להומואים מותר להכות את בני זוגם, כך קובע בית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן

אני לא חושב שיש דרך טובה יותר לתאר את פסק דינו של כב' השופט גרשון גרמן מאשר הומופוביה, דיסוננס תחיקתי ואנומליה שדורשת התערבות בערכאת הערעור כפי שבתי המשפט בישראל עושים תכופות. כב' השופט גרמן בהחלטה בת 3 עמודים (ושבעים עמודים נוספים שבהם הוא מנסה לאלץ את המשפט לומר את דעתו) מצליח לשכנע את עצמו (אולי עוד מספר משוכנעים ראשוני הקטן משלוש) כי החוק למניעת אלימות במשפחה אינו חל על בני זוג מאותו המין (קרי: אליבא דשופט גרמן, מותר להכות את בן זוגך ההומוסקסואל) (תמש 016310/08 פלוני נ' אלמוני.)

החלטתו של כב' השופט באה בעקבות בקשתו של אלמוני לצו הגנה מפני בן זוגו לאחר שזה אנס אותו בצוותא עם אחרים, ביזה אותו והטריד אותו; אותם פלוני ואלמוני ניהלו מערכת יחסים שהיתה, ככל הנראה, מבוססת על היכרות ממקום העבודה, בה המתלונן היה צעיר בצורה משמעותית מהמבוגר, אולם השניים ישנו באותה דירה, קיימו יחסי מין ואף ניהלו מערכת יחסים. אולם, לעובדות אלו אין כל חשיבות כאשר ההגיון הבריא אומר ששני גברים כלל אינם זוג, ולכן אין להגן עליו מאונס על ידי גברים אחרים. פסק הדין, כפי שאסביר בקצרה, הוא שגוי בכל כך הרבה דרכים שחזקה על היועץ המשפטי לממשלה לערער על החלטה זו מטעם הציבור.

ההחלטה של כב' השופט גרמן חריגה בפסיקה בכלל ובפסיקת בית המשפט לענייני משפחה בפרט. דומה שפסק הדין מיושן ומחזיר את בית המשפט עשוריים לעבר שכן מאותו בית המשפט בו מכהן גרמן עצמו, יצאו לא מעט פסקי דין בו אישרו הסכמי ממון בין בני זוג מאותו המין; והרי לא יעלה על הדעת כי לצורך אישור הסכם יכירו בבני זוג חד מיניים כ"בני זוג" ואילו לצורך החוק למניעת אלימות הם לא יוכרו כ"בני זוג". [הפסקה הזו של יואב לגמרי]

ראשית, הכתבה בYnet שוגה כאשר שבוע לאחר מתן פסק הדין היא מתפרסמת; שנית, פסק הדין עצמו מלא בלקוניות שחלק ממנה נכפה על ידי סודיות הדיון בבתי משפט לענייני משפחה. כך, לדוגמא, כל ההליך בו מכריז כב' השופט גרמן על אי קיומה של זוגיות הוא חסוי כיוון שעדויות הצדדים חסויות לדידו. בהמשך, הוא סוקר את ההלכות ומנסה להסביר כיצד מתיישבת עם טענתו כי זוגות חד מיניים אינם זוגות כלל, גישה שנדחתה בפסק הדין בנושא דנילוביץ', ומצטט את פסק הדין של כב' השופט יעקב קדמי שכמעט מבצע מעשה מגונה בשפה העברית כשאומר:

"לעומת זאת, שילוב צמד המורכב משני פרטים מאותו מין (להלן – זוג חד-מיני) בהוראות האמורות בהסכם ובהסדר – מהווה שילוב "נטע זר" של גוף שאינו "זוג", במטע אחיד של "זוגות", נשואים ושאינם נשואים. "זוג" חד-מיני אינו "זוג" במשמעות הלשונית הבסיסית, ולגבי דידי יש לכנותו, לשונית, "צמד"; והטענה כי הופלה לרעה לעומת "זוגות" אחרים הינה נטולת בסיס: הזוג הנשוי ושאינו נשוי – זוג הוא, וההבחנה ביניהם מהווה הפליה; ואילו ה"צמד" אינו "זוג" – וההבחנה בינו לבין "זוג" (נשוי או רק ידוע בציבור) אינה הפליה. וכל עוד לא תשונה משמעותו הלשונית והחברתית של המושג "זוג", לא יהפוך ה"צמד" ל"זוג": שהאחרונים "מתאחדים לאחד" ("על-כן יעזוב איש את-אביו ואת-אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד", בראשית, ב, כד [א]), ואילו הראשונים לעולם יישארו שניים." (בג"צ 721/94 דנילוביץ' נ' אל-על)

כב' השופט גרמן מביא את גרסתו ואומר כי:

"שני זכרים אינם יוצרים זיקת משפחה בהעדר היסוד ההכרחי המושגי של לידת ילדים. פוק חזי מאי עמא דבר (צא וראה איך העם נוהג, ולענייננו גם מה העם סבור). אין רואים ואין מתייחסים לזוג זכרים, אפילו יקיימו יחסי מין, וחרף יחסי ידידות עמוקים ביניהם" (שם, עמ' 32)

כלומר, לגישתו של כב' השופט גרמן, זוגות שאינם מסוגלים ללדת ילדים (אך מסוגלים לאמץ, לעומת תמש 21030/00, ליבמן נורית נ' היועץ המשפטי לממשלה, וכן לנושא הסכמי ממון: תמש 6960/03 ק.צ. נ' י.מ.) כלל אינם זוגות; מאות הורים שכל יכולתם לקיים משפחה תלויה באימוץ, לידות מבחנה או אמהות פונדקאית כלל אינם בני זוג כיוון שאין הם מקימים משפחה. פסיקתו של כב' השופט גרמן מנסה לבוא כנגד הטקסט הברור שקובע שבן זוג הוא "לרבות ידוע בציבור".

המילים "לרבות ידוע בציבור" עשויות לחול על כל בן זוג, לרבות ידוע בציבור; זהו הסדר לקוני במקצת אך ברור. המילים "לרבות ידוע בציבור" אומר שגם על כל מוסד אחר של בני-זוג יחול החוק. אולם, כב' השופט טוען כי כלל אין יחסי זוגיות בין השניים, אלא יחסים המבוססים על מין בלבד; ומדוע? כיוון שהמשיב (התוקף לכאורה) לא נצרך תרם למבקש (המותקף לכאורה) בתחום הכלכלי וכי תצהירו של המבקש לא משתמש במילה "ידועים בציבור". (עמ' 6)

מוסיף, אגב, כב' השופט את המשפט הבא "למצער, לעניין זה, יש משמעות להיותם של יחסים הומוסקסואלים עומדים בסתירה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בהיותם עומדים בסתירה לערכיה של מדינת ישראל "כמדינה יהודית"." (שם, 60); הטענה של כבודו כאילו יחסים הומוסקסואלים מנוגדים לחוק היא טענה מצחיקה במיוחד לאור הפסיקה (דנילוביץ', ק.צ, וגם ראו בג"צ 3045/05 בן ארי נ' מנהל האוכלוסין, וכן ע"א 10280/01 ירוס חקק נ' היועץ המשפטי לממשלה).

"השאלה אם בני-הזוג מהווים משפחה, תיבחן לפי מהות היחסים ביניהם ולא לפי מינם. אני סבור כי לקריטריונים הנ"ל, אין כל קשר לנטייה המינית של בני הזוג ולשאלה האם מדובר בזוג חד-מיני או בזוג דו-מיני. רגשות, איכפתיות, ביטויי חיבה, אינטימיות, תמיכה, קירבה וכו' קיימים או שאינם קיימים בכל זוג, תהיה נטייתם המינית אשר תהיה. להומוסקסואלים וללסביות, כמו לשאר בני האדם, יש צורך ורצון ליצור להם מערכת זוגית ומשפחתית, שבה יוכלו לממש, בין השאר, את זהותם הנפרדת ואת נטייתם המינית" (עניין ק.צ הנ"ל).

פסיקתו של כב' השופט גרמן היא מנוגדת לכל תכליתו של החוק למניעת אלימות במשפחה; הרי תכלית החוק למניעת אלימות במשפחה היא מתן הגנה כנגד אותם קורבנות שחווים אלימות, ואולם, אם אלו יצטרכו לפנות לדין הכללי (החוק למניעת הטרדה מאיימת) שהסעדים שניתנים ממנו הם כלליים מדי ככל הנראה למקרה הזה. פסיקתו מנסה לכפות, לאורך שבעים ושלושה עמודים, על הקורא את הפרשנות שאינה מתיישבת בקנה אחד עם הוראות ההגיון.

המציאות הכתיבה מצב בו גברים חיים זה עם זה; הריבון, שתקוע בזמנים ארכאים בהם "רק" גבר ואשה יכולים לקיים מערכת זוגית, מתקשה להתמודד עם המציאות הזו, ולכן במקום לטפל בבעיה, הוא נותר עם אותם סימפטומים ישנים. פסקי דין מסוג זה הינם פסקי דין רעים שמסבירים כיצד החוק מנסה לצור אי שוויון מלאכותי. כניסה להגדרות של "זוג" לעומת "צמד" כמו בדעת המיעוט של השופט קדמי בבג"צ דנילוביץ' משולה להתנהגות המושל בפרק בסדרת המופת סאות'פארק בו המושל נדרש להכריע בסוגיית נישואים חד-מיניים. זה מציע לאפשר להם לקבל את כל הזכויות, למעט היכולת להקרא "נשואים", ועל כן הוא מציע את המונח "ButtBuddies"; הוא, משום מה, נתקל בהתנגדות מצד הקהילה הגאה. (וראו את המצב בקליפורניה)

תודה רבה לעו"ד יואב שיבק ממשרד אורי גלבוע ושות' (העוסק בתחום דיני האישות בין היתר, והוא לא רק עורך דין חריף, אלא גם אדם ישר, הגון וטוב) שסייע רבות בכתיבת פוסט זה, כמו גם מסייע בימים הקשים.

25 תגובות ל-“להומואים מותר להכות את בני זוגם, כך קובע בית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן

  1. לא ממש מבין למה אתה צריך את הכותרת הפרובקטיבית (נדמה לי שלאנשים אסור להכות אנשים אחרים גם אם אינם מאותה משפחה, ונדמה לי שלא מדובר פה כלל במכות אלא בהטרדה), אבל מאחר שהנושא הוא למעשה איך מגדירים מהי משפחה, איך אתה מגדיר משפחה?

  2. מרק,
    הכותרת הפרובוקטיבית היא כזו בכוונה.

    אני מגדיר משפחה כקבוצת אנשים שבחרה לקיים אורח חיים משותף.

    להגדרה זו שלושה אלמנטים: (1) קבוצה – כל אגד בני אדם הגדול מאחד (2) בחירה חופשית – כפיה על יחסי משפחה אינה משפחה ו(3) שיתוף.

  3. יש איזה פרק של איזו סדרת עורכדינים (אני חושב שזו היתה אלי מקביל) שבה זוג (גבר ואישה) ביקשו לקחת לעצמם אישה שנייה לנישואים. אני חושב שהמדינה התנגדה לשלישיה הזו, והטיעון (שכמו בכל פרק טוב של סדרה, הופיע לקראת הסוף) היה שאין כאן באמת בחירה חופשית של האישה הנשואה, אלא קבלת רצונו של בעלה שכן הברירה היא שהוא יעזוב אותה. האם יש כאן בחירה חופשית לגמרי? שאלה לא קלה, לדעתי לפחות.

    אגב, בהגדרת "משפחה" שלך אתה מונע, עד כמה שאני מבין, מיחידים ויחידות את האפשרות לאמץ ילדים (או לנשים להקים משפחה חד הורית, בדרך של הזרעה מלאכותית או סתם קיום יחסי מין עם גבר שאינו מעוניין בגידול הצאצא).

  4. ערןב,

    אני לא מונע בהגדרה שלי מאם להיות חד הורית, יש לה את הזכות המלאה להיות קבוצה אם היא תחפוץ להיות כזו (היא לא אגד בני אדם, אבל עצם האקט הופך אותה לקבוצה).

  5. נדמה לי שזה אומר עוד משהו – שאם הידועה ההיפותטית שלי בציבור עקרה ו/או לא הרתה לי מעולם בעשר השנים האחרונות – אז מותר לי להכות אותה. לא?

  6. מההתחלה רציתי לשאול, קיבלתי חצי תשובה בסוף הפוסט, מה זה משנה אם הסעד מגיע מדין אלימות במשפחה או מהדין הכללי. רק חצי תשובה כי רק ציינת שבכללי זה אכן מידי כללי. אכפת לך לפרט קצת? יש סעד שאפשר לקבל רק אם האלימות/הטרדה/אונס יוגדרו כאלימות במשפחה?

    לי נראה שהיה כדאי להסדיר זאת בצורה ברורה ע"י המחוקק, למרות שכאדם דתי-חרדי אינני מרוצה (בלשון המעטה) מכך שיהיה כזה דבר בחוק, אבל לצערי המציאות היא כזו וצריך להסדיר את החוק שיתאים איתה. (רק עד שנקים פה מדינה הלכה, ואז… חכו תראו… ‎:-)‎ )
    בינתיים, עד שהמחוקק יטפל בזה, כל זוג כזה צריך שיהיה מודע למצבו המשפטי הבעייתי, והיה כדאי להסדיר הסכם חתום מראש. אני מניח שאדם יכול להתחייב מראש שאם הוא ינהג באלימות, למשל, הרי שיחולו עליו סייגים אלו ואחרים. אני טועה?

    [ובחייך, אין לי כח לנטפק אבל יש כמה משפטים שלא תזיק להם עריכה.]‏

  7. יחזקאל,
    בדין הכללי יש את "חוק מניעת הטרדה מאיימת", שהוא מאוחר יותר מצד אחד אבל מכסה חלק ניכר מהעניין (החסרון שלו הוא שההליך בבית משפט אזרחי ולא בבית משפט למשחפה).

    אני מבין את אי שביעות הרצון שלך מחיים הומוסקסואלים, ואני שמח אתה מכבד את זכותם לעשות כן; אני רוצה להאמין שדווקא אתה, כקורא כאן, תבין למה חשוב לקבוע דיני אישות בישראל שיהיו שונים מדין תורה, כך שמי שמעוניין בדין תורה יוכל לקבל את דין התורה, ואחרים יעזרו בדין הכללי. (כמובן שזוג הומוסקסואלים חרדים יוכלו לקחת את דין התורה, ולעמוד בה)

    לגבי העריכה, אני יודע. זה פוסט ארוך שנכתב בחלקים ותוך כדי שיואב ואני קוראים לא מעט במקביל.

  8. הומוסקסואליות היא המצאה של חברות הווזילין
    בדיוק כמו שולנטיין הוא המצאה של חברות כרטיסי הברכה והולמרק

  9. וברגע שאחד מהאנשים אינו רוצה להיות חלק מהמשפחה, אז הוא פשוט לא?

    במקרה הזה ההטרדה נעשתה אחרי שהאנשים כבר נפרדו ולכן לפי הגדרתך (לפחות איך שאני מבין אותה) לא היו משפחה.

  10. "אני רוצה להאמין שדווקא אתה, כקורא כאן, תבין למה חשוב לקבוע דיני אישות בישראל שיהיו שונים מדין תורה"

    וואלה לא הבנתי את תחילת המשפט.

    תודה על ההסבר בעניין החוקים.

  11. יואב,
    בוביק הוא אחד מהנזקים שנוצרים בבלוג הזה בגלל יד קלה על כפתור הSubmit ומדיניות שלי שקובעת שאני לא מוחק הודעות ללא כל ערך כדי להגן על חופש הביטוי (משום מה).

    מרק,
    כן. לכל אחד מבני הזוג יש את הזכות לסיים באופן וולונטרי את מערכת היחסים, כך גם לילדיהם שלא מעוניינים (ברצון חופשי ומבוגר) להשאר חלק מהתא המשפחתי.

    יחזקאל,
    כוונתי היתה כזו:

    אדם דתי (ככל הנראה) יעדיף את חוקי ההלכה בכל הנוגע לנישואין, ואדם חילוני (ככל הנראה) יעדיף לבחור בעצמו את מערכת הכללים שתסדיר את הכללים. לכן, עדיף לאפשר לכל אדם לבחוור את הכללים ששומרים על מערכת היחסים שלו. במצב כזה, של הפרדת דת ומדינה, לא נוצר מצב בו מזונות ילדי זוג חד-מיני נקבעים לפי דין תורה, לדוגמא, כמו גם גיטין של אותו זוג (מה שכן יבחן בישראל כשאין הפרדת דת ומדינה).

    מיה,
    שמח לשמוע שיש עוד אנשים כמוך. מתגעגע.

  12. אה, הפרדת הדת מהמדינה… למעשה, צורות מסויימות של הפרדת הדת מהמדינה היו עדיפות לחרדים. למה לנו להתערב לכם בחיים? מי שיבחר מרצונו הטוב לדבוק במסורת, חלקה או כולה, תמיד יוכל לקבל את העזרה הנדרשת. מי שלא – איזה ערך יש בכפייתו ע"י החוק, במיוחד שרוב החוקים האלו הולכים ומתפוגגים ע"י תיקונים ופסיקות או פשוט נעקפים בשיטות שונות (נישואי קפריסין, למשל). כחרדי אני רק מפסיד מהחוקים האלו שיוצרים (בעיקר) מראית עין של כפיה דתית ונותנים תירוץ לנגח אותי.

    אבל גם במצב הנוכחי אינך יכול לטעון שחוקי הנישואין והגירושין מתאימים להלכה. ידועה בציבור, הכרה בזוגות (או צמדים, חיחיחי) חד-מיניים (למעט פסק-דין חריג זה), הפסיקה המפקיעה את סמכות בתי-הדין מלדון בהסכמי הממון הנלווים אל הגט, ועוד ועוד.

  13. בענין בוביק, הבדיחה כ"כ גרועה? בהיתוך תמצאו גרועות ממנה ופוגעניות ממנה. הבדיחה הזו לא נראית כמו אחת שהתכוונה לקחת את עצמה ברצינות או לפגוע. המיקום כאן לא כ"כ מוצלח? כבר ראיתי דיונים רציניים מאלו שנכנסה באמצע אתנחתא קומית.

  14. יחזקאל,
    א. אני מסכים איתך שלמחוקק אין מה להתערב בדרך בה הוא והיא (או הוא והוא, או היא והיא) בוחרים לקבוע מה יחול עליהם, ולכן לתת הכרה בכל מיני יצורי כלאיים שכופים על הדין הדתי את המשפט החילוני גרועים פי כמה מאשר הכרה בחופש דת.

    ולגבי בוביק, זה משעשע, אבל כאן זה לא ההיתוך… את ההיתוך יש לי בשביל דברים כאלה, כאן אנחנו במגרש של הגדולים, לא?

  15. אני חשבתי שבוביק זדוח נשאר כי הוא מדבר לעניין: מביע תמיכה בפסק הדין ומוסיף נימוקים בעד פסק הדין…

  16. אוי ואוי ואבוי
    זה אותו שופט שבגללו אמא אחת גנבה את הילדה שלה לרוסיה (לילך). בגלל רשלנותו הבוטה.
    זה אותו שופט שממרר להרבה גברים את החיים בביהמ"ש למשפחה
    זה אותו שופט 'ירא שמיים' עלאק…
    וכו' ועוד זוועות הנהוגות במדינתנו.

  17. לא הבנתי מה מטריד אם המדינה כן או לא קוראת לזוג הומוסקסואלים "משפחה"?
    מה ההשלכות של ההגדרה הזו?

    צריכה להיות איזושהי הגדרה, וזו ההגדרה של המדינה (נניח, לצורך הדיון). על כל הגדרה אפשר לשאול- למה לא להרחיב אותה?

    לפי ההגדרה שלך גם כמה שותפים בדירה יכולים להצהיר על עצמם כמשפחה, גם מדריכים בתנועת נוער וגם שבט ג'יבארו…

    ואם כבר זה עלה, אז באמת, למה למדינה מותר להגביל משפחה לזוג (+ צאצאים) ע"י איסור ביגמיה / פוליגמיה,
    אך אסור להגביל את הרכב הזוג (מבחינת מגדר)?
    במה קריטריון אחד עדיף על השני?

  18. וואו. ראיתי את האור. זה לא זוג — זה צמד. למה? כי לאף אחד מהם אין רחם פעיל. וגם לא רולים בשיער ושמלת טוויד משובצת מהפיפטיז, אני מנחשת (בעצם, לך תדע עם הפייגלע האלה). אין רולים — אין משפחה. לגבי חוק כבוד האדם וחירותו, אני חושבת שהוא שכח כמה מרכאות: יש לומר כי "זוג" "הומואי", אם היה קיים, היה כמובן נוגד את "חוק" "כבוד האדם" ו"חירותו", מכיוון שהוא מנוגד ל"דת" ה"יהודית". כך לדברי ה"שופט".

    היי, אני עצמי לא מתכוונת ללדת ילדים בעתיד הנראה לעין! נראה שאני אצטרך להפסיק לחפש זוגיות ולהסתפק בצמדיות.

    ד', שאלה מצוינת. אני רואה שקלינגר מסכים איתי שאין סיבה להגביל את הגדרת המשפחה לשני אנשים. נישואין קבוצתיים מזוהים עדיין במיינסטרים עם פוליגמיה (ריבוי נשים) ודיכוי נשים, אבל זה ישתנה. יצא לי להיתקל (באינטרנט, איפה עוד?) בכמה שלישיות שחיו נהדר מלבד הבעיה שכל הקונפליקטים של הזוגיות הופכים למורכבים יותר בטור הנדסי. ואגב, לא חסרים שותפים לדירה שמתנהגים כמו משפחות, מבחינת האינטימיות והתמיכה ההדדית, מול הורים לילדים שמתנהגים כמו תולעים.

  19. ולא רק הומואים, אם עוקבים אחר ההגיון המעוות של השופט גרמן. גם אני, בתור אדם שאין לו כוונה להעמיד צאצאים, יכול להכות את אשתי.

    כתבתי על זה כאן: http://cafe.themarker.com/view.php?t=418353

    ואת כבוד השופט צריך להדיח. לא בגלל שהוא הומופוב, אלא בגלל שהוא מציב הלכה דתית מעל חוק במדינה דמוקרטית. היה לא תהיה.

  20. כתבה יפה ומעניינת. חשוב לציין כי פסיקתו של השופט גרמן עומדת בניגוד לעמדת שופטים רבים בבית המשפט לענייני משפחה אשר כן הכירו בבני זוג מאותו המין כ"בני זוג" לצורך חוק בית המשפט לענייני משפחה ואף לעניין החוק למניעת אלימות במשפחה ((תמ"ש 48260/01 פלוני נ' פלוני (לא פורסם)); וכן תמ"ש 3140/03 בעניין ר.א. ו-ל.מ.פ. (לא פורסם); תמ"ש 3140/03 בעניין ר.א. ו-ל.מ.פ. (לא פורסם);
    וכן עומדת בסתירה לשורה של פסקי דין של ערכאות גבוהות בהם הורחבה משמעותו של הביטויי בני זוג שייוחד במשך שנים לבני זוג נשואים הטרוסקסואלים והיא הוחלה גם על ידועים בציבור ובכלל זה ידועים בציבור בני אותו מין (בג"ץ 721/94 אל-על נתיבי אוויר לישראל בע"מ נ' דנילביץ, פ"ד מח(5) 749, בע"א 5178/03 שטיינר נ' מנהל מס שבח מקרקעין, ע"א (נצ') 3245/03 ע"מ נ' האפוטרופוס הכללי); ע"א 10280/01 דר' טל ירוס-חקק נ' היועץ המשפטי לממשלה , פד"י נט (5), 64, בג"צ 3045/05 בן ארי וכו')

  21. היי, אפשר לקבל לינק לקריאת פסק הדין המלא( תמש 48260/01)?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *