דומה שמדינת ישראל היא מדינה בה הכל זמני. ממשלה נבחרת אמנם לארבע שנים, אך מיום שהיא נבחרת כבר חותרים פוליטיקאים להפילה כאילו מדובר בממשלה זמנית. חברי כנסת מכריזים על הפסקה זמנית של כהונתם על מנת להתמודד עם סוגיות משפטיות עד שיחזרו לפוליטיקה במלוא הכח. אחרים מגדירים עצמם כ'נבצרים זמנית' עד שבפועל כהונתם תסתיים כדי 'לא להכתים את המוסד שהם עומדים בראשו'. שלישי משעה את עצמו זמנית עד שתסתיים החקירה בעניינו ורביעי? הוא בכל התחיל בתור ממלא זמני של ראש הממשלה ועבר להיות ראש הממשלה בפועל, ורק אז נבחר כראש ממשלה.
הכל במדינת ישראל זמני; אנו גרים על קרקע שניתנה לנו לתקופה של 50 שנה, והמדינה מואילה לחדש את החוזה עמנו כל תקופה. אנחנו גם תמיד זמנית בין מקומות עבודה, זמנית בין תארים וזמנית בין בנות זוג. השורש ז.מ.ן. כל כך מושרש בתרבות שאנחנו חייבים להיות זמינים תמיד, חייבים שיזמינו אותנו לכל מיני מקומות וחייבים שיזדמן לנו להציג את הביקורת שלנו כלפי החברה. אנחנו כל כך מעוניינים באותה זמניות – כי היא הבסיס לכך שאנחנו כאן – עד שהמשיח יבוא ויגאל את כולנו, לא?
בפועל, הפתרון הזמני הוא הפתרון הקבוע ביותר למדינת ישראל (ותודה לאבי ומולידי דוד קלינגר שהשריש בי את הביטוי הזה) אנחנו מחזיקים את השטחים בצורה זמנית עד שהפלשתינאים יתעשתו ויקימו מדינה, אנחנו נלחמים מעדיפים להעסיק עובדים זמניים כדי לא לשלם להם תנאים סוציאיליים והטבות אחרות, אנחנו מעדיפים לא להתחייב לחברות סלולריות, לבנקים, לחברות כבלים וטלפון, והכל כדי שנוכל להיות בטוחים שהשגנו את הדיל הטוב ביותר. אנחנו בכלל, מרגישים שהזמן הוא מושג מיותר עבורנו.
חיכינו 2000 שנה לחזור למדינה הזו, לא נחכה עוד כמה שנים עד שנמצא בדיוק את הבית שאנחנו רוצים לגור בו? בינתיים נשכור דירה זמנית בדרום תל-אביב, נמצא פרוייקט זמני כדי לקדם את האג'נדה שלנו ואולי גם נזמין חברים להצטרף. הזמניות שלנו כל כך טבועה בקרבנו שאנחנו לא שמים לב לזה. נסו פעם להתחיל שיחת טלפון בלי לשאול "מה המצב?" או "אני מפריע" אלא דווקא להתעסק בעיקר; נסו פעם להגיע בשעה שקבעתם עם בן פגישתכם, ותראו שאתם יותר זמניים ממה שחשבתם.
אם משהו מפריע לי בישראליות, והוא הדבר הכי ישראלי, זה שאנחנו מאמינים שהזמן מרפא הכל, ולכן הפתרונות אצלנו הם תמיד זמניים, עד שהזמן ירפא.
יפה. צה"ל, ועוד גופים ציבוריים משתמשים עדיין במבנים טרומיים, במקום קבועים בהרבה מקרים. הכל זמני, עד שנעבור לחו"ל.
אגב, יואב. פעם חקרתי את התופעה של זה שחצי צה"ל הוא על מבנים ניידים:
הניחוש שלי אחרי הסתובבות במאות בסיסים ברחבי הארץ (אני חושב באמת שהייתי בלפחות 70% מהם) שהסיבה היא משפטית, בכל מקום שבו יש ממשל צבאי או סיפוח או משהו ספקני שהוא לא במאה אחוזים ולעולמי עלמיא שטחה של מדינת ישראל הריבונית, נהוג לבנות בקראוונים ומבנים טרומיים, ולא לשנות את המצב הקיים. מטריד? מאוד.
אני מדבר על רמת הגולן (לא בכולה), השטחים, והבקעה.
יש כמובן מוצבים שהם בנויים טרומית משום שהם משתנים במיקום שלהם או נסגרים לפעמים כשמועברים כוחות למשימות אחרות. (באיזור כמו אילת והערבה)
יפה כתבת.
אפי, יוחאי, יואב,
תודה.
אני גם חושב שהרעיון של "מגורי קבע" בארץ הוא זר. הרי ההתנחלויות נחשבו כזמניות ולכן יכל הממשל הצבאי להפקיע אותן, כמו גם כל דבר אחר כאן.
הייתי שמח אם מישהו היה כותב על העניין של הזמניות דווקא בתרבות הישראלית, אבל לא נורא.
אפי, אני לא כל-כך מכיר את הצבא שאתה מתכוון אליו. אני מדבר על מבנים טרומיים בקריה, בצריפין ובתל-השומר, שלתומי חשבתי שהם כן שלנו לעולמי עלמיא. זה נראה לי יותר קטע של מדיניות (או חוסר מדיניות) כוללת, מאשר התנהגות צבאית רק בשטחי מחלוקת.
זכורה לי קריקטורה מצוינת בהארץ מלפני כמה שנים, לצערי אני לא זוכר את שם המאייר.
בנאי שמקים את חומת ההפרדה, עומד עליה, ככה מגבוה משקיף לשני הכיוונים ותוהה: באיזה צד המדינה הזמנית???