ביום שני יש לי מבחן בקורס בחירה באנגלית שהועבר על ידי מרצה שהגיע לישראל במיוחד. בין היתר, אחד היתרונות בתואר שני במשפט עסקי במרכז הבינתחומי הוא שהתכנית מורכבת מקורסים שמוכנים במיוחד עבור התואר השני ובדרך כלל אין בהם בכלל תלמידי תואר ראשון, אלא במקרים חריגים. הקורס הזה הוא אחד מהמקרים החריגים. לקורס נרשמו 2 (שני) סטודנטים מהתואר השני, אני ועלמת חמד נוספת. לכן, כדי לאפשר לי לסיים את התואר השנה (כי אם הקורס היה מבוטל הייתי צריך כנראה לחכות לשנה הבאה על מנת להשלים את הדרישות האקדמיות של שני קורסים בשפה האנגלית) החליטו לפתוח את הקורס לרישום גם לתלמידי תואר ראשון.
תלמידי תואר ראשון משנה רביעית נרשמו לקורס על סמך הידיעון, בו הופיע כי בסוף הקורס תהיה עבודה, ולא בחינה. לנו, תלמידי תואר שני, הופיע בידיעון כי תהיה בחינה. אני אדיש לבחינה או עבודה כמעט; לכן, כשהוחלט (בהוועצות עם הדיקן) כי אכן הקורס יבוצע ככתוב בידיעון – תלמידי תואר ראשון יקבלו עבודת בית ואנו נקבל בחינה, לא היתה לי כל בעיה עם הנושא (במיוחד שציונים של שני סטודנטים לא יכולים להתנרמל, ולכן הציון שלי יהיה קבוע ולא יחסי, בניגוד ל20 תלמידי תואר ראשון); את המחברת שהקלדתי ערכתי במהלך אתמול והיום העברתי אותה לשלושה סטודנטים נוספים: אחת מהתואר השני ושניים מהתואר הראשון שביקשו ממני.
 cc-by-sa-nc the girls' moma |
לאחר ששלחתי את המייל קיבלתי מאחד המכותבים את השאלה שהמרצה נתן לסטודנטים, תוך שהוא מפרט את טיוטאת תשובתו וכותב לי "אני מאוד אשמח לשמוע עמדתך לגבי התשובה שלי ואם אתה חושב שיש משהו אחר אני עוד יותר אשמח לשמוע ". עניתי לו בקרירות כי "אני לא יכול לענות על זה; כל תשובה יכולה לפגוע בציון שלך או לעזור לציון שלך ולפגוע (בכך) באחרים."; כנראה שהסטודנט לא הבין וכתב לי "אני אשמח לדבר איתך על השאלה בטלפון אם לא נוח לך לרשום לי מייל. אם כן אז רק תגיד שעה שנוח לך שאתקשר ואעשה זאת". |
אני הרגשתי יחסית רע כשעניתי לו לבסוף ש"אם אני עוזר לך אני פוגע בציונים של האחרים, לכן אני לא רוצה לעזור לך כדי לא לפגוע באחרים."; מצד אחד, כל עזרה שאני אתן לו יכולה גם לפגוע בציון שלו מצד אחד, ואם היא לא תפגע בציון שלו, אלא תעזור לו, אזי הוא ינוקד גבוה יותר על העקומה מאחרים ואני אפגע באחרים. כמובן שמדובר בעבירה על טוהר הבחינות, שאני לא מוכן לסבול, וגם לא מדובר אפילו בחבר, אלא במכר מהקורס, כך שלהסתכן עבורו ביושרה האקדמית שלי? בל נשכח שגם אם לא היה מנוקד הקורס על עקומה, עדיין כל סיוע שאני אתן לו הופך אותו למעתיק בעבודת בית.
| האם זה התפקיד שלי למשטר את התלמידים האחרים ולהסביר להם שאין מקום לכאלו שאלות במישור האקדמי? בחינה היא בחינה היא בחינה. בעבודה סמינריונית ראוי (ורצוי) להעזר באחרים ולשאול שאלות, שכן הכתיבה היא עצמאית והמחקר הוא לא. בבחינה נבחן ידע של סטודנט ולאו דווקא יכולת מחקר אלא יכולת ניתוח. כל יכולת ניתוח של אחר בעניין פוגעת בכושר השיפוט של המרצה לגבי העבודה. אולי אני לא צריך להלשין, אבל בטוח שאני לא צריך לעזור, זה לא המעשה הנכון. |  cc-by-sa-nc gordasm |
אז נכון, אדם אחד כועס עליי כיוון שלא עשיתי את "המעשה החברי" ועזרתי לו (להערכתי הייתי צריך פשוט להתעלם מהמייל); כיתה שלמה לא יודעת שבגלל שלא עזרתי לו הציונים נותרו בעינם ואין כל צורך להתעצבן (למרות שככל הנראה ולפי היכרותי עם האוכלוסיה, הם כן מצליבים מידע ורוב העבודות יראו דומות). אני מרגיש אבל קצת מהורהר.
אני מסכים איתך לחלוטין!
יותר מזה, אני אומר אפילו: "כל הכבוד".
חלק מהבעיה לדעתי היא, עצם זה שהכותרת שלך היא מתנצלת… "אני לא חלאה…". למה צריך לצאת מעצם ההנחה שמשהו בהתנהגות שלך לא בסדר ושצריך להתנצל על זה (אפילו אם זה נעשה בצורה לא מודעת או צינית).
הבעיה היא, שהעתקה (כולל העתקה לייט – אם יש כזה דבר בכלל) היא הנורמה.
אנשים לא מבינים מה הבעיה בכלל. אני לא מצליח לתפוס מדוע אנשים לא מבינים שזו בעיה חברתית שאוכלת אותנו מבפנים. הם לא מסתכלים מטר אחד מעבר לאף שלהם בניסיון לראות את התפיסה הכוללת של המציאות, של החברה שלנו.
עצוב אבל אמיתי.
תמשיך לעמוד על העניין הזה. מי שיקרא לך חלאה, הוא חלאה בעצמו. אנחנו לא רוצים אנשים כאלה בחברה שלנו.
אלעד
אלעד,
רק להבהיר, הוא לא קרא לי חלאה; אבל די הבנתי מהאינטונציה שהוא לא מחבב אותי יותר.
אני מסכים איתך שהנורמה היא בעייתית; בסמסטר א' כשתרגלתי קורס בדיני חוזים ראיתי איך העבודות דומות מאוד, אבל ניסיתי להמנע מלציין שהן מועתקות כי לא היה לי איך להוכיח זאת, ולכן העדפתי לתת להם להנות מהספק.
אני כן מרגיש צורך להיות אפולוגטי כי אני חושש שהרעיון של העתקה "לייט" הוא נורמאלי לחלוטין ואני מכיר לא מעט אנשים שמתפרנסים מ"עריכה לשונית" של עבודות וכדומה.
הממפפףףףףף
תקן אותי אם אני טועה אבל בקורס השתתפת על תקן סטודנט ולא על תקן מתרגל נכון? אז על איזו יושרה אקדמית אתה מדבר? הרי בדיוק עבור זה נוצרו קבוצות הלימוד – על מנת שסטודנטים יוכלו להפרות אחד את השני ולהשלים חוסרים.
אני פשוט לא רואה איך התייעצות עם סטודנט הופכת להיות העתקה, אתם הרי לא עונים על אותה השאלה.
האם בעקבות התייעצות איתך הציון שלו יכול להשתנות? ובכן, כן. הוא גם יכול להשתנות אם הוא יקרא עוד מאמרים ויחקור עוד קצת – האם גם אז כושר השיפוט של המרצה לגבי העבודה ייפגע?
אביעד,
קוראים לזה בחינת בית כי זה נועד לעבודה עצמית; בבחינה הוא לא היה יכול לקבל הערות ממני על מהות העבודה, נכון? ואם כבר, אז גם בקבוצת לימוד – צריך להבדיל בין מצב בו יושבים ומדברים על הנושאים לבין מצב שבו הסטודנטים מכינים את העבודה ביחד ואז משנים את הניסוח במקצת.
אם הוא יקרא עוד מאמרים אין שום בעיה עם הציון שלו, אבל אתה צריך להבין שהוא נבחן ביחס לכיתה, וכשהוא נבחן ביחס לכיתה, אני לא רואה לנכון לסייע למישהו על חשבון אנשים אחרים; גם אם לא הייתי בקורס עדיין אל תשכח שלא מדובר בחבר קרוב אלא מדובר באדם שלא הכרתי עד לפני שבועיים כשהקורס התחיל, ואני לא חושב שראוי לשאול אחרים על תשובתך בטרם תגיש אותה.
צדקת לחלוטין
אפילו היית צריך להתעלם והוא היה מסיק את המסקנה לבד.
מלכתחילה הוא לא היה צריך לפנות אלייך.
מחזקת את ידיך (נראה שאתה צריך קצת חיזוק)
לי פעם הציעו לעשות סמינריון לסטודנט עמית, תמורת תשלום חביב, והתגובה האינסטקטיבית שלי הייתה שזה לא מוסרי, ואכן הלכתי עם התחושה הזאת.
מעבר לזה, אני קצת נהנית שאנשים מתעצבנים עליי "מהסיבות הנכונות". לפעמים גם כשזה נראה טיפשי, כל אחד מאתנו יכול וצריך לחנך אחרים. אולי הוא יחשוב פעמיים לפני שיפנה למישהו אחר עם אותה בקשה.
בילי,
להציע כסף עבור סמינריון זה מוסרי למחצה, כאן הוא (א) אפילו לא משלם לי עבור הויתור המוסרי ו(ב) הוא לא חושב שמדובר ברמאות, אלא לא מבין שזה גובה רק מחיר מחבריו לכיתה.
יהונתן,
אני לא כל כך מבין כיצד אתה מקבל "העתקה לייט". אולי אנחנו מגדירים את המושג הזה שונה ולכן אין ביננו התאמה.
יש הבדל בין עריכה לשונית או לבקש ממישהו לקרוא את העבודה שלך כדי לחוות דעה לבין העתקה של רעיונות ואפילו התייעצות באחר.
אני מסכים אם מה שכתבת במסגרת התגובות שלך – יש הבדל בין סוגי עבודות – יש עבודות שמראש ההנחה היא שיש להעלות רעיונות בקבוצות ויש עבודות שזה אפילו ממולץ (אפילו להייעץ עם מרצים).
אבל שאני דיברתי על העתקה לייט – דיברתי על העתקות בתרגילים פשוטים (הרבה פעמים מתמטיים), בבחנים ובעוד כל מיני סוגים של בחינות שבהן, זה נחשב "כאילו" בסדר להעתיק.
כמובן שיש ויש. הרעיון שלי הוא שאין העתקה לייט באמת. אנשים מתייחסים למשהו כהעתיקה לייט בעוד שהעתקה היא חד ממדית.
יום נפלא…
כמה זמן יש לך אלוהים…
חלאה
יחלאההה חחחח