ה. לייבו מעבודה שחורה כותב מסה מדוע לדעתו, בתור מי שנמצא בצד השמאלי של המפה, הצעת החוק הגזענית של אורי יהודה אריאל* היא הצעת חוק ראויה. לדבריו של לייבו, "עלינו להפסיק לנסות ולהיות צדיקים טהורים. אם אנו רוצים להבטיח את המשך קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי, היחידה מסוגה בעולם – עלינו לפעול לשימור האינטרס של העם היהודי. קרן קימת לישראל הינה ארגון של העם היהודי שנולד בקונגרס הציוני וליכד יהודים מכל קצות אירופה בשעה שישבו בגלות. 2000 שנה היו היהודים פזורים בגלות, בלי זכות על נחלה ובלי בית מוגן, חשופים לאנטישמיות, פרעות ופוגרומים, קיפוח ואפליה. הקמת המדינה היהודית באה לתקן את העוול ההיסטורי שנעשה לעם היהודי. לכל עם מגיעה מדינה משלו – גם לעם היהודי. "

אני הסתייגתי קשות מהצעת החוק ומדבריו של לייבו, בעיקר בגלל שהוא לא משתמש בעובדות על מנת להסביר את עצמו, אלא הולך בחזרה אל מפלטו האחרון של הנבל, כדברי סמואל ג'ונסון. את שהיה לי להגיד על אי חוקתיות החוק כבר אמרתי, אולם אני רוצה להתייחס ללאומנות שפורצת מדבריו של לייבו שגם משתקפת מבדבריו של עמי איילון במכתבו ל"עבודה שחורה" בסוף השבוע.

אחת הבעיות שיש לי עם החוק היא שבפועל החוק הופך לחוק איסור נישואי תערובת (והבאת ילדים לעולם אשר אינם בני הדת היהודית). את הלוגיקה הפשוטה מכאן ועד חוקי גזע רעים כל בר דעת יוכל לעשות.

ונתחיל את סיפורנו בדוגמא א':

עוזיה הוא חקלאי היושב על אדמות קק"ל; עוזיה חוכר את האדמה כבר שנים אחרי שקיבל את חוזה החכירה מאביו במסגרת "בן ממשיך" במושב בו הוא גר. לעוזיה בן זכר אחד, אביתר. אביתר השתחרר משירותו הצבאי, טס להודו לחופשה ושב כשהוא נשוי באושר לפרטיבה, בחורה הודית מקסטה גבוהה שהכיר בטיול. השניים, כחילונים גמורים, נישאו בנישואין אזרחיים. עם השנים נולד להם בן זכר, אורי. עם מותו של עוזיה ירש אביתר את זכותו כבן ממשיך וגידל אפונים באושר עם אשתו וילדו. יום אחד, כשאורי היה אך בן 25, נפטר אביתר בתאונת קומביין קטלנית. אורי ניגש לקק"ל על מנת לממש את זכותו כבן ממשיך, ואלו טענו כי כיוון שאינו יהודי אין לו כל זכות בקרקע ואסור להם להחכיר לו את הקרקע.

דוגמא א' היא בעייתית במקצת, כיוון שהיא מראה לנו שבמבנה המשפחתי של היום בני הלאום היהודי ובני הדת היהודית שונים ויכול שאותו בן מושב שתמיד הצטייר כיפה בלורית ותואר שאביו בסך הכל התחתן עם אחת המתנדבות משוודיה ומעולם לא גייר אותו יתגייס לצבא, ילמד באוניברסיטה, יהיה חב בכל החובות שלנו ולא יהיה זכאי לרכישת אדמות. בעיה? מכאן לדוגמא ב.

דוגמא ב' כמעט זהה לדוגמא א', רק שאביתר המיר את דתו בעקבות נישואיו. כעת, הקרן הקיימת לישראל אינה מעוניינת להחכיר לאביתר את אדמת משפחתו כיוון שזה אינו בן העם היהודי. בפועל הJus Sanguinis הופך לחוק שמניא את אזרחי ישראל היהודיים להתחתן עם לא יהודיים כיוון שהוא מונע מהם את הזכות לרכוש קרקעות.

בדוגמא ג', חס וחלילה, פשוט נפגע בזכות הקניין של עוזיה. עוזיה מעוניין להקים שותפות בינלאומית עם תאגיד ענק. אותו תאגיד הינו בבעלות נוצרים אוונגאליסטים מניו-אינגלנד שמעוניינים לרכוש מחצית מזכויותיו של עוזיה במשק האפונים שלו ולמכרם במדינתם כאפוני חופש. עוזיה ניגש למנהל מקרקעי ישראל ומבקש להעביר את הבעלות לתאגיד מסוים, שמחציתו בבעלות נוצרים. קק"ל מסרבת וזכותו של עוזיה לקניין נמוגה.

ורק דבר אחד נותר כאן, כשלייבו טוען כי "כמיליון ורבע דונם נוספים רכשה קק"ל בשחר ימיה של המדינה, בכסף מלא , גם הפעם מכספי תרומות של יהדות העולם. מדובר בעסקה קניינית לכל דבר ועניין, שמכוחה עברה הבעלות המלאה והשלמה של האדמות לידיה של קק"ל, ולמדינה אין נחלה או חלק באדמה זו." אותם מיליון ורבע דונם נרכשו על ידי קק"ל, לדבריה, בשווי ריאלי מידי המדינה (ס. 130 לתשובתם לבג"צ) אולם גם אם כן הדבר כך, וגם אם נניח נרכשו אותן קרקעות מהמדינה בצורה תקינה ובשווי ריאלי, מהיכן שאבה המדינה את הסמכות לבעלות באותן הקרקעות? ויתר על כן, האם מכשרכשה קק"ל את אותן קרקעות מהמדינה, גם אם ביושר, אין היא כפופה לאותו דין ככל תאגיד המחויב לנהוג, בעת שהוא מציע לציבור נכסים, בשוויון?

קרן קיימת לישראל "ליכדה" יהודים מגלויות שונות והביאה אותם לישראל; מהגיעם לישראל והקמת המדינה אין כל מקום לדיון מסוג זה; זכותו של העם היהודי לנחלה כפופה להסקת מסקנות נחרצות בעקבות הזוועות שעבר אותו עם יהודי בגולה. אם לא נפיק את הלקח שצריך לאמץ את השונה מאיתנו ולא לפעול כנגדו, ושצריך להכיר בזכותם של אחרים לנהל תרבות וחברה, לא נוכל לעולם לטעון לזכות כלשהי על האדמה הזו. אדמה היא קניין, לא יותר, והיא נרכשת בממון. אין "גאולת אדמה" כשם שאין "גאולת רכב". תפיסה של "גאולת האדמה לאחר אלפיים שנות גלות" תאמר בפועל כי יש לנהוג באלימות (פיזית או כלכלית) כלפי אלו שמחזיקים כעת באדמה ולקחת מהם את אותה אדמה כיוון שהם לא יושבים בצדק.

תפיסה אחרת של גאולת קרקעות היא הפקעת המקרקעין מציבור באמצעים כלכליים, בדיוק כמו לפני מאה. עסקאות מפוקפות מבוצעות באמצעות אותו כסף בצורה שנוגדת את החוק הבינלאומי ומהווה פשעי מלחמה לכל דבר היא דרך פעולה שאינה זרה, לעיתים, לאותם גואלים. גם אם רכישה מבוצעת בתמורה מלאה, בדיוק כמו שיהודי יכול "לגאול" נדל"ן בלוס-אנג'לס, צריך לבדוק האם בכלל אותה "גאולה" לא נעשית ממניעים שאינם כלכליים-טהורים.

הצעת החוק של אורי יהודה אריאל היא הצעת חוק גזענית, היא הצעת חוק שבפועל אוסרת על יהודים לשתף פעולה עם מי שאינם יהודים במיזמים חקלאיים, בחיי המשפחה, בחייהם האישיים ואפילו במסחר היומיומי. הצעת החוק באה לבדל את היהודים משאר העמים על ידי כך שהיא הופכת את ישראל למדינה היחידה בה מחצית הקרקעות החקלאיות אינן זמינות ל25% מהאוכלוסיה (נכון ל2007). אני לא רואה איך עמי איילון יכול לתמוך בחוק כזה, והוא לחלוטין איבד כל לגיטימציה בתור מחוקק אם הוא תמך בו.

—-
*בהערת אגב מוחלטת, ראיתי את ח"כ אריאל השבוע בבית הנשיא בעת שהוזמנתי לטקס הכנסת ספר תורה למען חיילי צה"ל; ממש התאפקתי לא לגשת אליו, להציג עצמי ולומר לו שהוא בושה לעם היהודי; בעצם, גם ממש התאפקתי לא לגשת, להציג את עצמי וחלק מנוזל הרוק שלי בפניו, אבל זה סיפור אחר של כבוד לשלטון החוק ופחד ממאבטחים בבית הנשיא