הפרטיות שלכם שווה אפס נקודה שבע אגורות (מחשבות על ענישה).

שבע עשיריות האגורה; זה המחיר ששווה הפרטיות של כל אחד מאיתנו, וזה המחיר ששילם יוסף ויטמן, אשר כנראה יורשע במסגרת הסדר טיעון על הדלפת מרשם האוכלוסין ומכירה שלו בעבור כמה מאות שקלים ללקוח. ויטמן ישלם קנס של 50,000 ש"ח (0.71 אגורות לכל אזרח במדינה לערך) וירצה עבודות שירות (חמישה חודשים).

כזכור, לפני כשנה הודיעה הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע כי היא פענחה את פרשת דליפת מרשם האוכלוסין, שהוגדרה כחמורה בתולדות המדינה ומבקר המדינה הגדיר את דליפתו כנזק בלתי הפיך למדינה. אז בכמה מוערך הנזק הבלתי הפיך? אפס נקודה שבע אגורות. עכשיו, אני רוצה להכניס דברים לפרופורציה בבקשה. במהלך הדיונים על חוק המאגר הביומטרי אבנר פינצ'וק ואנוכי נלחמנו חזק על מנת להכניס שינויים בחוק שיטילו סנקציות על מי שידליף את המאגר. על פי סעיף 29 בחוק המאגר הביומטרי, ישנו עונש של שבע שנות מאסר על מי שעושה שימוש במידע שלא ברשות; חמש שנות מאסר למי שמדליף מידע ביומטרי פרטני, ושנת מאסר למי שלא מאבטח מידע מספיק טוב.

אז תאמרו: אוקי, יש הבדל משמעותי בין חמישה חודשי עבודות השירות לשבע שנות המאסר האימתניות שהטילו על מי שידליף את המאגר הביומטרי (שלא נדבר על שנת המאסר למי שיתרשל בהגנה עליו); אלא, שהעבירות על פי חוק הגנת הפרטיות נושאות גם הן עונש של חמש שנות מאסר.

כלומר; ורק כדי להבין את הבדיחה, אני אפנה אתכם לדיון של ישיבת המדע והטכנולוגיה בעניין החוק הביומטרי מיום 20 יולי2009; בתחילה, ההצעה היתה ענישה של שלוש שנים על הדלפה. ואז חברנו מאיר שטרית עבד לטובה:

מאיר שטרית:       משרד המשפטים? אני רוצה להחמיר את הענישה על מי שמוסר או מגלה אמצעים ביומטריים, נתונים ביומטריים, תוצאות זיהוי או מידע חסוי. אני רוצה להחריף את הענישה מאוד. אני חושב שזה כלל יסודי, אנשים לא צריכים להפר את היסודות. זה אחד הדברים הבסיסיים, שאדם יידע שהוא מסתכן אם הוא מפר, והענישה היא חמורה מאוד. מה עם עשר שנים? על פשע, עשר שנים

אביטל שטרנברג:         אני חושבת שהענישה שקבועה פה היא ענישה ראויה.

היו"ר מאיר שטרית:         אני חושב שאת אומרת עד שלוש שנים, השופט נותן בסוף שנה. כשאת אומרת עד עשר שנים, השופט ייתן שלוש שנים.

אביטל שטרנברג:         אנחנו קובעים את חומרת הענישה לפי מה שאנחנו חושבים שראוי שיהיה, לא לפי מה שהשופט—

היו"ר מאיר שטרית:         אנחנו חושבים שראוי שיהיה ענישה הרבה יותר חמורה. אני חושב שאם אנחנו רוצים להגן על הפרטיות של אנשים במאגר טביעות האצבעות שלהם בתעודת הזהות כדי שלא ידלפו, אני בעד ענישה הרבה יותר מרחיקת לכת, כדי שיהיה ברור מה השדר שהכנסת משדרת. אנחנו לא רוצים שיעשו שימוש לרעה במאגר הזה בשום צורה שהיא.

אביטל שטרנברג:         אני חושבת שעבירה של שלוש שנות מאסר וקוהרנטיות בענישה ביחס לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה, חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) זה דבר מאוד מאוד חשוב וראוי לקבוע—

כלומר, משרד המשפטים הנהדר רצה שעבירת הדלפת המאגר הביומטרי תהיה עבירה של שלוש שנות מאסר, ותסתיים בדרך כלל (לפי המפתח כאן של עסקאת הטיעון) בחודשיים-שלושה של עבודות שירות. זה היחס של המדינה למידע הפרטי שלנו, וזה מה שיקרה בעתיד. זה היה ברור כבר למי שקרא את פסק הדין בעניין עשמ 3275/07 שמואל ציילר נ' נציבות שירות המדינה בו בית המשפט העליון לא הטיל עונש מאסר על מי ששלף מידע ממחשבי מס הכנסה, זה יהיה ברור גם כשאתם תראו מה קורה עם מאגרים אחרים.

כשהמאגר הביומטרי ידלוף , והוא ידלוף, אנחנו נדע מי לא עשה מספיק כדי להרתיע פושעים.

9 thoughts on “הפרטיות שלכם שווה אפס נקודה שבע אגורות (מחשבות על ענישה).

  1. גם עשר שנים נשמע לי כמו בדיחה רעה אם יש במאגר הזה משהו חשוב. אם דליפת מידע שכזו עלולה לעלות לאנשים פרטיים ו/או גופים ו/או המדינה בXXXX אז מן הראוי ש-א': יהיה עונש שעולם את מידת הנזק שעשויה להגרם מהעברת המידע לגוף אחר,
    ב': תשאל השאלה (ואני יודע ששאלתם) האם יכול להיות מצב שבו תהיה דליפה. אם לא אז אין צורך בחקיקה בכלל. ואם כן – אז אין צורך במאגר שכזה משום שברור (גם למחוקק) שמתישהו יהיה צורך בענישה.

  2. זו אחת הטענות שלנו להגביר את הענישה. אבל, שים לב שכאן שטרית עמד לצדנו והממשלה התנגדה. הממשלה אמרה לעצמה (בטח) "מי יהיה המטומטם שיקח על עצמו את האחריות אם יש מאסר רציני, אז בוא נכניס עונש בדיחה".

  3. יונתן,
    לצערי כבר אין על מה להילחם….את המלחמה הפסדנו לפני זמן רב….
    רק בשבוע האחרון קיבלתי 3 שיחות שיווק שהסתמכו על מאגרי הלקוחות של בזק ו-HOT, חלקם מהתקופה שהייתי לקוח של האחרונים………לפני 5 שנים !
    השיחות מגופים יפים ומוכרים דוגמת: פלאפון, תיאטרון הבימה ועמותת אור ירוק…הנציגים אף לא התבלבלו והסבירו שכנראה הייתי לקוח של "בזק/HOT/לאומי/ישראכרט/ (באמת !), כי הם עובדים עם מאגרי מידע שמקורם בחברות אלו, והכל חוקי ומאושר…בטח…אני במקרה אחד האנשים הבודדים שמוחק כל הרשאה לשימוש כלשהו בפרטים האישיים, בכל חוזה אחיד או לא אחיד שאני חותם עליו… זה לא שווה כלום לצערי.
    ד"א, אני ממתין לתגובה רשמית שביקתי לקבל מכל המחלקות המשפטיות של הפונים…בתיאטרון הבימה אפילו דיברתי עם סמנכ"ל השיווק…

    מישהו רוצה לנחש כמה תגובות קיבלתי בחזרה? אין צורך להתחיל לספור…..

    המסקנה העצובה: תחכה מספיק זמן (אל תדאג, לא תצטרך לחכות הרבה…) ומישהו ימכור אותך בזול… העובדה הבאמת מטרידה היא שהמכירה של מאגרי מידע רשמיים וכביכול "מאגרים באמת הצרכן מוגן מפני שיתוף המאגר ודליפת פרטיו" לא נעשית על ידי אופורטוניסט כזה או אחר שמעתיק מאגרים בהסתר, אלא ע"י האנשים במשרות האמון הבכירות ביותר בחברות שעושות שימוש, לרבות סחר, במאגרי המידע כחלק אינטגרלי מנכסיהן השיווקיים.
    釣りビジョンTV撮影で、凄い魚を釣ちゃいました。ブッシュの隙間で、とても難しい場所、魚はスレスレ!午後からの撮影でしたので、先行者が3〜4組入った後。難しかった!普通では釣れないために多くのテクニックを駆使しました。今日もこれから撮影です。頑張るぞ!
    לצערי, אני הפנמתי שזהו העולם החדש… אין, אבדה הפרטיות…וזה רק ייעשה יותר ויותר גרוע….

  4. יהונתן, האם יש לך דיעה כללית מגובשת על משרד המשפטים והתנהלותו בכלל הסוגיות השונות שעומדות בפניו בעשור האחרון? אם כן, נראה לי שאשמח לשמוע אותה. :P

    אגב, התמונה החדשה בצד שמאל (או שבעצם לא כזו חדשה ופשוט לא שמתי לב) מוצלחת.

  5. מארק,
    במשרד המשפטים יש לי דעה חיובית מאוד על הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע, שעושה המון למען הפרטיות שלנו ופועלת בצורה מאוד חיובית.

    מנגדה, אבל, עומדת מחלקת ייעוץ וחקיקה שעושה בדיוק ההפך ופועלת לקדם חוקים (שכנראה הדרג הפוליטי מנחית עליהם) שלא ממש עוזרים לנו.

  6. מחלקת ייעוץ וחקיקה, הממ. למי היא מייעצת בעצם? לממשלה, אני מניח.

Comments are closed.