כאשר מדברים על הפגיעה פרטיות במאגר הביומטרי, הטענה העיקרית היא שדליפת המאגר יכולה להיות פגיעה בפרטיות. כלומר, כאשר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה הזכיר* כי המאגר מכיל מידע שעשוי להיות בפוטנציאל לפגיעה בפרטיות, הוא שגה: לשיטתי, עצם קיום המאגר הוא פגיעה בפרטיות. כך גם בטקסט של עידו גנדל שפורסם היום בנענע10. לדברי גנדל: "במילים אחרות, מי שמתנגד לחוק המאגר הביומטרי רק כי לא מתחשק לו שהמדינה תחזיק במידע כזה או אחר עליו, כנראה אינו מבין כלל מהם מדינה וחוק. מה עושה אותו אדם כשלא מתחשק לו להמתין ברמזור האדום?"
* מלכיאל בלס, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ניסח את הבעיה כך: "אנחנו צריכים להיות מודעים לזה שהשימושים בביומטריה טומנים גם פוטנציאל לפגיעה בפרטיות. על רקע החשש לפגיעה בפרטיות נדמה לי שהטענות העיקריות שבסופו של דבר שמענו במהלך הכנת החוק, כנגד הצעת החקיקה הזאת, נוגעות בעיקר לפרטים ד' וה' לחוק, שעוסקים במאגר ובשימושים במאגר, גישה אליו והעברת מידע ממנו וכדומה".
אולם, יש להבין שהמאגר הביומטרי עצמו הוא פגיעה בפרטיות כיוון שהוא מחזיק מידע פרטי על האזרחים שלא בהסכמתם; הכלל הוא שרשויות השלטון אכן רשאיות להחזיק מידע על אזרחים או להפעיל אמצעי כפיה, אולם אך ורק במידה שזו דרושה בשביל לקיים את המדינה. לדוגמא, כשגנדל מסביר כי מס הכנסה הוא הסדר כפוי ואומר "מה בדבר חוק שמכניס יד לכיס של האזרח ומוציא משם אחוזים ניכרים למטרות שהאזרח כלל לא מעוניין בהן (פקודת מס הכנסה)?" הוא שוגה פעמיים. ראשית, אכן מותר למדינה להכניס את ידה לכיסו של האזרח ולהוציא כספים, אך רק למטרה ראויה ומצומצמת. לו המדינה תבקש כסף זה על מנת להשקיע בבורסה הטזמאנית או על מנת להקים חברה להכנת משקאות קלים מוגזים, הדבר יחרוג מהאמנה החברתית ומההסכמה שניתנה על ידי אזרחי המדינה.
מעבר לכך, גם לצורך חישוב אותם אחוזים במס הכנסה יש גבול למקום בכיס בו נעצרת המדינה: המדינה שואלת אותך, כאזרח משלם מסים, "כמה הרווחת החודש?" ולא "ממי הרווחת". בשום מקום, עד שאתה הופך לחשוד בהעלמת מס, אינך נדרש לדווח על מקורות ההכנסה שלך, על מספר החשבוניות שהוצאת ועל הלקוחות שלך. בעצם, הדיווח על כל אלה חורג מהצורך של המדינה לנהל את גביית המסים ולכן הוא פוגע בפרטיות. יתר על כן, הדיווח שלך על ההכנסות הוא חסוי: לאף אדם בשירות המדינה אסור לגשת למאגרים של מס הכנסה, אלא לצורך בדיקת נכונות הדיווח או חקירה של עבירות כלכליות (אפילו אם הוא עובד במס הכנסה במחוז אחר); לו אני רוצה לבדוק, במהלך הליכים פליליים "מיהו האדם שהרוויח בשנת 2009 סכום X" אני לא אוכל לעשות זאת.
כך, לדוגמא, לרשות השידור אין גישה למאגרים אלה, ולא ראוי שתהיה; כך גם לרשויות אחרות, אף אם הן קשורות בהכנסתו של אדם (כמו הלמ"ס) לא צריכה להיות גישה למידע. המידע הוא חסוי ונמסר לצורך מטרה מסוימת ולרשויות החוק אסור לקבלו (וראו הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בנושא).
המדינה אינה צריכה לאסוף מידע על אזרחים לגבי מיקומם. אולם, לשיטתו של גנדל למדינה מותר לאסוף מידע לגבי מיקומך, ולכן ראוי היה להקים קו חם בו אתה תדווח למדינה על המיקום המדויק שלך בכל שעה עגולה. ללא ספק אותו מנגנון היה חוסך ומסייע למדינה במניעת פשעים, וגם עוזר לנהל מפקד ראוי.
דוגמא מצוינת למאגר מקביל למאגר הביומטרי הוא המרשם הפלילי; המרשם הפלילי הוא קובץ שהוקם על פי חוק ואליו יש גישה לאנשים מסוימים ולמטרות מסוימות בלבד (וראו הנחיות היועץ המשפטי לממשלה על שימוש במידע); המדינה אינה מעבירה מידע ממנו אלא על פי חוק, ועדיין, בבואנו למקום עבודה מסוים, למרות האיסור בחוק, אנו נשאלים ונחקרים על כך. בעצם, הציבור יודע שמרגע שמוחזק מידע כלשהוא על ידי המדינה, גם אם אינו אמור להיות חשוף אליו, הוא יכול לבקש מהאזרח "ויתור" ולקבל אותו.
[כל חברות הביטוח מחתימות אותנו, על כל שטות, על "ויתור על סודיות רפואית". עד כדי כך הדבר קיים שישנן חברות שמראש אוספות את התיקים הרפואיים עבורכם, ורק לאחר מכן, כשתציגו בפניהן ויתור, הן יציגו את המסמכים; ואתם חושבים שאלה לא דולפים]
כשאנו באים לדבר על פגיעה בזכות חוקתית, וזאת עוד לפני שאנחנו שואלים את שאלת המידתיות, היא האם המטרה ראויה. מטרת איסוף המידע הביומטרי דרוש לניהול שוטף של המדינה או שמא הוא מעבר לכך? מאגר ביומטרי הוא פגיעה בפרטיות, הוא לא פוטנציאל לפגיעה והוא לא סגנה לפגיעה; הדליפה של המאגר משנית ביחס לצורך לחייב אדם למסור פרטים שהוא אינו חייב למסור.
טביעות האצבע וצילומי הפנים של אדם אינם נחוצים לצורך ניהול שוטף של מדינת ישראל: כל מדינות העולם הדמוקרטי מסתדרות בלי מאגר ביומטרי וחלק ניכר מאותן מדינות מסתדרות גם ללא מרשם אוכלוסין. עצם קיומו של מרשם אוכלוסין, אגב, ותעודת זהות הם פגיעה בפרטיות שהנחנו שאנחנו מרשים למדינה. מרשם אוכלוסין הוא כלי שמשמש שלטון עריץ; הרי, כאשר דורשים מכל אדם לרשום את ילדיו במרשם מונעים ממנו את הזכות להיות אנונימי, את הזכות להסתתר ביער וללא צורך בשירותי המחשלה לחיות שם בשקט, זכותו "להעזב בשקט".
במילה אחת … אהבתי .
:-)
– דורון
אני מבקש לציין, ראשית כל, שהפסקה החמישית הנוגעת ל"שיטתי" כביכול אינה מייצגת את "שיטתי".
פרטיות היא חשובה ורצויה בהחלט, וכשלעצמה, ככל שהמדינה (וכל גורם אחר) יתערבו בה פחות, כן ייטב. על זה אין בינינו ויכוח. אלא שפרטיות אינה קיימת בוואקום, וכל מהדורת חדשות, דו"ח שנתי של המשטרה או פשוט מראה עיניים מסיבוב בשכונה מוכיחים שוב ושוב שיותר מדי אנשים מנצלים את הפרטיות שניתנת להם כדי לפגוע באחרים ובזכויותיהם, וכדי לחמוק מעונש על כך.
כן, אני רוצה לשמור על האנונימיות שלי. לא, אני לא רוצה שאדם בישראל יוכל לשדוד, לרצוח או לפגוע באחר מכל סיבה שהיא ולצאת מזה בשלום תחת המטריה של אותה אנונימיות. היכן נמצא האיזון המדויק בין השניים?
אחח… מר קלינגר היקר,
אני קורא את הפוסטים האחרונים שלך ואני פשוט נהנה.
צריך עוד הרבה אנשים כמוך במדינה הזו. החוק הזה הוא פשוט מטורף.
אין שום מידתיות באובדן הפרטיות הזה.
ההגיון של אלו המצדיקים את החוק, הוא פשוט עקום – אני אתן את הפרטים שלי, זה בסדר אני לא חשוד בכלום, אבל ככה גם אחרים יהיו חייבים לתת את הפרטים שלהם ואולי אותם זה ידפוק.
אני פשוט לא מצליח למצוא שום דבר הגיוני בחוק הזה, לא מבין את מאיר שטרית וההתנהלות שלו.
עד היום הרגשתי שיש קשר שתיקה כזה בין התומכים בחוק – בואו נגיד לכולם שככה קשה לזייף תעודות זהות. אבל עכשיו אחרי שנחשף על ידי כל המומחים שיש אמצעים אחרים למנוע זיופים הם פשוט צועקים בריש גלי – זו הדרך למנוע פשע וטרור.
אז אני אשתמש במילים שלך – רק אי שפיות. זה פשוט אי שפיות.
צריך לעצור את ריצת האמוק הזו.
אני מסכים שהמאגר הוא, אכן, פגיעה בפרטיות, אבל בשאלה האם איסוף המידע ושמירתו במאגר היא מטרה ראויה שלשמה ניתן ואף רצוי לפגוע בפרטיות, לצערי לא נתת במאמר הנוכחי טיעונים משכנעים מספיק.
(התגובה שלי מ-10:43 הינה למאמר של יהונתן)
נחום,
השאלה האם האיסוף הוא לשם מטרה ראויה היא משנית לשאלה האם האיסוף נחוץ בכלל. לשיטתי, המאגר כלל אינו נחוץ, ועצם אי הנחיצות שלו שוללת כלל את השאלה האם הוא למטרה ראויה.
עידו,
כעקרון, כל זכות יש לכופף, אולם את הזכות לפרטיות יש לכופףך נגד זכות שהפרטיות לא מגנה כלפיה ולא בדיוק לכיווןההפוך. אם לי יש זכות לפרטיות, ולמדינה יש זכות לדעת, זה איזון אופקי ולא אנכי; באיזון אופקי, פרטיות, שהיא זכות חוקתית, אמורה לגבור על זכות המדינה למידע.
יהונתן,
תודה על התשובה. עדיין, אני לא רואה בוויתור מוגבל ומידתי על הפרטיות (ואני מדבר כעת בהכללה, לא ספציפית על המאגר) משהו ששמים על כף המאזניים כנגד "זכות המדינה לדעת", אלא כנגד "מתן כלי למדינה להגן עליי ועל רכושי". כאשר חוק אינו מסייע, כך או אחרת ובסופו של דבר, לאזרח התמים, אין לו זכות קיום וממילא אין לוותר על דבר למענו.
עידו,
אתה כנראה מאוד לא מבין את מדינת ישראל, או את ממשלות ישראל בכמה עשרות שנים האחרונות, אם נדמה לך שלמישהו במדינה הזאת יש רצון להגן על הרכוש שלך.
כשאתה מבין זאת, אתה גם מבין שמדינת ישראל לא רוצה "כלי להגן על הרכוש שלך", אלא עוד כלי שיגן על היכולת שלה לנטול ממך את הרכוש שלך.
עוד מכה למאגר הביומטרי – חוקרים הצליחו לזייף כל DNA שרשום במאגר:
http://www.schneier.com/blog/archives/2009/08/fabricating_dna.html
— אריק
אם כל הרעש סביב המאגר הביומטרי ופרטיות הרי שכנראה שלרב האנשים לא אכפת ולאחת כמה וכמה לנבחרנו. הנה סיפור בעניין היטל הבצורת בעקבות מכתב בנושא שהגיע אלי (במקרה שלי בהרצליה). כיודע ההיטל הנ"ל עבר גם ככה בלי יותר מדי בעיות כמס נוסף על אזרחי ישראל אך בנוסף על כך ישנה דרישה להעביר צילומי ת"ז של כל דיירי הבית לרשות המים המקומית. הינה כי כך לכל רשות מים מקומית (שבעקבות חוק אחר (הינם בדרכם או כבר תלוי ברשות) הינם תאגידים נפרדים לגמרי) הולך ומוקם מאגר מידע מלא אם תצלומי ת"ז של כולנו והכל באמתלה של "היטל בצורת" בלי שום פיקוח. כל המידע אמור להיות מועבר בדואר ישראל מכל אחד ואחד מאיתנו (או שנשלם כאילו ישנו דייר אחד בדירה) לרשות ואנחנו צריך לסמוך על כל שרשרת החיול שהמידע ישמר חסוי.
http://www.water.gov.il/NR/exeres/B3A507CD-F7FE-4429-B2D0-7768B8ACCAF1,frameless.htm
"כל נפש המתגוררת ביחידת דיור תילקח בחשבון לצורך חשבון המים וההיטל (כולל שותפים לדירה, עובדים זרים וכד'). על הצרכנים שהם אזרחי ישראל לדאוג לעדכן את הכתובת בתעודת הזהות ולשלוח לספק המים צילום של הספח ותצהיר לגבי נכונות הפרטים שנמסרו. לגבי תושבי חוץ – יש לשלוח לספק המים תצהיר מאומת לגבי מקום המגורים (ניתן לשלוח ספח ת.ז. של המעסיק), צילום דרכון ואישור שהייה כדין."
עכשיו השאלה האם ישנה דרך כלשהי להאבק בדרישה הזו?
תהייה קטנה לגבי הדיוק בדיווח על המדינות הנאורות שבהן כן או לא קיים כבר החוק / המאגר הזה – בכל פתחי הכניסה למעצֶמת-האימה המכוּנה ארצות-הברית מקבל את פניי, מזה שנים אחדות, נוסף על פקיד או פקידה ששכחו חיוך מהו – מכשיר שאין לי דרך אלא לראותו כביומטרי: אני מתבקשת, סליחה, נדרשת להטביע את טביעת אצבעי הימנית על חותמת כלשהי, ומייד לאחר מכן – להביט אל מצלמה קבועה, שמנציחה, שוב, את מראה פניי, מוודאת שאני – אני, מפלחת מבעד למיליוני תיוקים שכבר אגרו או יאגרו אותי, ודולה מידע שממקם אותי תחת קטגוריה כלשהי, של כבר-הייתה-כאן-קודם, או זה-עתה-פלשה-לראשונה.
אז נכון, "הם" (האמריקאים) לא מפעילים את הריטואל הזה על כל אזרחיהם (עדיין?), אבל אני באמת תוהה – איך לא ראיתי את הנוהג הזה מוזכר ברשימות הנוגעות לעניין זה. מבחינתי – אני כבר פגשתי את האח הגדול הביומטרי, והוא מחכה לי – איך לא – בארה"ב.
hey there yonatan…
people are talking about the reasons for this law
from the small obvious agendas to the big complicated ones
basicly this needs to be done to control the people in case of an emergancy,or uprising,or civil unrest
witch they know is on the way if they keep pushing the people or closing their fists too strong around the people
or take away liberties
and my point is
??have you heard of Codex Alimentarius
google it please everyone
here is a link
http://www.natural-health-information-centre.com/codex-alimentarius.html
and there are meny more
this is comming
will it be a tipping piont?