אולם, בין השנים 1,550 ל1995 המילים הכתובות היו קדושות למחצה; כל שנכתב היה קדוש דיו כדי לעבור עורכים, מגיהים ומעצבים והיה מגיע לדפוס לאחר בדיקה מעמיקה ואימות. די היה לציין מקור עיתונאי בכדי להראות כי עובדה מסוימת נכונה.
האינטרנט הוכיח אחרת לגבי קדושת המילים.
(Wilde wilde wicked) Wikipedia (also spelt "Wikipaedia" and sometimes they get all snooty and use one of these things, "æ" like this:"Wikipædia"), is a tragic parody of Uncyclopedia, although Wikipedia claims the reverse. Wikipedia is ruled by Dr.Phil, live from a soundstage in Hollywood California. Wikipedia, despite proporting to be an encyclopedia, is actually a database including such things as: lists of trains, Mortal Kombat characters, one-time villains from Mario games, road intersections, boring suburban schools, garage bands, cats, webcomics, Digimon, Bionicle characters, webforums, characters from English soap operas, and Mortal Kombat characters that don't exist.
מתוך אָנציקלופדיה, ערך ויקיפדיה
האָנציקלופדיה ממחישה את האבסורד באינטרנט; ועד שהחלו המריבות האחרונות בנוגע לויקיפדיה היה נדמה כי כל שכתוב באָנציקלופדיה מתעתד להיות הומוריסיטי. לאחרונה החל שיחדש בנושא אמינות התוכן בויקיפדיה (ובשאר אתרי האינטרנט החפשיים) עקב מספר טעויות מצערות. העניין החל בויכוח בין ג'ון סייגנת'אלר לויקיפדיה לאחר שלאורך 4 חודשים שמו הוזכר כאחד המעורבים בפרשת רצח קנדי ובפרשת ריגול רוסית. סיפורו של סייגנת'אלר גרם למהומות בקהילת הרשת. מחד, אתרים כמו הרג'יסטר הותיק יצאו כנגד ויקיפדיה ממניעיהם עד שאתמול כתבו בעמוד הראשי על כך שג'ים ויילס, מייסד ויקיפדיה נורה על ידי חברו של סייגנת'אלר לאחר שכך נכתב בויקיפדיה (ואין לי כל ידיעה לגבי האם מדובר בשכתוב יזום או לאו) ומאידך, מסתבר כי לאחר בחינת 42 ערכים מדעיים מובילים, ויקיפדיה מדויקת מאנציקלופדיה בריטניקה. כמובן שאת מדעיות הטענה הקודמת ניתן להפריך בנקל שכן נבדקו 42 ערכים מדעיים מובילים, שכנראה אף בויקיפדיה נכתבו על ידי מקצועיים ולא ערכים שלעולם לא היו מגיעים לאינציקלופדיה כמו מפלצת הבוץ האגדית, רוני סופרסטאר. בלהט הויכוח התבשרנו כי מתארגנת תביעה ייצוגית כנגד ויקיפדיה על שני ראשים שנובעים מהסכם השימוש; הראשון הינו פרסומים פוגעניים והשני הינה הסתמכות.
כיום, בעידן המידע הסתמכות על ויקיפדיה בנושאים מסויימים תהא אמינה יותר מאשר על אינציקלופדיה מקובלת. אף אם ישנם ערכים כלשהם שאינם מדויקים, אלה יטופלו – וכל שמסתמך בעידן המידע על מקור מידע אחד יודע כי שם כספו על קרן הצבי. מהפכת המידע מאפשרת חיפוש מהיר יותר במקורות ואף השוואתם; כמובן שכל זאת נכון אך ורק אם ישנו שימוש נכון בציטוטים והפניות. ללא ההפניות, אמיתות המידע תפחת תמיד ותהא חסרת ערך.
לתביעה המשפטית נגד ויקיפדיה ישנן השלכות רבות – האם הידע האנושי לא הרוויח מקיומה של אינציקלופדיה חפשית שמאפשרת מעבר של ידע? נכון, נוצרו מעט נזקים ואנשים הוטעו ונפגעו – וזאת ניתן לתקן בנקל יחסי, במיוחד כאשר בויקיפדיה ההחזרה של מידע אחורנית אפשרית. אולם הרשיון של ויקיפדיה שולל במפורש את האחריות שלה בצורה חוזית; שלילת האחריות היא סבירה כיוון שמדובר בעצם בשירות הניתן בחינם – כמו שיחת טלפון לחבר שאומר לך דבר מסוים. אחריות הכותבים מוגבלת ואחריות המפרסמים מבוטלת. האבדן הגדול לחברה הוא באמון שנרכש במשך שנים במילה הכתובה, אמון שביטל את הספקנות כמעט לחלוטין ואפשר להפיץ כתבות פרסומיות בעיתונים ולהרחיב את דיני הגנת הצרכן.
דווקא בחוסר האמינות בויקיפדיה ישנו יופי; אנשים יוזנו בפיסות מידע ויאלצו לאמתן ולוודא כי הן נכונות. ברור שהערכים הגדולים, אלו שהיו מגיעים לאינציקלופדיה אמיתית, חייבים להיות מדויקים, אולם מפלצות בוץ חייבות לקבל ערכים גם כן. האם בריטני ספירס היתה מקבלת ערך באינציקלופדיה בריטניקה? ספק רב.
אכן, במהלך הדרך אנשים נפגעים ונעלבים, וישנן טעויות, הרי דבר אינו מושלם. אולם, פגיעה באנשים באינטרנט לא תחשב משמעותית ללא תימוכין ובדרך כלל יבין הקורא הסביר כי מדובר בטרול אשר כל עניינו הינו להציק ולהפגין. לעיתים, ולעיתים נדירות בלבד, יהיה זה קשה לזהות את הטרול; אך סבורני שהנזק הנגרם מטרולים קטן לאין שיעור מהתועלת החברתית.
לכן, במקרים כאלו, צריך לאפשר התנהגות מסוימת אף אם היא מזיקה, כפי שמסביר רונאלד כאוז, אחד מאבות הענף של משפט וכלכלה. אנו רוצים לעודד התנהגות של אגירת ידע, אף אם ישנם רשפים קטנים הפוגעים באחר.
הגדלת הנגישות למידע לא נועדה לטפש את האדם, היא נועדה להחדיר בו מידות טובות, מידות של ספקנות ומידות של אמינות כללית. את שגוטנברג ניסה לעשות, לדעתי הרשת הצליחה.
Are you practicing as a young replacement to Honorable Judge Barak or is Heshin you wish to succeed?
can't i stand for myself?
לגבי הערת ברק, אולי דווקא פה תתאים הכותרת "אילנות גבוהים".. אבל לגופו של עניין- כבר הלינו על הרמב"ם שתקציריו למשנה מדיחים את הקורא להסתפק בתמצית הרעיון של המשפט העברי ולא לחקור את הסוגיה לעומקה. הוא הדין לגבי אנציקלופדיות אינטרנטיות, רחמנא לצלן, שמעודדות דור עצלן ועצבן ובעיקר טיפש. כשאתה בא לפאר ולהלל את ויקיפדיה, אתה בא כנראה ממקום של ידע כללי, ומתעלם מהמציאות המרה- מעטים קיבלו את הידע ממקורות אמינים יותר ומסתמכים על הויקיפדיה בלבד. כשלתי בלראות את היתרון באתר אינטרנט שמציע רדידות ומתפאר בה.
איפכא מסתברא, הרעיון של מקור ידע זמין, אף אם הוא אינו מדויק, מדבר על תועלת חברתית – נכון, הדור מטפש ומתנוון מחשבתית, אולם אין במניעת אינציקלופדיה שטחית לסייע – אלא ההפך, יש תקווה שבכך תלכוד היא את תשומת לבם של אותם בורים ותנסה לשכנעם לעבור לתחום הסכולסטי. הרעיון של ויקיפדיה הוא לא היותה מקור מדעי, כי היא לא; אלא דווקא היותה מקור ידע כללי, אינציקלופדיה אורבאנית, שמספקת ידע כללי. ברור שמאותו ידע לא יהיה ניתן להפיק מעבר לשיחת חולין או אנקדוטה זו או אחרת. המקצוענות תבוא, כדברי אסא כשר, מתוך היות האדם מומחה ומלומד. היכולת לתמצת הינה החובבנות.
"אמנם התקווה המשוטטת עומדת לרבים בצרה, אך דרך-כלל אין היא אלא תרמית של יצר קל-דעת. ועיני האדם נפקחות רק כשהוא חש שהרגל נכוית באש"
ומעבר לכך- כשאינך יודע שישנם מקורות נוספים, כי הזניחוך הוריך, כי המורה בכיתה י' היתה כל השנה בחופשת לידה, כי היית בתרדמת פיזית או אחרת, גדול הפיתוי לקרוא הגדרה של 3 שורות על "ליברליזם" ולטעון "רכשתי ידע". כאן הזמינות היא לרועץ כי היא מפתה ומשכרת. מה גם שסביר להניח שאותם אנשים שפונים לויקיפדיה הם גם האנשים שלא שמעו שויקיפדיה היא אנציקלופדיה קלוקלת ולא מדויקת.