« שמישהו יסביר לי | Main | חמשת השלבים »

February 28, 2007

בעבור חופן קילובייטים

תמצאו את זה בבלוג החדש (מוביל לדף חיפוש)

טוב, נו.
חייבים להתייחס לזה גם כן, לא? אבל אני שואל איפה היו ח"כים כמו זהבה גלאון ורן כהן להגן עליי היום?


יום רביעי, 28 פברואר
2007.



לכבוד:

חבר הכנסת אביגדור יצחקי, חבר הכנסת אליהו גבאי, חבר הכנסת גלעד ארדן, חבר הכנסת יעקב מרגי, חברת הכנסת לימור לבנת, חבר הכנסת נסים זאב, חבר הכנסת שלמה בניזרי, חבר הכנסת אברהם מיכאלי, חבר הכנסת אמנון כהן, חבר הכנסת דוד אזולאי, חבר הכנסת יצחק גלנטי, חבר הכנסת מגלי והבה, חברת הכנסת סופה לנדבר,  חבר הכנסת אופיר פז-פינס, חבר הכנסת בנימין נתניהו,  חבר הכנסת יצחק וקנין, חבר הכנסת משה גפני,  חברת הכנסת קולט אביטל, חבר הכנסת אורי יהודה אוריאל, חבר הכנסת גדעון סער, חבר הכנסת יובל שטייניץ, חבר הכנסת יצחק לוי,  חבר הכנסת משה כחלון, חבר הכנסת רוברט אילטוב.


מכובדיי,


אני כותב לכם מכתב זה במסגרת יוזמת "עבודה שחורה" לקשר מתמיד בין הבוחרים לחברי הכנסת, ולאחר שהצבעתם בעד הצעת החוק של אמנון כהן ממפלגת ש"ס הקוראת לחסימת אתרי אינטרנט בעלי תכנים אלימים, פורנוגרפים או גזעניים מפני גישה של קטינים.


למרות שמטרת החוק המוצע היא מבורכת, אני חושש שהאמצעים שהוא מציע אינם מידתיים כלל ופוגעים בזכויות אדם, בחופש הביטוי, בחופש העיסוק ובתחרות החופשית. ח"כ כהן מציע לחייב את ספקיות האינטרנט בהתקנת אמצעי זיהוי ביומטריים על מנת לזהות את המשתמשים הבוגרים.התקנת אמצעי זיהוי ביומרטיים בפועל תגרום לניהול מאגר מידע דיגיטלי של נתוני טביעות אצבע על ידי חברות פרטיות, השומרים את פרטי האזרחים. סמוך ובטוח אני כי לא כך היתה כוונתכם כשהצבעתם על החוק האמור. כמו כן, מאגר המידע המדובר חשוף לפריצות ולהשחתה, וקיומו עשוי לפגוע בבני אדם בצורה גדולה מהתועלת. במקביל, פוגע כהן בחופש העיסוק של אתרים מסוימים שעשויים להחסם כיון שהם נחשדים בהפצת מידע "אסור" וכן לפגוע בחופש העיסוק של ספקיות האינטרנט כיוון שאלו יאלצו להוציא עלויות בלתי פרופורציונאליות על מנת לסנן את כל התוכן.


במקביל להתקנת אמצעי זיהוי ביומטריים, הטלת אחריות על ספקיות האינטרנט לחסימת תכנים היא בלתי אפשרית. כאשר ישנם מיליוני אתרי אינטרנט חדשים בכל יום לא ניתן להנהיג מדיניות בה כל האתרים יהיו סגורים עד אשר ספקית האינטרנט תאשר אותם, ובפועל תווצר צנזורה על אמצעי דמוקרטי כמו האינטרנט.בנוסף, ניהול של רשימות של אתרים אסורים תהיה אמצעי בלתי יעיל בטווח הארוך, שכן לא ניתן להתחקות אחר כל אתרי התועבה, האלימות והגזענות. לכן, העונש הבלתי מידתי שמוצע בחוק של השעיית רשיון הספקית אינו רק הרתעה עצומה, אלא גם ענישה בלתי מוצדקת.


במקביל, חסימת אתרים אלו פוגעת במחקר החופשי האקדמי, בזכות לחיפוש אחר מידע, ובזכות של מבוגרים לצפות בתכנים למבוגרים בלבד. אודה לכם אם תקראו את מאמרי בנושא: "אכיפה או עקיפה של חוק" בכדי להבין כי הדרך הנכונה להתמודד עם בעיה זו היא באמצעות חינוך ולא חוק, במיוחד בנושאי פורנוגרפיה.


אני קורא לכם לחשוב פעמיים בטרם תצביעו עבור חוק זה בקריאות המתקדמות וכן בכדי שתסייעו לאזרחי מדינת ישראל על ידי כך שתעשו כמיטב יכולתכם למנוע את כניסת חוק זה לספר החוקים של מדינת ישראל.


אשמח לעמוד לשירותכם על מנת לסייע בחקיקה אלטרנטיבית ופוגענית פחות, כמו גם בהסדרה אחרת של הנושא, שתביא להקטנת חשיפת הקטינים למידע אלים ופוגע.


מכתב זה, כמו גם תשובתיכם, יפורסמו באתר "עבודה שחורה", כמו גם באתרי האישי,  בכדי להציג לציבור הבוחרים מיהם נבחריהם ומהם הסיבות להצבעתם.


עו"ד יהונתן י. קלינגר


Technorati Tags: , ,

נכתב על ידי jk ביום\שעה February 28, 2007 05:44 PM

Trackback Pings

ניתן לשלוח טראבק כאן

Comments

תמונת המשתמש

נמרוד ברנע
March 2, 2007 03:23 PM
לינק ישיר לתגובה זו

חה"כ רן כהן וזהבה גלאון היו מגינים עליך ועל הציבור הישראלי קצת יותר עם היו חברי מפלגה חרוצים עם מודעות טכנולוגית גבוהה, כמו איזה עו"ד רווק מבוקש שאני מכיר שהחליט לעבור למפלגה אחרת בגלל הבטחה שהכזיבה...

תמונת המשתמש

hadaso
March 6, 2007 05:17 PM
לינק ישיר לתגובה זו

החוק הזה בעיקר מדגים אי הבנה בסיסית שמקורה בתרגום קלוקל של המונחים הטכניים מאנגלית. "אינטרנט" ו"אתר אינטרנט" הם שני מושגים שהקשר ביניהם די רופף:

"אינטרנט" = internet כלומר רשת מחשבים שמתקשרים ביניהם ב-Internet Protocol (פרוטוקול IP).

"אתר אינטרנט" = website כלומר אוסף קבצים מקושרים שכתובים בדרך כלל ב-html ואשר ניגשים אליהם בדרך כלל באמצעות פרטוקול http (אבל לא בהכרח. למשל ניתן לגשת ל"אתר" מקומי באמצעות מערכת הקבצים המקומית ללא שימוש בפרוטוקולים Http או IP וניתן גם להעביר פרוטוקול http על גבי תשתית רשת מבוססת פרוטוקול שאינו פרוטוקול האינטרנט (IP).

ספקי האינטרנט נותנים במסגרת הזכיון שלהם שרות אחד: חיבור לרשת העולמית בפרוטוקול IP. זה מה שהם מחויבים לספק לצרכן. רוב הצרכנים משתמשים בתשתית זאת להעברת תקשרות בפרוטוקול http, אבל שום דבר שקשור לתקשורת זאת אינה נעשית ברמת ספק האינטרנט. התקשורת נארזת בצד אחד (ה"אתר" או ה"גולש") והאריזה נפתחת בצד השני.

מה שהחוק הזה דורש הוא שספק האינטרנט יפתח את המעטפות שהוא מעביר עבור הלקוח ויציץ פנימה - כלומר זאת הצעת חוק הדורשת מספק האינטרנט לבצע "האזנה" לכל התקשורת הפרטית של כל הלקוחות.

למה הדבר דומה? למשל להטיל אחריות פלילית על חנויות המוכרות סכו"ם למי שיש לו במשטרה תיק על אלימות. או לבעל חניון המאפשר חניה לרכב גנוב או שיש בו סחורה גנובה.

ניסחתי גם "הצעת חוק" בסגנון זה בטוקבק לבלוג של halemo (http://gblogs.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=922840).

תמונת המשתמש

יהונתן
March 6, 2007 05:19 PM
לינק ישיר לתגובה זו

מסכים איתך שזה נובע מבורות ומחוסר הבנה בתחום. אנחנו עובדים על לבטל את זה, לא?

Post a comment