לפני שנה בדיוק מהיום התחלתי לכתוב סיפור, או ספר, שנקרא אנשי הפירורים. הספר נכתב פרקים פרקים עד שכמעט ונזנח איפשהו בחודש ספטמבר בשלב מאוד מתקדם של העלילה. הסיפור מתרחש בתל-אביב של ימינו ומספר סיפור לא רחוק מסיפור החיים שלי (עם תוספות שהופכות אותו למעניין, בניגוד לחיים המשמימים שלי). העלילה מתחילה כאשר הגיבור (ששמו לא מוזכר…
“על מה אתה מדבר?” היא אמרה לי. “איפה ראית עינים כחולות?” “תביני, אני גם לא קלטתי את זה עד שנכנסתי לפורום ‘יוצאות מהארון’ וראיתי את מה שכתבו שם. ידעתי שזו לא יכולה להיות את, ואז ראיתי את התמונות.” … “אני יודע הכל על אבא שלך. אני יודע כמה הוא מושחת, אני יודע בדיוק מה הוא…
כבר לא ידעתי מה השעה. לא העזתי לחשוב. הייתי כל כך טרוד שלא ידעתי בכלל על מה אני צריך לחשוב. יעל ועינת או יעל ודנה? וירון? האם הוא היה איתן באותו היום או האם בכלל זה היה ביום אחר. תהיתי אם אני צריך ללכת ליעל לברר מה קורה כאן. גם לא הבנתי ממש איך אני…
נשענתי לאחור, נשכבתי בנוחות על המיטה והושטתי את ידי לכיוון השידה לצד מיטתה. הוצאתי מהמגירה חפיסת סיגריות שישבה באותו מקום קבוע שהיא יושבת כבר כמה שנים. ליאת תמיד שמרה חפיסה אחת ליד המיטה, וגם מאפרה, רק בשביל הסיגריה שאחרי. סיגריות משובחות, הטובות ביותר שיש, הן הסיגריות שאחרי. לי היה מנהג מגונה כזה, לא הייתי מרשה…
הפעם העדפתי כן להשתמש במפתח שלי, אולי כדי להכנס לליאת הביתה בלי להפריע, אולי כדי להראות מגניב, אולי כדי שהיא לא תצפה לראות אותי. אני לא יודע. אולי כדי שאני אוכל להכנס חופשי. טיפסתי שלוש מדרגות אל תוך מבואה, והסתכלתי על הדלת; שאלתי את עצמי אם לדפוק או לפתוח, ואז חריקה נשמעה. ליאת פתחה לי…
דנה היתה בחורה יפה מאוד, אבל זו לא היתה התכונה העיקרית שלה. היא תמיד ידעה לעמוד על שלה ולהלחם על מה שהיא ידעה שהיא יכולה לנצח בו. היא גם ידעה איפה לא לנצח, איפה לוותר. דנה ראתה את הצד הלא נכון של תא המעצר עשרות פעמים, אבל אף פעם לא ישבה בכלא. אביה תמיד היה…