לעיתים אני נחרד, בתור חילוני ממושקף וחצי חובק עצים, לגלות לא את כוחו של אפקט העדר החרדי אלא את אזלת היד של הציבור החילוני בכל מה שנוגע להתנהלותו כקולקטיב חברתי וכלכלי. אם יש דבר שאנו כחילונים אוהבים לבכות עליו הוא הכוח שמחזיקים החרדים עקב היותם קבוצה קולקטיבית אשר מסוגלת לווסת את הרגלי הצריכה שלה וצורת ההתנהגות שלה כל פעם שאיזה פאשקוויל חדש מודבק לו באלפים ברחובות בני-ברק וחצרות ירושלים.
הציבור החילוני הוא בעצם הילד השמן והמפונק והפופולארי של החברה שיושב בצד ובוכה; כל דמעה שלו היא עוד תעודת עניות ביכולתנו להשפיע על המציאות סביבנו. במאבק האחרון של הציבור הדתי ברשת "שפע שוק" אשר הסתיים בחרם על הרשת, והחל בגלל שעסקיו של דודי ויסמן פתוחים בשבת, לא גילנו דבר חדש על צורת הפעולה של ציבור זה ועל התנהגות העדר אשר מאפיינת את רוב התנהלותו, אולם גילינו שני דברים חדשים על אזלת היד וחוסר היכולת שלנו בתור קבוצה להפריד בין עיקר לטפל.
דוגמא צריכה להילקח מן הציבור הדתי, הם זיהו עוולה, זיהו מטרה ונקטו בפעולה. מדוע הציבור החילוני אשר חוטף מימין ומשמאל מגופי ענק כלכליים לא יוצא בצעקה? מדוע אנו נותנים לחברות התקשורת להציב אנטנות בבתי ספר וגני ילדים? איך זה שאנחנו שותקים כשנדמה שההבדל בין ארנונה לפרוטשקן הופך לקטן יותר ויותר? ומדוע אנו נותנים להם לפצל לנו את ערוצי הספורט לחבילה של שבעים ושתיים ערוצים שעליהם אנו משלמים בנפרד? תארו לכם איזה שינוי היה אפשר לצור כאן עם חרם אחד רציני; אתם מתארים לכם את אחת מחברות התקשורת עומדת בהפסד של 30%-40% ברבעון?
אבל לא אצל החילונים; אלו מצאו את יעדם וקפצו! תפסו אותנו באמצע חיבוק העצים שלנו ואמרו לנו "בואו לשפע שוק!, נראה לדתיים שאנחנו גם כוח קניה משפיע!", וכל החילונים קפצו לדום בצורה מופתית מבלי שאחד מהם ישאל מדוע. השאלה האמיתית היא למה אני צריך עכשיו להסחב עד לסניף (הבדרך כלל דיי מג'וייף) של רשת אלמונית רק כדי שאיזה אדון אחד יוכל למכור לי קרטון חלב וניירות גלגול ב56 ₪ בשתיים בלילה יום שישי? למה שאנחנו כקבוצה לא נעשה חרם על AM:PM? (יהונתן: דווקא ארגנו, גם כאן) מישהו לאחרונה בדק שם את המחירים? לי אין שום בעיה להסתדר בלי שרותי רשת המרכולים הנ"ל ל24 שעות, רק אל תמכרו לי נייר טואלט מאום אל-פאחם כאילו זה היה קלינקס תלת-שכבתי עם ריח של קרם בורלה. (יהונתן: אתה לא גר בתל-אביב)
השאלה האחרונה כאן היא מדוע אנחנו צריכים לעמוד מגנים לגופים מסחריים פרטיים אשר לא יכולים לקחת אחריות על מעשיים ולכבד את הציבור אשר מהווה את הנתח המרכזי מההכנסה שלהם וכל זאת כדי להגן על הזכות שלהם למכור לנו?
הרי אין שום הגיון כלכלי מאחורי פעולת המחאה של הציבור החילוני בהגעתו (העלובה) לסניפי שפע שוק וכי גם אין שם שום הגיון מסוג אחר (חברתי,מוסרי או מעשי) ובעדר כל הגיון מה שנשאר לנו כמדרבן יחיד הוא הפאנאטיסיזם שחלקנו מחזיקים כלפי הציבור הדתי ורק גורם לנו להדמות להם.
לקריאה נוספת:
יוחאי עילם : צריך ללמוד מהחרדים על חרם צרכנים.
סמי פרץ: מי מרוויח מהחרם על דודי ויסמן.
מאיר רסקין, בן 29 ותושב רמת השרון. עובד בתעשיית ההיי-טק ביום, לוחם מילואים חודש בשנה. מאיר הוא מחברו של להיט השירה "איה איה, רגל רגל" וצפה השנה ביותר סרטים מכל אדם אחר. מאיר הוא אב גאה לפשו, כלבת מחמד, ומטפל באילאיל, שותפתו לדירה. את מאיר הכרתי כששנינו הברזנו מבית הספר (ולמדנו בבתי ספר שונים), ומאז הספקנו לגור ביחד שנתיים וחצי (2002-2004).
מאיר,
החילונים פשוט, מה לעשות, שוברים חרם כשזה נוגע לאינטרס שלהם. הדוגמא הטובה ביותר היא חרם הצרכנים נגד צ'רלטון כשל כישלון חרוץ אולי גם בגלל שהתקשורת התגייסה למען צ'רלטון ואולי בגלל שצ'רלטון איימה לתבוע את מי שטוען שהחרם יעיל. הבעיה, כמובן, כמו שאמר אביעד פורהליס היא שהצרכן הישראלי רוצה לראות כדורגל יותר ממה שהוא רוצה לקבל אותו במחיר הוגן.
אם ננסח את זה אחרת, נניח שנחליט להחרים את ספקיות האינטרנט, האם נסתדר בלי אינטרנט? נניח שנחרים את חברות הכבלים, האם האימיול אכן יהיה תחליף?
אם היינו צריכים להחרים את ארקפה כי היא לא מעסיקה ערבים, את ארומה כי היא עם מטבח מטונף (וגזענות) ואת הקופי בין בגלל זכויות העובדים, איפה הינו בכלל שותים את הקפה שלנו במחיר מופקע? (ראה את הפוסט הזה שלי על חרמים)
כן, היינו צריכים. יש משהו באינדיבידואליזם הזה שלנו שבסוף יחזור אלינו כמו כמו שמאלית של טייסון.
"איפה היינו שותים את הקפה שלנו?"… אומו
פורהליס הוא אדיוט. אם הצרכן הזמין את חבילת הערוצים של צרלטון אז כנראה שהוא חשב שהמחיר היה הוגן. זה לא שערוצי הספורט הם מצרך בסיסי שבלעדיו אי אפשר להתקיים (ורחוק מאוד מכך כאשר מדובר בכדורגל ישראלי).
בכלל כל הענין הזה של AM:PM יכול להיווצר בעיקר במוחם של אנשים שלא מסתובבים בתל אביב בשבת. נדמה לי שעם כל יחסי הציבור AM:PM לא מגיעים לנתח של יותר מ50% מהסופרים שפתוחים בשבת ואם מכניסים לחישוב את הפיצוציות הגדולות וחנויות הנוחות של תחנות הדלק אז כל הענין נהיה עוד יותר זניח.
ההבדל הוא ברמת הכוללניות של החברה וקבלת הההנהגה.
"הציבור החרדי" לא עשה חרם – הוא רק ציית למנהיגים שלו שעשו. לציבור החילוני אין מנהיגים ואין את דרכי אכיפת המשמעת שיש לציבור החרדי. הרי אתה לא תחרים את מי שכן קנה באמ פם, בניגוד לחרדים שיחרימו את כל מי ששובר חרם. אפשר לומר כי שלטון מרכזי מאוד וציות עיוור חסרים לציבור החילוני (בתחום הצרכני, בתחומים אחרים יש לנו את זה מספיק), מצד שני – לא ממש היינו רוצים כזה(:
אני מסכים שמסע הקניות היה מטומטם מכל בחינה. אם כבר רוצים למחות, שיתחילו להחרים עסקים של חרדים (כמו אופטיקה הלפרין, פיצה מטר ועוד). עין תחת עין הרבה יותר יעילה משוחד מול איומים.
מאיר,
אני מקווה שהבנת את הציניות בדברי על החופש לקנות קפה במחיר מופקע. (ושוב, אחלה פוסט, אחרת לא הייתי מעלה אותו).
מרק,
הקונספט של AMPM הוא של חנות נוחות, ועל הנוחות הזו משלמים כסף. אין מה לעשות, אבל כאשר צריך לפתוח חנות 24 שעות ביממה יש הוצאות נוספות (שכר יותר גבוה במעט לעובדים, שכירות יותר גבוהה כיוון שמדובר במרכזי הערים וכו'). לכן, המחירים שם גבוהים יותר. אם לא מוצא חן בעינך המחיר, אתה חופשי לקנות במקום אחר, אתה לא צריך להחרים אם אתה פשוט לא קונה שם כי יקר.
זיו,
אם היינו צריכים להחרים כל אידיוט שעושה משהו שטותי, לא היו לנו חברים.
כי הציבור החרדי הם קהילה מגובשת, בשם הרב הם עושים נעשה ונשמע ומתייצבים כתלמידים ממושמעים ופועלים.
אנחנו החילונים, תמיד נמצא חלופות, כל עוד זה לא נוגע לחלקת האלוהים הקטנה שלך, כגון הסופר השכונתי. זה לא סקסי ולא מעניין. תמיד הפיצוציה של אמסלם פתוחה, וגם ככה דופקים מחירים בשפע שוק סְלֶשׁ AM-PM אז למה שאני (עומד אחד עם שרשר כבד וסיגריה מצביע על עצמו) אתרום לדודינקה כסף.
אנחנו לא יודעים לעשות הפגנות. חבל שלא העתקנו כמו מהדוד באמריקה את היכולת להפגין וגם להזיז דברים. כמו שבשנות השישים, לא נתנו לאישה שחורה לעלות לאוטובוס וכל המדינה הפגינה, לא עלתה על האוטובוסים וגרמה לתאגיד שלם כמעט לקרוס.
הזויה,
כדי להעתיק צריך להיות קולקטיב, לא?
ככל שהתקדמתי בקריאה, חשבתי לעצמי, "וואו. משהו 'לא' בסדר אצל יהונתן." זה פוסט כמעט פרו חרדים.
אבל אז הגעתי ל-"יהונתן: דווקא ארגנו, גם כאן"… האסימון עדין לא נפל. ואז: "יהונתן: אתה לא גר בתל אביב."
רגע. הוא מדבר על עצמו בגוף שני בפוסט שלא על חברות שלו? משהו באמת לא בסדר. (מסתכל על הכותב) אה, זה בכלל לא הוא.
עכשיו הכל מובן!
דווקא פוסט יפה. קצת אידיאליסטי. הסיבה שהציבור החרדי מצליח לעשות חרמים בלי בעיה כשצריך, למול הציבור החילוני הכושל בענין זה, הוא דווקא די פשוט: יש לציבור זה מנהיגים. לציבור החרדי יש את הרבנים, אנשים חכמים מאד ובאים בשנים שעברו לא מעט, שהציבור הזה נשמע לו ללא עוררין. ברגע שכמה רבנים אומרים לעשות כך וכך, אז כל העדר נשמע להם. זה נורא פשוט.
לחילונים אין אחד כזה, שמסוגל להוביל בגפו עדר שלם.
מה הקטע הכי גדול בסיפור? ש(עדיין) לא הוכרז חרם על שפע שוק, ויש חרדים שקונים שם, אף שרובם אכן מעדיפים מקומות אחרים בשל השמועות שכנראה יוטל חרם, אם דודי ויסמן ימשיך להפעיל בשבת את רשת AM:PM, ח"ו ורח"ל. (בערב פסח העדפה כזו היא משמעותית מאוד, כשבמקום תורים בקופות של שעתיים ושלוש, מחכים לא יותר מרבע שעה, אם בכלל.)
יחזקאל,
מחכים שעתיים בתור בקופה? המצרכים לא מתקלקלים?
יהונתן,
אם לא ראית תור בצרכניה/סופר-מרקט/יו ניים איט באזור חרדי בערב פסח (כלומר משבועיים לפני פסח), לא ראית תור מימיך. מה עושים עם הקפואים? בדר"כ יש פתרונות יצירתיים, כמו לשים הכל בשקיות, להכניס באיזה מקרר בפינה ולרוץ להוציא מהר כשמגיע התור…
נשמע לי הזוי; כאילו, לא עדיף כבר להזמין דברים באינטרנט?
כאילו, לחכות שעתיים מייקר את כל הקניות בזמן ההמתנה (כלומר, נניח, בעוד 40 ש"ח). הייקור של 40 ש"ח לקניות של 500 ש"ח הוא של 8%, מה שהופך את המחיר לדומה לרשתות "החילוניות". (אני מחשב תועלות אלטרנטיביות). כך שיכול להיות שבפועל זמן ההמתנה בתור גורם לכך שהקניות לא יהיו שוות.
מאיר,
הסיבה העיקרית (לדעתי) שאנו החילונים נטולי כוח בתור קבוצה היא שאיננו קבוצה. חרדים הם קבוצת האנשים המאמינים באותה הדת ומקשיבים לרבנים וכו', חילונים לעומת זאת הם אלו שאינם שייכים לקבוצה ההיא (וקבוצות אחרות) אנחנו הקבוצה המשלימה, ואמנם לפי תורת הקבוצות זה נחשב לקבוצה – אבל במציאות זה לא המצב כי שום דבר (כמעט) לא מלכד אותנו.
כל החרדים שומרים שבת – רק חלק מהחילונים צופים בכדורגל. כל החרדים שומרים כשרות – רק חלק מהחילוניים מפרים כשרות (בעיקר של פסח). כל החרדים מקשיבים לרבנים שלהם – רק לחלק מהחילונים יש אנטנות בבית ספרם. כל החרדים מתנגדים למצעדי גאווה* – רק חלק מהחילונים הם בעד.
חרדים יוזמים מאבקים, סטודנטים יוזמים מאבקים, ועדי עובדים יוזמים מאבקים, אנשים שחיים תחת מתקפת טילים מתמדת יוזמים מאבקים. העובדה הפשוטה שחילונים אינם קבוצה בפני עצמם אלא פשוט עדר האנשים שאינם משתייכים לקבוצה אחרת הוא שמונע מאיתנו לעשות דברים. אין שום דבר שפוגע בכל החילונים (ובכך מלכד אותנו) ולכן אין שום מאבק בו משתתפים כל החילונים.
* אולי יש כמה שלא, אבל הם מיעוט קטן כלכך ונסתר כלכך שאיני מחשיב אותם.
יהונתן,
איך בדיוק חרדים יזמינו מוצרים באינטרנט? רוב הציבור החרדי (עדיין) מתנזר מהאינטרנט. חוץ מזה, באיזו חנות אינטרנט תמצא את כל מוצרי הפסח ועוד בהכשר הבד"ץ של העדה החרדית? כל מוצרי הפסח, זה כולל סבון כלים, משחת שיניים, נייר כסף ונייר ארונות (ברצינות! אם תרצה, תתיך את זה…).