0.
השיחות על הפיכת וורדפרס לפלטפורמה החברתית הבאה לא זרות לשרון ולי, אבל היא ייחודית לאור מעשים אחרים. בעצם, מאז ששרון ניסתה למפות את הבלוגוספרה ועד שהיא הצליחה למפות אותה על גרף שמציג קשרים חברתיים בשביל העבודה הסמינריונית שלה גברו הרחשים הקהילתיים במקומות אחרים.
1.
עלייתה של פייסבוק כרשת החברתית המובילה בישראל מעבר לכל רשת אחרת, אפילו ישראלית, היא עניין זמני לכל היותר. העובדה שפייסבוק היא בזבוז זמן ויותר מכל היא גן נעול שבו כל דבר חייב להיות רשמי, הופכת את פייסבוק לרשת בעייתית יותר מכל. דווקא כאן, הפורמאליות ברשת שנועדה להיות קלילה, חברית ופשוטה, הופכת את החוויה לבעייתית ומזיקה.
2.
בלוגים, לעומת זאת, לא דורשים הגדרה פורמאלית. בשביל להוסיף אדם לבלוגרול שלך אתה לא צריך את אישורו, ויכול להיות שהדבר מעיד על יחסים חד-צדדים. בשביל לצאת מהאווירה החד-צדדית, קישורים הדדים ותגובות יוצרים את היחסים מבלי שבלוגר יצטרך להציע חברות פורמאלית לבלוגר אחר. מצד שני, אותם יחסים עשויים לצור איזושהיא התכתבות בין בלוגרים; אותה התכתבות כיום, בהנחה שמבוצעת בGmail, מובילה לכך שרשימת הקריאה המומלצת שלך תחשף לכלל אנשי הקשר שלך (כחלק מהיוזמה של גוגל לפרופיל משתמש מרכזי) ואותה הצעה גוררת תגובות של חרדים לפרטיות כמו גם אנשים שלא באמת מגלים עניין בטקסטים של אחרים.
3.
גוגל, שהתחייבה שלא להיות רעה ועושה עבודה בינונית בכך בדרך כלל, הצליחה להביא את אחד הפיצ'רים הרעים ביותר והטובים ביותר גם יחד. הפיצ'ר עצמו לא פוגע בפרטיות ולא מטריד יותר מדי (אלא רק גורם לי לשקול מחדש מי החברים שלי), ומצד שני, הוא מקדם את השימוש בפלטפורמות פתוחות כאמצעי חברתי. כלומר, הבלוג שלי יהווה את דף הפרופיל החברתי שלי בצורה הרבה יותר נאמנה מאשר כל דף פרופיל בכל רשת חברתית. יהיה בו קישור לעמוד בו אני משתף תמונות, קישור לכתובת הדואר האלקטרוני שלי וקישור לחברים שלי; אותו פרופיל יביא את המחוות החברתיות הקטנות כמו לינק, מחמאה ציבורית או הצהרות, ולא יהיו בו חסמי כניסה.
4.
חסמי כניסה לרשת חברתית, כמו גם יציאה וולונטרית ולא כפויה ושרירותית של משתמשים ללא שיקול דעת וללא אפשרות חזרה היא אחד המאפיינים החשובים של קהילה. בעוד שבפייסבוק כל אחד יכול להכנס, אבל כמעט בלתי אפשרי לצאת, כל בלוגר שמחליט שהוא מיצה את עצמו יכול לצאת, להפסיק לכתוב או למחוק את הבלוג שלו ובאותו הרגע כמעט כל סימן לנוכחות חברתית יעלם.
5.
אולי כרגע פתרתי את הבעיה הרצינית ביותר שהיתה לי בתזה. תודה לשרון וכרמל.
נקודה אחת בנוגע לסעיף 4:
שכחת את ה-cache הכמעט-נצחי של גוגל, שקשה מאוד להיעלם ממנו (לקח לי שבוע וחצי למחוק מהאינדקס שלהם שאילתת חיפוש פופולרית מסויימת שהובילה להיתוך הקר, יותר מחודש לאחר שמחקתי את התמונה הרלוונטית). גם אם אתה שכחת, גוגל עוד זוכר.
שלא לדבר על כל הלינקים המתים והתגובות שאדם משאיר בבלוגים אחרים. לא כל כך קל להרוג באופן מוחלט את שרידי פעילותך החברתית ברשת ע"י מחיקה של (או הפסקת כתיבה ב)בלוג שלך בלבד.