חברי כנסת יקרים,
אני פונה אליכם במסגרת אתר "עבודה שחורה" לקשר ישיר בין נבחרי הציבור לבוחריהם על מנת לתהות כיצד מפלגת העבודה לא עמדה איתנה אמש כנגד הצעת החוק הגזענית של אורי יהודה אריאל, לפיה קרקעות הקרן הקיימת לישראל ימכרו ליהודים בלבד. יתר על כן, התפלאתי לראות כי חברת הכנסת אורית נוקד היא מהחתומים על הצעת החוק. מכתב זה, כמו גם תשובותיכם (או העדרן) יפורסמו באתר 'עבודה שחורה' יחד עם מכתבים נוספים בין חברי כנסת לאזרחים.

הצעת החוק, בבסיסה, קובעת כי נכסי הקרן הקיימת לישראל, על אף האמור בכל דין, ינוהלו 'בהתאם לתזכיר ההתאגדות של קק"ל', תזכיר ארכאי שהותקן לפני מאה שנים בעת שליהודים לא היו כמעט קרקעות בישראל והיד היחידה שאפשרה רכישתן היתה הקרן הקיימת.

מטרה זו נתפסה כלא חוקתית עוד לפני שנתיים ומחצה, כאשר היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, קבע כי קרקעות קק"ל יוחכרו לכלל אזרחי ישראל ולא רק ליהודים, בהתאם להלכת קעדאן שנקבעה בבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ. (בג"צ 6698/95 קעדאן נ' מנהל מקרקעי ישראל) באותה ההלכה קבע הנשיא ברק כי:

"חובתה זו של המדינה לפעול בשוויון חלה על כל פעולה מפעולותיה. היא חלה בוודאי מקום שרשויות המינהל פועלות בתחומי המשפט הציבורי. ברשימה ארוכה של פסקי דין חזר בית המשפט העליון והדגיש את חובתן של רשויות המינהל לפעול בשוויון כלפי הפרטים (ראו זמיר וסובל, שם). חובת השוויון חלה גם מקום שהמדינה פועלת בתחומי המשפט הפרטי. על כן היא חלה בהתקשרויות החוזיות של המדינה (ראו בג"ץ 840/79 מרכז הקבלנים והבונים בישראל נ' ממשלת ישראל, פ"ד לד(3) 729, 746). אכן, ביסוד תפישתנו עומדת הגישה כי המדינה ורשויותיה הם נאמני הציבור. "רשויות השלטון מקבלות את הסמכות מן הציבור, שבחר בהן באופן שוויוני, ולכן הן גם חייבות להפעיל את הסמכות כלפי הציבור באופן שוויוני" (זמיר וסובל, שם, עמ' 176)."

חשוב לציין כי קק"ל מחזיקה כ-50% מהקרקעות החקלאיות בישראל, וכל איסור על מכירת קרקעות לבני מיעוטים משמעם כי 50% מהקרקעות במדינה אינן זמינות להם לחופש עיסוק כלל וכלל.

כמו כן, אף אם אין קק"ל חלק מרשויות השלטון, אלא היא חלק ממכשיריו של העם היהודי עלי אדמות, עדיין, לאחר המהפכה החוקתית וההכרה בדו-מהותיות של גופים, כנגזר מהחלטת בית המשפט העליון בפרשת און (ע"א 3414/93 און נ' מפעלי בורסת היהלומים, פ"ד מט (3) 196) ומהחלטת הכנסת בחקיקתה את חוק איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ומקומות ציבוריים, חובה על כל גוף פרטי ליתן שירות עבור כל אדם המבקש אותו, אם זה מוצע לציבור.

לכן, ההסדר המובא בהצעת החוק עליה הצביעו רוב חברי הכנסת אמש (מעל לששים) הוא בעייתי מבחינה חוקתית ומאותת לאחינו הערבים כי אין פנינו לשיתוף פעולה אמיתי בין העמים ואחווה אלא דווקא להדחקת זהותם כמיעוטים.

יתר על כן, ובצורה אירונית, אם קרן קיימת לישראל הינה גוף פרטי המנוהל על ידי 'העם היהודי', הרי שהיא לא כפופה לחוקי הכנסת כלל וכלל ועצם החקיקה פוגע בזכותה של הקרן לקניין ובשווינה כלפי החוק, ולכן – אף מטעם זה בלבד, החוק פסול.

אני קורא לכם להצביע נגד החוק בכל הזדמנות עתידית ולחזור בכם מההסכמה לחוק זה

אשמח לשמוע את נימוקיכם אם הצבעתם בעד החוק, ובמיוחד את נימוקיה של חברת הכנסת נוקד לחתימתה על הצעת החוק.