הכל התחיל מדודי "גולד-מן"

בעצם הפוסט הזה, בו אני מבקר את הראיון של דודי גולדמן בו הוא דיבר על האיזוטריה, היה מה שהתחיל את המעורבות שלי בפרוייקט של שמה!, זה היה בערך כשוובסטר המקורי התחיל והיתה הצפת תכנים מטורפת של בלוגים בעברית, אבל היו יותר מדי תכנים לא מעניינים. אז אמרתי ש"אם היה יושב עורך שמאנדקס את התכנים ומוציא אותם בפורמאט קריא למשתמש, היה אפשר להוציא מהדורה לא פחות איכותית של מגזין שבועי." אני חושב שהתוכן בשמה! לא יורד מהרמה של תוכן שמופיע בשאר האתרים, אם כי מדובר בבידור – ולא בחדשות.

בשבועות הקרובים אני אנסה לשדל את חברי לא קוראי הבלוגים (ושלומית בינם) להתחיל לקרוא את שמה! ולראות איך זה עובד. כמו יובל גם אני חייב להודות למוסיף, שבלעדיו לא היה קורה כלום, ומאחל לו בהצלחה בפרוייקט (הוא מחזיק ב100% ממניות החברה באיי קיימן).

אתמול שאלה אותי אדר שתי שאלות עיקריות. הראשונה היתה מה המודל העסקי. אני לא יכלתי לענות. אני חושב שהתשובה היא "אין מודל עסקי"; לשמה! אין יומרה שיהיה מודל עסקי כרגע. למה שמה! חייבת מודל עסקי? אנחנו בכל מקרה לא מתכננים להנפיק בקרוב.

בכל מקרה, אני אשמח אם תוכלו להכנס, לבדוק ולהמליץ לחברים שלא קוראים בלוגים להכנס לאתר. כמו כן, כל הצעה לשיפורים וכו' תתברך.

5 thoughts on “הכל התחיל מדודי "גולד-מן"

  1. ההצעה הכי חשובה שאני יכול לחשוב עליה: כמה שפחות תוכן, כמה שיותר איכות. קצב עידכונים טוב לדעתי: מספיק כדי שיהיה טעם להתעדכן פעם ביום-יומיים, אבל לא יותר.

  2. סליחה, קלינגר, אבל זה נראה כאילו כל החברה הלכו והקימו אתר משותף. מספר הפעילים הוא די מוגבל והאתרים האלה די חוזרים על עצמם. במקומכם הייתי לוקח חמישה-שישה בלוגרים רציניים, כאלה שגם יודעים לכתוב, ונותן להם לנהל את זה.

  3. דרדסבא,
    מספר הפעילים הוא באמת מוגבל והאתר הזה מיוחד בכך שהוא מביא רק תוכן ערוך ולא תוכן שנעשה בצורה אוטומאטית כמו האחרים. אני חושב שיש שם לא מעט בלוגרים רצינים שיודעים לכתוב, לא?

  4. Pingback: לא שומעים!
  5. ההגדרה שלך ל"ערוך" נשמעת תמוהה. התוכן אינו ערוך. התוכן נברר ע"י עין אנושית. ההבדל משמעותי.

Comments are closed.