בחודש פברואר 1999 התקיימה הפגנת המונים של הציבור החרדי מול בית המשפט העליון ונגדו לאחר מספר פסיקות שלטענת רבנים חרדים פגעו בסטטוס קוו. פסק הדין העיקרי שפגע בחרדים היתה החלטת בית המשפט העליון כי הסדר הפטור מבחורי ישיבות אינו חוקתי ויש לבחון הסדרים אחרים (בג"צ 3267/97 רובינשטיין נ' שר הביטחון). בעקבות אותה פסיקה, בעתיד, תוקם ועדת טל שתקבע המלצות לפטור משירות בטחון. אולם, למי שלא שם לב, המאבק האמיתי כלל לא היה על גיוס בחורי הישיבות אלא אמירה לבית המשפט העליון: "לציבור שלנו יש כח, אתה צריך לפחד ממנו".
(צילומים של אודי סלנט מההפגנה)
האמירה הזו, שהוטמעה עמוק בסאבטקסט באה כיוון שבאותם ימים היה תלוי ועומד ההליך השיפוטי של אריה דרעי בבית המשפט המחוזי בירושלים. השופט יעקב צמח ז"ל, שהרשיע את דרעי, היה מושא הביקורת האמיתי. האיום מעל בית המשפט היה כי באם לא יפסוק כהוגן הוא עשוי להיות כפוף לבעיות סמויות אחרות. אותו איום נישא בפני שאר שופטי בית המשפט העליון גם כן. ב17 במרץ 1999 הרשיע בית המשפט את דרעי, וזה ערער לבית המשפט העליון (ע"פ 3575/99 דרעי נ' מדינת ישראל) ודרעי לא זוכה אך עונשו הופחת בבית המשפט העליון. (ואף הורשע שוב).
היום, תשע שנים אחרי ההפגנות, מורשע גם שלמה בניזרי בפרשיות שוחד והפרת אמונים. ההרשעה הינה בפרשיות שחיתות שונות שראשיתן בסוף שנות התשעים. בניזרי כבר מתגאה בכך שלא הורשע בכל הסעיפים וככל הנראה יצבור מחאה דומה למחאת "הוא זכאי" של אריה דרעי (ויאיר אטינגר חושב אחרת).
ספק אם בניזרי לא יערער לבית המשפט העליון, במיוחד כשזה יודע שערעור כזה יכול רק לעשות עמו חסד, להקפיא את ההרשעה עד לפחות בחירות 2010, להשאיר אותו צמוד לכסא ולהמשיך לפעול למען האינטרס שלו ושל נבחרים אחרים. אולם ש"ס של היום יכולה לפעול באותה צורה כמו לפני עשור ולצאת מזה בזול.
אולי קשה להבין זאת, אבל החלטה של בית משפט נגד נבחר ציבור היא לא החלטה קלה ומעידה לא מעט על עצמאות בית המשפט. ש"ס, שיודעת להשתמש בתהליך החקיקה לקידום מטרותיה ולהחזיק את הקואליציה באשכיה (כמו, לדוגמא, עם חוק 892) יכולה לקדם חקיקה להטבת מצבו של בניזרי ויכולה גם להתנקם ברשות השופטת שתחליט כנגדה. לא מדובר בשופט הבודד, אלא על אותו שופט עומד מכלול של לחצים: החלטה נגד נבחר ציבור משמעה שאותו נבחר יפעל לצמצום הסמכויות של הרשות, יפעל למניעת קידום השופט הספציפי ויפעל כנגד אותה מערכת שהרשיעה אותו. השופט כלל לא צריך להרגיש שהאיומים מומשו, אלא מספיק שמאיימים עמם כדי להיות אפקטיבי שהרי המחוקק הוא האחרון שמדבר.
אם יש סיבה אחת מדוע שופטים צריכים להתמנות לכל חייהם היא סיבה זו: שופט לא צריך לחשוש לחייו האישיים או לקידומו המקצועי בעקבות החלטות שיתן שיפגעו בבעלי כח. רצח של שופט, לדוגמא, היא פגיעה מהותית בזרועות הדמוקרטיה, בצורה דומה גם פגיעה בחייו של נציג ממשלה היא אקט של מלחמה נגד הריבון. אם יקרה המצב בו מפלגה כזו או אחרת תצא נגד הרשות השופטת, תהיה זו הכרזת מלחמה על הדמוקרטיה.
ההרשעה של בניזרי בפרשיות שחיתות אומר שזה בגד באמון הציבור שבחר אותו, בניזרי חייב ללכת הביתה. השאלה היא מה יהיה עם הציבור שבחר אותו? האם גם זה ילך הביתה או שהוא יבחר עליו מושחתים לא פחות? אותו חבר כנסת מושחת גם יצא נגד זכויות הומוסקסואלים והאמין שהוא נרדף מסיבות עדתיות ואף מנסים לרצוח אותו. חברים מש"ס מדברים כבר על קנוניה שנרקחה נגדו ולא מעט אנשים טוענים שבניזרי והרב ראובן אלבז, שהורשע עמו, היו עושי חסד רב.
אדם שהורשע במעשים כאלו אינו יכול להיות אדם שומר מצוות. בניזרי ואלבז, גם אם מאמינים בקב"ה בכל ליבם, אינם עושים את רצונו אם לוקחים כספי ציבור ועושים בהם כשלהם, אינם עושים את רצון הקב"ה אם משתמשים בדמים כדי לקנות הסכמה רחבה ואינם עושים את רצון הקב"ה אם פועלים נגד הציבור ומפרים את הדיבר העשירי, שכל כך אנשים נוטים לשכוח: "לא תענה ברעך עד שקר".
אני אוהב את הבלוג שלך, הצורה שאתה מנתח דברים מעניינת והרבה פעמים נותנת נקודת מחשב נוספת.
לא דווקא נאמר על הפוסט הספציפי הזה אלה על הבלוג בכלליות.
כמה הערות:
א. מאז החרדים, שהיו הראשונים, כנראה, להיפגע מהאקטיביזם השיפוטי, מה שגרם להם להיות הראשונים שיצאו חוצץ נגד העליון, כבר הספיקו רבים וטובים לצאת נגד התנהגות בית המשפט, כולל חילונים למהדרין.
ב. אני מקווה שעשית זאת בתום לב ולא בדמגוגיה, אבל ארגון ההפגנה היה ע"י הצד החרדי-אשכנזי, גם אם בסופו של דבר השתתף כל הציבור החרדי. היה סמוך ובטוח שאריה דרעי לא עמד על ראש שמחתם או הפגנתם (הרי החרדים גזענים, שכחת? ;-) ).
ג. "רצח של שופט, לדוגמא, היא פגיעה מהותית בזרועות הדמוקרטיה, בצורה דומה גם פגיעה בחייו של נציג ממשלה היא אקט של מלחמה נגד הריבון".
איך זה הולך ביחד עם מה שטענת שלא צריך להיות הבדל בין רצח של שוטר לרצח של סתם אדם? יש מקום להתפלפל, אבל נראה לי שבכל זאת אתה אמור להבין שיש מי שיטען שלא רק פגיעה בחייו של שופט או נציג ממשלה (רבין הקדוש) היא פגיעה בריבון, אלא גם רצח ח"כ (זאבי) או סתם שוטר זו פגיעה בדמוקרטיה ובריבון.
ד. "אם יקרה המצב בו מפלגה כזו או אחרת תצא נגד הרשות השופטת, תהיה זו הכרזת מלחמה על הדמוקרטיה".
שזה אומר? שתדרוש שיוציאו את אותה מפלגה מחוץ לחוק? יש כבר כמה וכמה מפלגות הנלחמות בדמוקרטיה, במדינה ובריבונותה. רמז: הן לא בצד ימין של המפה הפוליטית. רמז נוסף: הן תשמחנה כשתהיה כאן מדינה אחת לעם אחד, ואני לא מדבר על העם היהודי.
ה. ואני מוכרח להעיר:
"הדיבר העשירי, שכל כך אנשים נוטים לשכוח: "לא תענה ברעך עד שקר"."
יא סמולני, פתח תנ"ך… [זה התשיעי].
(אל תיקח אישי. לצערי גם הרבה דתיים היו טועים בזה. ואני שונא את הטענות בסגנון "השמאל שכח מה זה להיות יהודי"…)
האם הפסקה האחרונה הכרחית? ואם כן, האם מיקומה בסוף הרשומה הוא נכון? האם הרשומה עוסקת ב"הכרזת מלחמה על הדמוקרטיה", או בנסיון לחנך לדת את הדתיים? האם זה משנה לנו, כציבור, מה אמונותיו ודתו של נבחר ציבור והאם אלו סותרים את פעילויותיו, או שהנקודה המרכזית כאן היא "ההרשעה של בניזרי בפרשיות שחיתות אומר שזה בגד באמון הציבור שבחר אותו, בניזרי חייב ללכת הביתה"? ואם זו הנקודה המרכזית, למה אתה מפתח בפסקה האחרונה רעיון חדש?
אני מסכים עם יוחאי: יש לך בלוג מאוד מגניב. אבל מעט מבלבל, שלא לומר מבולבל. לתשומת לבך.
דחליל,
אני מניח שהכוונה היא "להכות את האויב במגרשו הוא".
בעניין הבלבול, גם אני לפעמים מרגיש כך, אבל זו כבר שאלה של שיקולי עריכה.
יחזקאל,
א. אני לא אומר שרק החרדים יוצאים נגד בית המשפט העליון, אני טוען שכל מי שיוצא נגדו פוגע בדמוקרטיה.
ב. למיטב ידיעתי כלל הציבור החרדי ארגן את ההפגנה, אבל אם אתה אומר אתה כנראה יודע יותר טוב ממני.
ג. אני לא אומר שצריך לשנות בעונש של מי שרוצח שופט או שר אלא אני אומר שהפעולה עצמה מסמלת משהו אחר מרצח במישור הפוליטי, לא במישור המשפטי.
ד. יש לא מעט מפלגות שיוצאות נגד הרשות השופטת והדמוקרטיה (משמאל יש שתיים אם אני לא טועה, מימין יש שלוש). אני לא חושב שצריך להוציא אותן מחוץ לחוק אלא דווקא לאמץ אותן לתוך הדמוקרטיה ולשנות את דרכיהן הסוררות.
ה. צודק.
דחליל,
כן, הפסקה האחרונה הכרחית. היא צריכה להסביר את הצביעות הפנימית של פושעים מסוימים שמעדיפים להסתתר מאחורי דת (ולא, אין לי בעיה עם דתיים, יש לי בעיה עם עבריינים שמסתתרים מאחורי הדת). מי ששומר מצוות הוא אדם טוב בדרך כלל וחי חיים טובים, לעומת זאת השר בניזרי הורשע בפשעים שאינם עומדים בקנה אחד גם עם ההלכה, וככזה אין אפשרות לקרוא לו אדם שומר מצוות.
יהונתן,
תודה על ההבהרות. אני עדיין לא מסכים עם הכל, אבל לפחות מבין את הזווית שלך.
בעניין סעיף ב, המארגן הראשי היה מנחם פרוש (ח"כ לשעבר מטעם אגודת ישראל). ייתכן שהציבור הספרדי שהגיע, מצביעי ש"ס מן הסתם, הרגיש שיש כאן קשר למשפט דרעי, אבל בפירוש לא זה היה ה"דרייב" להפגנה אלא באמת האיום על הסטאטוס-קוו.
אגב, השעון כאן על שעון חורף. בפתח תקוה עדיין חורף?