כבר לא ידעתי מה השעה. לא העזתי לחשוב. הייתי כל כך טרוד שלא ידעתי בכלל על מה אני צריך לחשוב. יעל ועינת או יעל ודנה? וירון? האם הוא היה איתן באותו היום או האם בכלל זה היה ביום אחר. תהיתי אם אני צריך ללכת ליעל לברר מה קורה כאן. גם לא הבנתי ממש איך אני…
נשענתי לאחור, נשכבתי בנוחות על המיטה והושטתי את ידי לכיוון השידה לצד מיטתה. הוצאתי מהמגירה חפיסת סיגריות שישבה באותו מקום קבוע שהיא יושבת כבר כמה שנים. ליאת תמיד שמרה חפיסה אחת ליד המיטה, וגם מאפרה, רק בשביל הסיגריה שאחרי. סיגריות משובחות, הטובות ביותר שיש, הן הסיגריות שאחרי. לי היה מנהג מגונה כזה, לא הייתי מרשה…
הפעם העדפתי כן להשתמש במפתח שלי, אולי כדי להכנס לליאת הביתה בלי להפריע, אולי כדי להראות מגניב, אולי כדי שהיא לא תצפה לראות אותי. אני לא יודע. אולי כדי שאני אוכל להכנס חופשי. טיפסתי שלוש מדרגות אל תוך מבואה, והסתכלתי על הדלת; שאלתי את עצמי אם לדפוק או לפתוח, ואז חריקה נשמעה. ליאת פתחה לי…
דנה היתה בחורה יפה מאוד, אבל זו לא היתה התכונה העיקרית שלה. היא תמיד ידעה לעמוד על שלה ולהלחם על מה שהיא ידעה שהיא יכולה לנצח בו. היא גם ידעה איפה לא לנצח, איפה לוותר. דנה ראתה את הצד הלא נכון של תא המעצר עשרות פעמים, אבל אף פעם לא ישבה בכלא. אביה תמיד היה…
"מה זאת אומרת מה אני יודע?”… "למה בכלל את שואלת?” שאלתי את יעל. היא המשיכה ללגום מהגליאנו, מצמידה את שפתה התחתונה לכוס הסניפסטר, נושמת עמוק את אדי האלכוהול. היא התיישבה בספה, תוך שהתריסים עדיין מוגפים מאז עזיבתי את הדירה והמזגן עדיין מטרטר; היא שיכלה רגלה ואמרה: “אולי זה קשה לך להבין, אבל כל מה שכאן…
"מה בבוקר?“ ליאת שאלה, „עכשיו כבר שמונה, אתה כנראה חי בעולם מעוות כזה שבו אין זמן. צריך לזוז, צריך לבקר את אבא בבית חולים, הופ! הופ!". היא אמרה כאילו היא לא היתה ערה חצי לילה והתוודתה מולי. „ספר לי עכשיו, אני רוצה לדעת הכל, למה עזבת ולמה לעזאזל יעל היתה כאן ולא אמרת לי.“ "את…