישר אחרי לידתו, דבר שיכול לפגוע מאד בפרטיות.
    חוץ מזה שזכור לי שבמשרד הפנים השארתי תמונה אחת אצלהם, זה לא משמש לאיזה מאגר ויזואלי?

  5. יוסי,
    אפשר לזייף שבבים. ראה את הלינק שמופיע בפוסט.

    אם במשרד הפנים היה מאגר של תמונות, מדוע אתה צריך להזדהות עם תעודה נוספת כשאתה מבקש תעודת זהות?

  6. תגובה לקטע
    ======
    יהונתן, אני כל כך לא מסכים איתך.

    בארצות הברית של אמריקה, אין תעודות זהות (לפחות לא פדרליות), וטוב שכך. ההתנגדות לתוכנית הפדרלית ליצור תעודות זהות היא לדעתי מוצדקת. היא מגיעה, אגב, לא רק מחוגים של hard core libertarians, אלא אף מהרבה ארגונים וגופים אחרים (דוגמת ה-ACLU).

    כמה עשבים שוטים, פושעים, גנבי זהות ופושטי רגל אינם מצדיקים תוכנית גרנדיוזית במסגרתה הממשלה הצנטרלי(סטי)ת תוכל לפקח באופן כה הדוק על קיומם של כלל האזרחים. כל הקונספט של ממשלה קטנה מול ממשלה גדולה, של זכויות הפרט מול פיקוח שרירותי, של ביזור מול צנטרליזם – מעורב הדוקות בנושא של תעודות זהות ומאגר זהויות מרכזי. היום מדובר בכך, מחר בטביעה ביומטרית מכל איש ואישה ומחרתיים בכטב"מים קטנים עם מצלמות שסובבים בגובה נמוך ומצלמים את כולם בכל עת. כי הרי "אם לא עשית שום דבר רע, אין לך ממה לחשוש" – נכון?!

    בארצות הברית עדיין מתייחסים לממשלה כאל "האחר" – וזה מצוין. העובדה שבארצות הברית ישנו המשטר החוקתי מאריך-הימים ביותר בעולם, היא עדות לכך. ממשלות תמיד ישאפו לגדול ובתוך כך לדעת הכל על אזרחיהן, והאזרחים לא תמיד יהיו ערים ויעמדו על המשמר. לשם כך דרושים בני אדם כמוך וכמוני, שכן מכירים בסכנות הגלומות בקונספט ה-big government.

    מה הוא הפתרון לכל אותם גנבי זהות פושעים וכו'? פשוט אכיפה (משטרתית) וענישה (משפטית). כמו כל פשע אחר. כל פתרון מהסוג של ענישה קולקטיווית בצורת הנפקת תעודות זהות, מקביל למצב בו כדי למנוע מעשי אונס, לא יעצרו את האנסים אלא יכרתו את הפין לכל הגברים במדינה.

  7. אסף,
    בארצות הברית משרד הרישוי, בפועל, מפיק תעודות זהות. בפועל, יש מרשם אוכלוסין מקיף יותר באמצעות הביטוח הלאומי.

    אני מסכים איתך שהקונספט הוא בעייתי כיוון שאי אפשר לאמץ זהות חדשה. אני אוהב את הגישה האמריקאית שמתנגדת לתעודות זהות, אבל אני חושב שהמאבק הוא לא בהכרח המאבק הנכון.

  8. תגובה לתגובה מאת יהונתן בתאריך 23.10.2007 12:15
    ======
    יהונתן,
    אינני סבור גם כי קונספט ה-Social Security הוא טוב ורצוי, בעיקר כי הוא מונע מבני אדם שאין להם את המספר הזה, לעשות כאוות נפשם בחייהם והופך אותם ל"עבריינים מסוכנים" מעצם העובדה שהם עוסקים בעבודה כלשהי.

    תודה על הנקודה "כך אי אפשר לאמץ זהות חדשה", לא חשבתי דווקא עליה. זו סיבה טובה נוספת, אבל הנה הסיבה העיקרית: לדעתי, אין טעם שהממשלה תדע בכלל שאני קיים, שנולדתי (אלא אם אני פוגע בבן אדם אחר אי פעם – רק אז יש סיבה שרשויות החוק יגיעו אליי, ואת זה הן עשו מאז ומתמיד, גם בלי כל קשר להימצאה של תעודת זהות בידי הפושע או המעוול).

  9. יהונתן,

    אילן מדבר, ואני לחלוטין מסכים איתו, על הזניית תעודת הזהות בארץ, להבדיל מארה"ב, שם אף אחד אינו מבקש ממך עבור ביצוע עיסקה של 20 ש"ח בכרטיס אשראי, טלפון לשירות לקוחות הבנק (לפני הפניה בכלל לפקיד המטפל), וכד'.

    כאשר אתה פונה לקבלת רישיון נהיגה, רישיון לומד נהיגה, או תעודת זהות בפעם הראשונה במשרדי הרישוי בארה"ב, הם שואלים אותך ספציפית האם אתה רוצה מספר אקראי או להשתמש במספר הביטוח הלאומי שלך, וממליצים, במידה ואינך יודע (ואני בזמנו לא ידעתי) במה לבחור, לבחור במספר האקראי.

    אפילו את המספר זמני, עליו אתה מלין שכה קל להשיגו, אין כמעט אף גורם המבקש אותו לצרכי זיהוי.

    וכאשר אתה ניגש לבנק, רוכש רכב באשראי, פותח פוליסת ביטוח ואפילו השכרת דירה במקרים מסוימים, השיטה שם עובדת הרבה יותר בקירוב ל-"הכרות אישית עם הפקידים" – יש קרדיט היסטורי. מאגר שלך כלקוח המדרג אותך מבחינת הקף עסקאות, מוסר תשלומים ועוד. אין לך, מאחר ויצרת לעצמך יישות חדשה? לך חפש. "נו קרדיט איז וורס ט'ן באד קרדיט".

    פה כל טלפנית במשרה חלקית בחברה למכירת שקר כלשהו מבקשת ולרוב מקבלת מאיתנו, המטומטמים, מספיק פרטים בכדי לגנוב את זהותנו הצרכנית ובכלל.

  10. אסף,
    אני מאוד מעריך את הגישה שלך. אני חושב שהרעיון של Social Security היה יכול לעבוד אם כל אחד היה יכול להשיג מספר כזה, לא?

    יש פגם אחד, או בעצם שניים, לגישה לפיה הממשלה לא צריכה לדעת את קיומך – הראשונה היא היותך חלק מאותה יישות מדינית, עם זכויות וחובות באותה יישות שכוללים, בין היתר, את הזכות להצביע ואת החובה לשרת בצבא. בלי מרשם אזרחים אי אפשר לעשות כך.

  11. תגובה לתגובה מאת יהונתן בתאריך 23.10.2007 14:32
    ======
    1.
    ואיך הסתדרו עם הזכות להצביע בארצות הברית כשלא היו בה לא "ביטוח לאומי" ולא תעודות זהות (נניח, הרבע הראשון של המאה העשרים)?
    הונאת הבחירות הגדולה ביותר בתולדות ארה"ב התרחשה בכלל הרבה אחרי כל אלו, בשנת 2000.

    2.
    זו בדיוק אחת הנקודות בהן הגישה שלי יותר ליברלית משל רוב האוכלוסיה: אני מתנגד לגיוס החובה.
    (התגובה האינסטינקטיווית: "אבל אז איך יהיו מספיק חיילים בצבא?!". אני יודע, אני יודע… ברשותי תשובות גם לכך וגם למרבית הטיעונים האחרים בעד גיוס החובה. לא זה הקטע שבתגובות אליו נדון בם.)

  12. אסף,
    אני מניח שבאותה תקופה לא היתה בעית הגירה בלתי חוקית או משהו כזה (למרות שלמיטב זכרוני הצנזוס הראשון היה בסוף המאה ה19)

    נניח שאין גיוס חובה, איך יודעים מי התגייס ומי לא? איך יודעים אלו אנשים גרים בעיר מסוימת? איך יודעים אלו ילדים יש לשלוח לבית הספר?

    נכון, לכל השאלות האלו התשובה צריכה להיות: אין צורך שהמדינה תפקח על הנושאים.

    אבל אז?

  13. תגובה לתגובה מאת יהונתן בתאריך 23.10.2007 14:51
    ======
    אנקדוטה: אמרת ש"התשובה צריכה להיות: אין צורך שהמדינה תפקח על הנושאים". זהירות, עוד מעט עוד תתחיל לכתוב ל"קפיטליסט היומי"…

    ואם לענות ישירות לשאלתך, אזי אין שום סיבה שלא יהיו כמה סוכנויות פרטיות מתחרות, מעין מקבילות של Verisign, שינפיקו אמצעי זיהוי, שישמשו בני אדם לאכיפתם של חוזים (במלים אחרות, הן יעניקו לי שירות שיאפשר לי לדעת ברמה גבוהה יותר של בטחון שהחוזה שאני חותם עם אדם נתון אכן ימולא).

  14. אילן,

    רעיון חמוד ביותר, אני חושב שאאמץ אותו בעצמי. נשאלת השאלה כיצד ידעת לבחור מספר שאינו שייך למישהו (כדי למנוע הזדהות כמישהו שכבר רשום במערכת שלהם)?

  15. אני לא בטוח כל כך לגבי ההליך שתיארת כאן להוצאת ת.ז. למיטב זכרוני לא מספיק להגיע עם הת.ז של אחד ההורים בגיל 16, צריך לבוא עם ההורה עצמו. בנוסף, צריך להביא 2 תמונות פספורט – אחת שהולכת לת.ז שלך, והשניה שנשארת אצל משרד הפנים.

    באשר לגניבת הזהות – בעיקרון, אפשר לגשת למשטרה ולהגיד – היי, גנבו לי את הארנק היה בתוכו – ת.ז, דרכון, ורשיון נהיגה (שלושת המסמכים המזהים היחידים במדינה לדעתי (גם חוגר בעיקרון, אבל לא לכולם יש)), אני בכלל X ות.ז שלי היא Y (כי יש רישומון נניח, או כי מצאתי את הת.ז של אמא שלו) ולקבל מהם פתק אישור על גניבה של מסמכים מזהים.
    בתאוריה, כך חשבתי, פשוט מגיעים עם הפתק אל משרד הפנים, ומוציאים את המסמכים החדשים.

    בפועל, וזה סיפור שסיפר לי מישהו ולא אימתתי אותו – אז בעירבון מוגבל – במקרה ובאמת קרה לך הסיפור המתואר לעיל, אתה אמור להגיע אל משרד מיוחד (ארצי) ושם יש פקיד מיוחד שכל תפקידו הוא לזהות אותך על בסיס תמונת הפספורט האחרונה שהשארת. אם הפעם הראשונה שבה הוצאת ת.ז הייתה גם האחרונה שלך, יכול להיות שיש שם תמונה שלך מגיל 16, ועכשיו, שינסו לזהות אותך.
    כאמור – בערבון מוגבל, אבל סיפור

  16. קצת באיחור, יש לי רעיון לעניין הזהות. אפשר שמי שרוצה לדבוק בזהות שלו יקבל תעודת זהות עם התמונה שלו, ומי שלא רוצה להזדהות יקבל אייקון של מפלצת.

  17. שיכפול טביצבעות

    מתמונת םביעת אצבעות (תביצבעות) ניתן לייצר חותמת של אותן טביצבעות.
    אדם שיאבד את תעודת הזהוי שלו יהיה חשוף להמצאות טביצבעותיו בזירות פשע שונות ומשונות.
    האם המשטרה מוכנה להתמודדות עם תופעה זו ???
    ותאמר המשטרה:" איך לא חשבנו על זה קודם?"

  18. יהונתן,

    אם כבר בתעודות זהות עסקינן, אשאל אותך שאלה בנוגע למשהו שקרה לי בבנק שאני לא לקוח בו.
    ניגשתי לסניף הבנק של חברי בשביל להפקיד בשבילו כסף.
    הפקיד שאל אותי אם אני לקוח של הסניף, ועניתי לו שלא.
    תעודת הזהות שלו היתה באותו הרגע בידיו, והוא ניצל את ההיזדמנות בשביל לצלם אותה בלי לשאול אותי אפילו.

    תהיתי האם מה שהוא עשה חוקי בכלל?
    האם מותר להם לצלם את תעודת הזהות שלי במידה ואיני לקוח של הבנק?
    זה לא נחשב פלישה לפרטיות?

    מעצבנת אותי הקלות הבלתי ניסבלת ששוללים את הפרטיות שלנו בכל מקום.

    תודה מראש.

  19. לא ממש חוקי,
    במיוחד אם לא הסכמת לכך אלא אם הם צריכים את צילום תעודת הזהות לצרכי ההפקדה (להבדיל מצילום שלך). ולכן אני הייתי ממליץ (א) לפנות למפקח על הבנקים ו(ב) להתחיל להפקיד במעטפות ה"אל-תור".

  20. הם לא צריכים את צילום תעודת הזהות שלי לצורכי ההפקדה.
    זאת לא הפעם הראשונה שאני מפקיד לחברי כסף בסניף שלו, ואף פעם לא צילמו את תעודת הזהות שלי.

    הבנתי מה לעשות, תודה רבה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>