0.
המשבר האחרון בשוק המזון הבינלאומי התחיל להשפיע גם על ישראל. בשבוע האחרון מחירי האורז קפצו בעשרות אחוזים, יחד עם קפיצה מרשימה מאוד ברכיב נוסף: עלויות הנפט (שמשפיעות על עלויות ההובלה). שני שינויים אלו גם יחד באים עקב מספר מגמות בינלאומיות שמשתלבות יחד; אולם, אני גורס, בטקסט קצר מאוד, שישנו פתרון פשוט מאוד לבעיית המזון, אך תפישה של המזון כסחורה מונעת את היישום שלו. (מומלץ לקרוא, כהקדמה, את הפוסט "כסף זה פיקצה" שכתבתי לפני כחודש)
1.
לאורך ההיסטוריה אמצעי הייצור, בין היתר, הכתיבו את מחירי המזון. מזון בסיסי וזול תמיד היה נגיש אפילו לשכבות החלשות ביותר כיוון שכל עוד החברה היתה חקלאית אפילו משפחות ענייות ביותר יכלו לגדל בעצמן את המזון אותן צרכו או להחליף, בסחר חליפין יעיל יחסית, את אותו מזון בעבור מזון נוסף כדי לצור מגוון עשיר ותזונה נכונה. אולם, עם תהליך העיור והמהפכה התעשייתית, נותק האדם מהאדמה אותה עבד ועבר לתחומי ייצור נוספים. הטכנולוגיה עצמה, ככלי, הפכה מוצרים רבים לזולים במיוחד על ידי תיעוש התהליך שמייצר אותם. כך, לדוגמא, מחירי הביגוד נמצאים בירידה מתמדת, ומחיר הבגדים מגלם, ברובו, את הקניין הרוחני בעיצוב הייחודי שלהם; כך גם עם מכשירי חשמל רבים, שהתשלום עליהם מכיל ברובו עלויות פיתוח ואת המוניטין של התאגיד המייצר אותן.
2.
מנגד, מחירי המזון כמעט ולא מגלמים (אלא במזון מתועש) את המוניטין והקניין הרוחני. מזון בסיסי, כמו ירקות ולחם, מיוצר בצורה גנרית ברובו ומגלם את עלויות העסקת עבודה ידנית פשוטה ואת עלויות האריזה והשינוע. המזון הבסיסי שמאכיל את רוב המשפחות בעולם אינו אלא אחוז שולי מ"שוק" המזון שכלל מותגים רבים, תעשיות ששומרות מתכונים בסודות מסחריים ותהליכים יקרים לסנתוז טעמים ומזון אחר. גם התזונה התחלקה כך שמעט מהאוכלוסיה מוציאה אחוז ניכר מההוצאה העולמית על תזונה.
3.
לכן, מחירי המזון בעולם היו כפופים למספר קטן מאוד של משתנים: שכר העסקת חקלאים, עלויות הקרקע ועלויות השינוע והאריזה. שכר החקלאים חושב בגדול, בעלות האכלת משפחותיהם בצורה בסיסית (מה שנקרא, ככל הנראה, שכר המינימום), אז אותו שכר היה פונקציה שוקית לכל דבר (מעגליות כלשהיא).
4.
הטכנולוגיה, שאמורה להתפתח בצורה ליניארית (על פי ריי קורצוויל לפחות) עוד לא הגיע להתפתחות מעריכית במזון. תפוקתו של חקלאי, למרות המהפכה התעשייתית בחקלאות, לא השתנתה בצורה מעריכית: פירות עדיין יש לקטוף ביד או לקצור באמצעות טרקטור, אין עוד רובוטים שמסוגלים לגדל מזון. מנגד, בכל שאר תחומי החיים חלה התפתחות מעריכית, שהפחיתה את משמעות הכסף עבור רוב בני האדם (אינפלציה).
5.
כל עוד תעשיית המזון לא תטמיע טכנולוגיות שיאפשרו גידול מעריכי במזון, (וזו תגולם על ידי עליה יחסית במחירי המזון כעת כדי לגלם את עלויות הקניין הרוחני הדרושות), לא יהיה ניתן להנדס (אפילו אם לא בהנדסה גנטית), מזון חדש על מנת לספק את הגידולים בביקוש ועל כן מחירי המזון ימשיכו לעלות.
6.
הכנסת השיפורים הטכנולוגיים הדרושים בחקלאות על מנת להביאה למאה ה21 דורשים מאיתו לא מעט. החל מעבודתו הגנטית של הנזיר גרגור מנדל שגילתה כי ניתן להרבות זנים מסוימים בצורה שבה יעלמו תכונות לא רצויות מהן. ההנדסה הגנטית היא הזרוע של הטכנולוגיה במדעי החיים, שכוללים בין היתר את היכולת להפיק מזון. על מנת שנוכל להפיק מזון רב יותר, על העולם לאמץ טכנולוגיות כאלו, ולהתחיל לחקור מה השלכותיהן לפני שיהיה מאוחר מדי.
7.
אוכלוסיות חלשות ומוחלשות יהיו אדישות, לכשיגיע המשבר, להאם מזון מהונדס גנטית מזיק או לא. מזון, כידוע, נמצא בתחתית סולם הצרכים של מסלו, ולכן אלו ירכשו קודם את המזון, ורק אחר כך ישאו במחיר המחלות, אם יהיו כאלו. על מנת שהעולם לא יבצע את הניסוי במזון מהונדס גנטית בכל תושבי מדינות העולם השלישי, עליו להתחיל בניסויים כאלו כעת, לפני שמאוחר מדי וכל היבול בעולם יהיה מהונדס גנטית כאילוץ של השוק החופשי.
8.
עם קניין רוחני אפשר לקנות קרקע ואפשר גם לקנות מחשבים ואפילו לקנות את שירותי הנקיון לדירה שלך, אבל עם קניין רוחני אי אפשר לקנות מזון. כשמי שקובע את מחיר המזון הוא מי שזקוק למזון במידה הרבה ביותר, הוא יסחור במזון (העודף שלו) אך ורק כנגד דברים שהוא צריך, ולא כנגד דברים שהוא רוצה.
הבעיה היא שאם יתעשו לגמרי את החקלאות המון אנשים שיש להם כסף ירוויחו פחות כסף (שזה איום ונורא!).
אני לא יודע מה הידע שלך בחקלאות אז אני ארחיב:
היום החקלאות מבוססת על שימוש "חד פעמי" בשטחים (בקום חקלאות בת קימא שמשתמשת באותו שטח ושוב ושוב, לא בכל מקום), באים מנצלים את האדמה, דוחפים זבל כימי (שעשוי מחומרים שכורים, חומרים שיש להם סוף) מרססים (חלק מהריסוסים מבוססים על נפט) והשאר כבר ידע כללי יותר.
המחיר היום גם מתעלם מההשפעה הסביבתית, חקלאות זה משהו שאמור להיות מעגלי, במקום זה החקלאות המודרנים מבוססת על התחלה וסוף.
אני חולק עליך בצורך בשימוש בזרעים מהונדסים, שוני גנטי זה משהו שחייב להשמר כדי למנוע מצב שמחלה אחת מחריבה את כל היבול, יש פתרונות הרבה יותר טובים.
בשלב הראשון לקנות כדי לכלכל חקלאים מקומיים שלא משתמשים בזבל כימי ולא מרססים, ההוצאות של חקלאי כזה נמוכות יותר.
השלב השני הוא פיתוח של גידולים עירוניים, זה אפשרי לגדל מזון בבניינים רבי קומות שיוקדשו רק לזה, אפשר לעשות את התהליך אוטומטי כמעת לחלוטין (עדיין תצתרך לזבל את האדמה בפנים, אתה יכול "לקנות" מאנשים את הזבל האורגני (גם את הקקי והפיפי) שלהם ולהשתמש בזה כדי להאכיל את האדמה בפנים), הבעיה היא שההשקעה הראשונית היא עצומה.
כמו לדוגמא פיתוח רובוט ספציפי לכל צמח שאתה רוצה לגדל שם.
יוחאי,
מעט הידע שלי בחלקאות מתמצה מכתיבת פרוגרמה לגידול זיתים אורגניים.
אני לא אומר שצריך לעבור לגידולים מהונדסים, אלא שחייבים, עכשיו, לבדוק את ההשלכות שלהם לפני שיהיה מאוחר מדי וזו תהיה עובדה.
אני מאוד בעד חקלאות עירונית, והייתי שמח לראות מוצרים כאלו באים לידי ביטוי שיאפשרו ליחידים לגדל בבית את המזון אותו הם אוכלים.
עם זה אני מאוד מסכים.
מה שדיברתי עליו לא מאפשר לאנשים לגדל לעצמם מזון.
מה שכן באחד מהגיליונות האחרונים של נשנל ג'יאוגרפיק הופיע הדמיה של בניין שהולכים לבנות בסין שלכל דירה יש גם גינה (בתוך המבנה) שתאפשר לדיירים לגדל לעצמם מזון, עד כמה שאני זוכר זה פיתוח ישראלי (התכנון של המבנה) אז אולי יהיה ניסיון כזה גם בארץ.
אז מה הפיקציה, זה שלא הכניסו את הטכנולוגיה וההנדסה הגנטית במידה מספקת?
את הפיסקה האחרונה בכלל לא הבנתי.
יחזקאל,
זה פיקציה כי מחירי המזון תלויים (בעיקר) בעצמם. מחירי מזון גבוהים יותר, משמעם שתעשיית החלקאות יכולה להרשות לעצמה לגדל פחות ולהרוויח יותר.
יוחאי, צר לי להיות זה שמבשר לך אבל התפוקה של חקלאות אורגנית, שהיא למעשה צורת החקלאות שאתה מטיף לה, פשוט נמוכה מדי בשביל להאכיל את כולם- זו הסיבה שהרבה איכרים במדינות עולם שלישי שידם משגת משתמשים בכימיקלים מערביים כגון קוטלי עשבים, דשנים וקוטלי חרקים.
I like your take on reality and the way you can make things seem fictional. great post.
עופר,
אני לא בטוח שחקלאות אורגנית לא יכולה להאכיל את כל העולם. אני כן בטוח שהעלות שלה גבוהה יותר בטווח הקצר (אולי עלות ההוצאות הרפואיות לאחר מכן משווה אותה). הבעיה, כמובן, היא שחקלאות אורגנית מקטינה את עלויות השינוע ולכן מוזילה גם את המחיר בצורה מסוימת. כשעלויות ההובלה יהיו גבוהות מדי (עקב הדלדלות משאבי הנפט), אז גם החקלאות האורגנית תחזור להיות כלכלית.
עופר, בתור מישהו שיש לו ניסיון כבר של כמה שנים בגידולים אורגנים אני יכול להעיד שמה שאתה אומר לא נכון.
גם בלי טכנולוגיות שעוד דורשות פיתוח יש פיתרון לכל בעיה ואז התפוקה בטווח הארוך גבוה יותר, שטח אדמה שמטופל נכון יכול לתת יבול לנצח, שטח שלא מטופל נכון יתן כל שנה פחות ופחות יבול.
יוחאי,למה אתה מתכוון "שטח לשימוש חד פעמי"?
מה עושים עם הקרקע אח"כ?ולמה?
ואם לחקלאי אורגני הייצור זול יותר,מדוע כל הגידולים האורגניים יקרים יותר?
אולי אתה טוען שהתפיסה של מזון כסחורה היא פיקציה, אבל אוכל הוא לא כסף, והוא רחוק מאוד מלהיות במעמד מובהק של רעיון. הכותרת לא מתאימה בעיני |-:
הגידולים האורגנים יקרים יותר כי יש פחות מהם.
אני לא יודע מה בכל מקום עושים עם הקרקע, יש מקומות שבונים עליה יש שנוטשים אותה ויש מעטים שמשקמים אותה.
בקרקע יש כמות מסוימת של חומרים מזינים לצמחים והרבה יצורים חיים, בלי שני המרכיבים האלה צמחים לא צומחים טוב.
היום מה שעושים זה לגדל צמחים > למכור אותם (תהליך שמוציא חומרים מזינים מהאדמה) כדי לפצות על זה > כורים חומרים אלה ואחרים (אני לא זוכר איזה בדיוק אבל לא קשה לברר) ומפזרים אותם בקרקע וכדי למנוע מזיקים מפזרים חומרים רעילים.
הבעיה שהכל בכמויות הלא נכונות, הצמחים צומחים ככה מהר ויותר אבל לזמן מוגבל, זה הורג את הקרקע, כמות היצורים החיים בה יורדת מאוד ואחרי כמה זמן אי אפשר להוציא ממנה את אותו רווח אז עוברים למקום אחר.
מעגל תקין יותר הוא כזה:מגדלים אוכל > מוכרים אותו > אנשים בבית מפרידים את הזבל האורגני (אם הם לא קקיפובים אז הם גם מקמפסטים את הקקי והפיפי שלהם) > מחזירים את הזבל לחלקאי (לא דווקא ישירות אליו) > החקלאי מפזר את הזבל הזה באדמה.
זה מעגל שיכול להתקיים לנצח (שלא כמו הגישה שבה משתמשים בדשן כימי).
יוחאי, אני חושב שיש ביני לבינך מחלוקת על העובדות.
כתבת, ששוני גנטי הוא מצב שחייב להישמר. אבל עוד לא קרה שהזיהוי הגנטי של צמחים הרס זנים שלמים, למרות שחקלאות של צמחים מהונדסים גנטית קיימת כבר זמן מה ולכן הם כבר לא נהנים מחסינות העדר, כמו לפני עשר שנים. והנדסה גנטית היא כבר היום הסיבה שיש גידול משמעותי בכושר הייצור החקלאי.
כתבת, שהוצאות חקלאות אורגנית קטנות יותר. ודאי, אבל כך גם התפוקה שלהם. מזיקים משמידים אחוז ניכר מהיבולים, וחקלאות שרוצה להבטיח שרידות גבוהה של היבול שלה חייבת להשתמש בקוטלי מזיקים. גם חומרי דישון מלאכותיים אפקטיביים במידה משמעותית מדשן טבעי.
אני כן מסכים עם העובדה שחקלאות מודרנית פוגעת בקרקע, במידה כזו שמזיקה לה בטווח הארוך. ולכן אני איתך, בקריאה לשנות את היחס אליה.
???
דבר ראשון,אתה בטוח שהשימוש החד פעמי הזה נעשה גם בארץ?
תמיד הייתי בטוח ש"מעגל החיים" נעשה בדרך שתיארת(רק שאת הקומפוסט לוקחים בד"כ מבעלי חיים,או ממכוני טיהור שפכים לא מבני אדם ישירות).
אם כל פעם צריך קרקע חדשה,אז איך זה שעדיין בכלל נשארה קרקע לחקלאות בארץ? הרי החקלאות המודרנית פה כבר לפחות 100 שנה…
רגע אז הדשן הכימי כן נותן תפוקת יבול טובה יותר?
ואם כן,אז מדוע פשוט לא לשלב,לעשות הכל כרגיל,רק בסוף כל עונה לשים עוד קומפוסט?
ומה בדיוק לא בכמויות הנכונות?
לגבי המחיר של הגידולים האורגניים-את זה קשה לי להבין…
אתה באמת רוצה להגיד לי שמחיר הייצור שלהם(קילו לקילו ופריט לפריט) הוא יותר זול או לפחות שווה למחיר ייצור גידול רגיל?
אז מדוע חקלאי שמייצר באופן רגיל לא ייקח את כל הגידולים שלו,יעבירם לשיטה אורגנית וימשיך להתנהל כרגיל?
במקרה הטוב,אם אדם רואה קילו עגבניות רגילות ב2 שקל וקילו עגבניות אורגניות באותו מחיר,הוא כמובן ילך למה שבריא יותר-במקרה הרע,עסקי החקלאי ימשיכו להתנהל כסדרם.
או שאתה אומר שהמחיר הגבוהה הוא בגלל שיש פחות היצע מביקוש ולכן החקלאים קובעים איזה מחיר שבא להם וגורפים כסף?אם כך,אז מדוע החקלאים הרגילים לא עושים "עיניים גדולות" ועוברים לגידול אורגני בעצמם?
התגובה שלי היא ליוחאי.
התחלתי לכתוב לפני שאורן שלח את ההודעה שלו.
:-)
לאור התגובה של אורן,אני רוצה להוסיף:
מחיר ייצור זה-כמות התוצר הסופי שקיבלת חלקי כמות הכסף שהשקעת בכל המיזם.
אם יש לך פחות תנובה(מזון קונים בקילוגרמים) מחקלאי רגיל,אפילו אם השקעת פחות כסף,אז זה לא אומר שמחיר הייצור של תוצרתך זול יותר.
אני מנסה להבין כמה מהמגיבים הנכבדים כאן למדו חקלאות או עסקו בה ברצינות….
גילוי נאות אני בוגר הפקלטוה לחקלאות ועוסק היום גם בחקלאות אורגנית וגם בקונבנציונאלית.
אז ננסה לעשות קצת סדר
1 מחזור זרעים- יוחאי צר לי לאכזב אותך אבל לפחות בישראל הרוב המוחלט של השטחים המושקים (בגידולי בעל זה שונה)יש מחזור של גידולים שהסיבה לו היא לא לדלל את הקרקע ולהמנע מהתפרצות של מחלות..
ובאופן כלל הבעיה שתיארת של הידללות הקרקע קיימת כמעט רק באזורים טרופים שבהם פשוט ברגע שחותכחם את היערות האדמה נשטפת מכמויות הגשמים כאשר אין מה שייצב את הקרקע.
2 חקלאות אורגנית- מחיר לגדל אורגני ברוב הגידולים יותר יקר מלגדל רגיל בעיקר עקב עלות העבודה (עישוב ידני). וברוב הגידולים למרות שממש לא בכולם קיימת גם פחיתה קטנה בייבול. מצד שני עליית מחיר הדשן הכימי בשנתיים האחרונות קצת מאזנת את התמונה. כמו כן חקלאות אורגנית היא לא בהכרח הפתרון הסביבתי הנכון (דוגמה קטנה זה עודפי הזרחן העצומים שיש בקומפוסט), למרות שבגדול אין ספק שהיא תורמת לסביבה יותר מחקלאות רגילה.
3- על חקלאות מודרנית היום בארצות מערביות עובדים בחקלאות פחות מ2 אחוז מהאוכלוסיה והחקלאות הבסיסית (זאת שמספקת את הקלוריות דגנים לסוגיהם) ממוכנת לגמרי כמו כן כל מי שקצת מכיר את התחום יכול לספר על כמות הטכנולוגיה העילית שיש בתחום.
4- הנדסה גנטית – הנושא הרבה יותר מורכב וקשור מאוד לחוקי פטנטנים הבעיה העיקרית היא מי מחזיק את הפטנטים על הטכנולוגיה עצמה. כמו כן כל מוצרי ההנדסה גנטית עד היום הם מוצרים שהיתרונות שלהם הם בעיקר לחברות הזרעים וקצת לחקלאים שום יתרון לצרכן, שמוצרים כאלה יתחילו להגיע לשוק כנראה נראה שינוי בגישה גם בארופה…
וזה היה על רגל אחת…
בר,
קודם כל תודה על התגובה העניינית והמעמיקה.
רק הערה אחת: לגבי חקלאות ממוכנת, אני לא טוען שהיא לא טכנולוגיה, אלא שטכנולוגית (יחסית להתפתחות בשאר תחומי התעשיה) היא לא התפתחה מספיק.
(1) הקפתי את ה"חד פעמי" במרכאות כי זה לא לגמרי חד פעמי, הכוונה שלי היתה שזה עם סוף.
(2) יש יבולים שאפשר לגדל בלי לאבד אחוז גבוה מהיבול לבעלי חיים.
שימוש נכון ברשתות נגד ציפורים, גידור טוב נגד בעלי חיים שנמצאים על הקרקע, הצבת עמדות כינון לציפורים שטורפות מכרסמים (הם יכולים לכרסם רשתות).
(3) בר, בקשר למה שאמרת בסעיף 2, יש גישה שנקראת פרמאקאלצ'ר, אני באופן אישי לא עברתי את הקורס שלהם ובנתיים אני מסתפק בספרים וניסיון שאני רוכש בעצמי אבל יש דרכים להמנע מעישוב.
לדוגמא, אנחנו בדיוק שטלנו עגבניות, לפני ששטלנו אותם פיזרנו קומפוסט וכיסינו אותו בשכבה של קרטונים (שאספנו מאנשים שרצו לזרוק אותם לפח), עושים חור איפה ששמים את הצמח שאתה בוחר שיגדל שם וזהו, העניין הוא שזאת השקעה ארוכת טווח, לשים קרטונים לשנה אחת מבחינת זמן זה יקר, זה משתלם רק אם משתמשים באותו שטח גם שנה אחרי זה, הקרטון נשאר וחוץ מלמנוע מעשב לא רצוי לצמוח הוא שומר על קרקע לחה יותר ומוריד את איבוד המים (מה שגם מאפשר להשקות פחות ולחסוך עוד כסף).
(4) בעודפי זרחן אתה מדבר על קומפסט קנוי ? זה לא נשמע לי הגיוני, ערמת קומפסט מעתיקה את הרעיון מהטבע, יש חל חומר יבש שמתערבב עם חומר רטוב וצואה של בעלי חיים, העסק מתפרק והופך לצמחים אחרים שחוזרים על אותו תהליך ויערות קיימים כבר די הרבה זמן.
ודעתי הלא מנומקת – דרוש U-turn.
תיעוש והינדוס החקלאות והמזון יחסל את הבסיס האחרון של המקור. בל הפונקציות המעריכיות נוגסות בעולם ולא ישאירו ממנו דבר. המוצא היחיד – ירידה מתמשכת בכמות בני האדם. זה לא יקרה מרצון והסוף רע.
יוחאי,בר,הייתי רוצה לשמוע אתכם עוד ממשיכים לדבר על הנושא,זה מעניין.
כדי להמריץ את הדיון הנה הנקודות שלא סגרתם:
1.אז לא הבנתי,יש סוף או אין סוף? איך יכול להיות סוף עם יש מחזור?
2.אפשר לעשות מליון דברים,במבחן התוצאה,האם אחרי כל ההגנות(שאני מניח שחקלאים אורגניים משתמשים בכולם),התוצר הוא זול יותר?
אמר בר שרוב העלות הגבוהה של גידול נובעת מכוח העבודה הרב שצריך להשקיע.כך שגידול רגיל עדיין משתלם יותר…
3.השיטה עם הקרטונים נשמעת מעניינת,אבל כיצד אתה ממחזר את האדמה ככה? אתה צריך לעבור קרטון-קרטון לפזר דשן ולהחזיר את הקרטון למקומו.ז"א כל פעם לעשות את עבודת הכיסוי מחדש…
(1) יש סוף במקומות שהמחזור הזה לא נשמר.
(2) תלוי בדרך העבודה שלך, אם לא תעבוד נכון אתה יכול לעלות את ההוצאות מאוד, הכל תלוי בסופו של דבר בתכנון נכון מראש.
(3) א. הקומפסט מחזיק ליותר משנה אחת ב. גם על הקרטון יש קומפוסט שנספג לאט ג. אין שום סיבה לדחוף קומפוסט מתחת לקרטון, במקום זה פשוט שמים עוד קומפסט עליו ומוסיפים עוד קרטון, ככה אתה גם מוצא שימוש לכל הקרטונים שבאים עם מוצרים, הקרטונים מתפרקים במשך הזמן.
1. אה נו,אז אין סוף כי בארץ כולם ממחזרים.
2.קצת התחמקת מהשאלה שלי ;).
ברור שאם אני אעבוד לא נכון,ההוצאות שלי יגדלו.השאלה האם כיום ניתן לגדל גידולים בצורה אורגנית במחיר משתווה או זול יותר מתוצרת שמגודלת בדרך רגילה?
ואם כן,אז ראה את השאלה שלי בהודעה הקודמת,מדוע מגדלים קונבנציונליים לא עוברים לשיטה האורגנית?
3.
ב)רגע,אם אתה שם דשן על הקרטון,לא יכולים להווצר שם עשבים שוטים חדשים?
ג)כל כמה זמן שמים את הקרטונים החדשים וכמה זמן לוקח לקרטון שמתחת להתפרק?
(1) לא נכון.
(2) לא התחמקתי, בחיים לא רוסס פה כלום, אין לי ניסיון בגידול קונבנציונלי אבל אני מסתכל על כמות העבודה ביחד לתפוקה ועל האחוז (המאוד קטן) של יבול שהולך לאיבוד וליד זה אני מסתכל על המחירים של ירקות (לא אורגנים) בחנויות ואני יכול להגיד שבשביל להרוויח מזה כסף אפשר למכור גם במחיר הרגיל.
(3) ב. לא, עושים חור רק בשביל הצמח הרצוי כששמים אותו, שאר הצמחים לא יכולים לנקב את הקרטון.
ג. הקרטונים זה משהו חדש פה, זה בניסוי (שמוכיח את עצמו), אני לא יודע מתי כן יהיה צריך לשים קרטונים מחדש אני יודע שהם יכולים להחזיק ללפחות שתי עונות.
אם אתה רוצה לקרוא על הנושא חפש ספרים על פרמקלצ'ר כמו "גן עדן בפתח הבית"(שנכתב מותאם לישראל).
1.אםם,לצערי בר נטש את הדיון ולכן הוא לא יוכל להגן על עמדותיו בנתונים אמפיריים(בסעיף הראשון הוא רשם שרוב השטחים בארץ ממוחזרים),אבל אם מה שאתה אומר נכון,כיצד שלא נגמרו לנו השטחים החקליים בלפחות 100 שנות חקלאות מודרנית?
2.רגע,רגע…חנויות?
בעיקרון אני שואל אותך מנקודת מבטו של החקלאי,לפני שהמוצר מגיע לתחנה הבאה שלו שזה השיווק.עלויות של *חקלאי* אורגני אל מול *חקלאי* רגיל.
הקשר בין הלקוח למוצר(או היצרן) נעשה באמצעות מתווך שיווקי וכאן זו רק שאלה של יכולות המשווק,אין לו שום קשר לעלויות ייצור המוצר.
בכלל,אולי אני קצת מנותק מהבועה היאפית,אבל מי קונה גידולים בחנויות? הרי ידוע שהמחירים שם אסטרונומיים.ירקות,פירות ודומיהם קונים בשוק.
3.ב)לא הבנת אותי(או שאני לא הבנתי אותך).אתה שם קרטון,ומעליו אתה שם שכבה של דשן,נכון?אז בדשן שמלמעלה לא יכולה להווצר צמחיה?
ג)ומבחינת עלות,כמה זה יצא?(אם נניח היית שוכר תאילנדים שיעשו את העבודה).
חיפשתי את הספר,נראה בסדר,אבל אין איזה משהו בחינם P-:.
אגב מה אתם מגדלים?
(1) אה, חשבתי שאתה מדבר על מחזור הזבל האורגני, בשטח ממשיכים להשתמש, בוודאי שממשיכים, מתישהו לא יוכלו להמשיך, זה יקח זמן אבל זה יגיע.
(2) שוב, אין לי ניסיון בגידול קונבציונלי, אז אני אסביר בדיוק מה אנחנו (משפחה) עשינו כשמחרנו ירקות.
יש מחירים מומלצים לירקות ופירות לפי איזור בארץ (מדובר על לא אורגני), אורגני אפשר למכור בפי שתים מזה, אנחנו מחרנו באותו מחיר ישירות לחנות ודילגנו על חוליה בשרשרת שרק פוגעת בהיכות המזון (יותר זמן עד שזה מגיע לחנות) והרווחנו מזה כסף ברמה שגם מכסה הגדלה (קנית עוד ציוד כל שנה כדי לגדל כל שנה יותר יבול) וגם מכניסה רווחים. מה זה אומר ? שאפשר להכניס רווחים יפים מאוד באותו מחיר שבו נמכרת תוצרת רגילה.
(3) ב. עושים סנדוויצ':קומפוסט > קרטון > קומפוסט, למעלה שמים מעט יחסית, אין שם מספיק מקום לצמחים לפתח עומק שורשים, יש אנשים שאת השכבה האחרונה מכסים בעלים יבשים או כל דבר אחר כזה (אנחנו מכסים חצי כדי למדוד הבדלים).
חוץ מעצים יש לנו גם:כמה סוגי עגבניות, כמה סוגי פלפלים, כמה סוגי שעועית, עלים ירוקים, אבטיחים, דלעת, מלונים ועוד דברים.
1.לא לא,דיברתי על הקרקע.
עם הדשן אין בעיה,כי ברגע שיגמר הדשן הכימי(הוא אפילו לא צריך להגמר,מספיק רק שמחירו יעלה בצורה מספקת),כולם יעברו לדשן אורגני.
2.איפה אפשר לראות את המחיר המומלץ הזה? גוגל לא ממש עוזר.
ועל איזה חוליה דילגתם?
אבל הנה,דוגמא מצויינת,אני רואה שאתם מגדלים גם עגבניות.
השבוע נסעתי לשוק והעגבניות שקניתי עלו לי 3 שקל לקילו.האם אתם יכולים למכור את הסחורה שלכם לבעל הדוכן(או להקים דוכן משלכם),ככה שאני אבוא ואקנה את האספקה השבועית שלי לבית במחיר הזה?ואם לא,אז באיזה מחיר?
(כל זה כמובן תחת ההנחה שגם אתם צריכים לחיות ולחיות בצורה יפה(כמו כל חקלאי לפחות)).
3.ב)אוקיי,השכלתי.(-:
ג)כשרשמתי "…אין משהו בחינם",בטעות סיימתי בנקודה במקום בסימן שאלה.
מה זה "עלים ירוקים"?
יוחאי?
ובעניין הגברת יצור המזון.
כבר עכשיו, עם הטכנולוגיה הקיימת, אפשר להגדיל את כמות המזון בשטח המנוצל לחלקאות: לגדל מזון ישירות עבור בני־האדם שקונים אותו, ולא בדרך עקיפה דרך גופם של בעלי־חיים, שהיא פחות יעילה בצורה משמעותית (וזה מבלי להזכיר את האספקט האתי).
כמה קישורים:
http://anonymous.org.il/art666.html
http://anonymous.org.il/artlongshadow.html
http://en.wikipedia.org/wiki/Economic_vegetarianism
http://en.wikipedia.org/wiki/Environmental_veganism
http://en.wikipedia.org/wiki/Livestock%27s_Long_Shadow