לפעמים הממשלות הרשעות שעובדות נגד האזרחים עשויות לעשות שימוש באותו המידע שאנחנו כל כך מנסים להגן עליו כדי לזכות אותם. כמובן שאותה פעולה חייבת להעשות בהסכמת החשודים כדי להוכיח את חפותם, ולהיות חסויה משימוש ללא הסכמתם כדי למנוע את הבעיה של הפללה עצמית. אותה דוגמא להפללה מצד אחד יכולה להביא לזיכוי במקרה אחר.
לפני כשנה וחצי מיקרוסופט חשפו את פלטי השיחות של מרדכי ואנונו כדי להרשיעו בעבירה של יצירת קשר עם אזרח זר, מה שמפר את תנאי השחרור שלו. סוד שיחו של ואנונו נפגע. זה מצא את עצמו במצב בו כל תקשורת שלו חשופה לפיקוח, והוא מנוע משימוש בטכנולוגיה שנועדה לשחרר אותו מכבלי הגשמיות.
מצד שני, אותו פיקוח יכול לסייע לחשוד אחר לזכותו. (לטקסט הנ"ל אין (שוב) שום קשר למציאות והוא הצעה תיאורטית בלבד); אדם נחשד, נניח, שאנס שתי נשים שהכיר ברשת. אותו אדם הכיר אותן באיזו רשת חברתית, התכתב, הוסיף אותן לרשימת החברים שלו והזמין אותן לביתו על מנת לקיים איתן יחסי מין (בהסכמה או שלא בהסכמה). כעת, לצורך בירור החשדות, המשטרה עורכת עימות בין החשוד לבין אחת המתלוננות; מה שעשוי לגרום לאי-נעימות רצינית למתלוננת כאשר זו נאלצת לעמוד פנים אל מול פנים עם החשוד ולהסביר מולו את גרסתה לאירועים שהתרחשו.
עכשיו, נניח (אבל רק נניח), שהמשטרה היתה מבקשת את יומני השיחות של אותה מתלוננת ממיקרוסופט או בצ'ט הפנימי של אותה רשת חברתית בה החשוד לכאורה ארב לקרבן והכיר אותה. האם יומני השיחות היו יכולים לזכות את אותו חשוד? כמובן שבאמצעות היומנים לא ניתן להוכיח שהוא אנס אותה : אונס, בניגוד למה שמקובל לחשוב, לא יכול להתבצע באמצעות האינטרנט אלא הוא דורש חדירה ספציפית למרחבה האישי של הנאנסת.
דמיינו מצב שבו המשטרה, לאחר הסכמתו של החשוד או הסכמתה של המתלוננת (שהרי אחד מהם הוא בעל השיח שיכול לחשוף את המידע), יגיעו ליומני השיחה ויראו כי אחת הגרסאות שאחד הצדדים מוסר תואמת את יומן השיחה : סבל רב יחסך מאדם ששמו הטוב עשוי להפגע. מצד שני, אם שני הצדדים ירצו לשמור על השיחה חשאית, המשטרה תהיה חייבת לציית לרצונם (כמובן שאני מניח שהיא תוכל לבקש זאת במסגרת חומר חקירה ולפגוע בפרטיותם, אבל זה משהו אחר).
האם הרצון לזכות נאשמים כאלו יוביל למצב בו כל המדינה תהיה מצולמת? כלומר, במצב כמו שכל רחוב בעיריית קריית ים מצולם בכל רגע ניתן להפריך קיומו של פשע, השאלה היא מתי המחוקקים יחליטו שמתאים להם להכנס לביתם של כל האזרחים על מנת להוכיח שלא מתקיימים פשעים.
לא צריך ללכת למקרה התיאורטי. לפני כמה ימים התפרסם המקרה של לורי דרו שלא הועמדה למשפט בגלל (תרתי משמע) תכתובות הצ'ט שלה. המקרה קצת מורכב כי דרו היא מנוולת אמיתית. בכל זאת אגב – הפרטים שלה דלפו ועשו בה לינצ' אינטרנטי שגלש גם למציאות.
כתבתי על זה משהו כאן:
http://www.sciencefriction.net/blog/2007/11/29/55/
תגובה לקטע
======
האם ואנונו לא יכול לתבוע את התאגיד "מיקרוסופט", בעקבות חשיפת תעבורת הרשת שלו?
ואם התשובה היא "לא, כי התאגיד 'מיקרוסופט' מוגן על ידי מה שכתוב ב-EULA שחתם עם ואנונו" –
אז מדוע לא כל אדם רציונלי עושה הכל כדי להפסיק להשתמש במוצרים כגון MSN Messenger, ועובר, במסגרת השוק החופשי, להשתמש במוצרים אחרים, בהם הפרטיות כן מוגנת באופן חוזי?
ואם לא כל אדם רציונלי עושה זאת, אז למה שלא נתחיל לפחות אנחנו, כאן, בפינה הקטנה שלנו, ונסחף אחרים?