שבע עשיריות האגורה; זה המחיר ששווה הפרטיות של כל אחד מאיתנו, וזה המחיר ששילם יוסף ויטמן, אשר כנראה יורשע במסגרת הסדר טיעון על הדלפת מרשם האוכלוסין ומכירה שלו בעבור כמה מאות שקלים ללקוח. ויטמן ישלם קנס של 50,000 ש"ח (0.71 אגורות לכל אזרח במדינה לערך) וירצה עבודות שירות (חמישה חודשים).

כזכור, לפני כשנה הודיעה הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע כי היא פענחה את פרשת דליפת מרשם האוכלוסין, שהוגדרה כחמורה בתולדות המדינה ומבקר המדינה הגדיר את דליפתו כנזק בלתי הפיך למדינה. אז בכמה מוערך הנזק הבלתי הפיך? אפס נקודה שבע אגורות. עכשיו, אני רוצה להכניס דברים לפרופורציה בבקשה. במהלך הדיונים על חוק המאגר הביומטרי אבנר פינצ'וק ואנוכי נלחמנו חזק על מנת להכניס שינויים בחוק שיטילו סנקציות על מי שידליף את המאגר. על פי סעיף 29 בחוק המאגר הביומטרי, ישנו עונש של שבע שנות מאסר על מי שעושה שימוש במידע שלא ברשות; חמש שנות מאסר למי שמדליף מידע ביומטרי פרטני, ושנת מאסר למי שלא מאבטח מידע מספיק טוב.

אז תאמרו: אוקי, יש הבדל משמעותי בין חמישה חודשי עבודות השירות לשבע שנות המאסר האימתניות שהטילו על מי שידליף את המאגר הביומטרי (שלא נדבר על שנת המאסר למי שיתרשל בהגנה עליו); אלא, שהעבירות על פי חוק הגנת הפרטיות נושאות גם הן עונש של חמש שנות מאסר.

כלומר; ורק כדי להבין את הבדיחה, אני אפנה אתכם לדיון של ישיבת המדע והטכנולוגיה בעניין החוק הביומטרי מיום 20 יולי2009; בתחילה, ההצעה היתה ענישה של שלוש שנים על הדלפה. ואז חברנו מאיר שטרית עבד לטובה:

מאיר שטרית:       משרד המשפטים? אני רוצה להחמיר את הענישה על מי שמוסר או מגלה אמצעים ביומטריים, נתונים ביומטריים, תוצאות זיהוי או מידע חסוי. אני רוצה להחריף את הענישה מאוד. אני חושב שזה כלל יסודי, אנשים לא צריכים להפר את היסודות. זה אחד הדברים הבסיסיים, שאדם יידע שהוא מסתכן אם הוא מפר, והענישה היא חמורה מאוד. מה עם עשר שנים? על פשע, עשר שנים

…

אביטל שטרנברג:         אני חושבת שהענישה שקבועה פה היא ענישה ראויה.

היו"ר מאיר שטרית:         אני חושב שאת אומרת עד שלוש שנים, השופט נותן בסוף שנה. כשאת אומרת עד עשר שנים, השופט ייתן שלוש שנים.

אביטל שטרנברג:         אנחנו קובעים את חומרת הענישה לפי מה שאנחנו חושבים שראוי שיהיה, לא לפי מה שהשופט—

היו"ר מאיר שטרית:         אנחנו חושבים שראוי שיהיה ענישה הרבה יותר חמורה. אני חושב שאם אנחנו רוצים להגן על הפרטיות של אנשים במאגר טביעות האצבעות שלהם בתעודת הזהות כדי שלא ידלפו, אני בעד ענישה הרבה יותר מרחיקת לכת, כדי שיהיה ברור מה השדר שהכנסת משדרת. אנחנו לא רוצים שיעשו שימוש לרעה במאגר הזה בשום צורה שהיא.

אביטל שטרנברג:         אני חושבת שעבירה של שלוש שנות מאסר וקוהרנטיות בענישה ביחס לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה, חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) זה דבר מאוד מאוד חשוב וראוי לקבוע—

כלומר, משרד המשפטים הנהדר רצה שעבירת הדלפת המאגר הביומטרי תהיה עבירה של שלוש שנות מאסר, ותסתיים בדרך כלל (לפי המפתח כאן של עסקאת הטיעון) בחודשיים-שלושה של עבודות שירות. זה היחס של המדינה למידע הפרטי שלנו, וזה מה שיקרה בעתיד. זה היה ברור כבר למי שקרא את פסק הדין בעניין עשמ 3275/07 שמואל ציילר נ' נציבות שירות המדינה בו בית המשפט העליון לא הטיל עונש מאסר על מי ששלף מידע ממחשבי מס הכנסה, זה יהיה ברור גם כשאתם תראו מה קורה עם מאגרים אחרים.

כשהמאגר הביומטרי ידלוף , והוא ידלוף, אנחנו נדע מי לא עשה מספיק כדי להרתיע פושעים.